מייקל לוסון הוא סוכן נדל"ן במנהטן, בן 40 ומשהו, שיום אחד הזוגיות שלו בת 17 השנים מתפרקת. הוא לא ציפה לזה. הוא נאלץ לחזור בחוסר רצון אל חיי הרווקות, שם הוא פוגש חיים שמעולם לא הכיר, ושמורכבים בעיקר מאפליקציות היכרויות חסרות מעצורים. הוא נקרע בין העלבון על היותו נעזב והעובדה שאין לו מושג למה (אגב, גם לצופים לא), ובין הדחף והלחץ מבחוץ להתגבר להמשיך בחייו. עד פה זה נשמע כמו העלילה הקלאסית של לא מעט קומדיות שכבר צפיתם בהן. ההבדל היחיד הוא שמייקל לוסון הוא גיי.
"פרוד" - טריילר
(קרדיט: נטפליקס)
זה כנראה עידן הזהב של קומדיות רומנטיות שהגיבורים שלהן הם גייז. "פרוד" (Uncoupled), שעלתה אתמול (ה') בנטפליקס, בכיכובו של ניל פטריק האריס ("איך פגשתי את אמא"), מגיעה אחרי הלהיט "עוצר נשימה" (Heartstoper), על זוג תלמידי תיכון שמוצאים זה את זה, והסרט Single All The Way, גם הם בנטפליקס, ובספטמבר יצא לקולנוע Bros של בילי אייכנר.
במובן הזה "פרוד" לקחה אפילו צעד אחד קדימה והיא מביאה נקודת מבט שנדיר לפגוש אותה על המסך – זוגיות ואחר כך רווקות של הומו שכבר חצה את שנות ה-40 שלו. זה הגיוני בהתחשב בעובדה שאת הסדרה יצר דארן סטאר (עם ג'פרי ריצ'מן), האיש שהביא לכם את "סקס והעיר הגדולה" ולאחרונה גם את "אמילי בפריז", וגם גיי מוצהר בן 61.
אלא שלמעט העובדה שפטריק האריס מגלם גיי קשיש במונחים טלוויזיוניים, "פרוד" עונה על כל הקריטריונים של קומדיה רומנטית שגולשת במורד הגרון לפי כל חוקי הז'אנר. לוסון הוא גבר לבן ונאה שחי במנהטן בדירה מפוארת למדי. האקס שלו, קולין (טאן ווטקינס) הוא גבר אמיד, הוא והחברים שלו, סטנלי ובילי (ברוקס אשמנסקאס ואמרסון ברוקס), בני גילו פחות או יותר, וסוזן, השותפה שלו לתיווך (טישה קמפבל), פועלים ביקום מכיל ומסביר פנים. יוצאים למועדונים ולברים, משייטים באפליקציות ונהנים מסטנדרט החיים שסדרות של דארן סטאר מספקות לגיבורים שלהן בדרך כלל: פאן, פאן, פאן. אי אפשר באמת להסיק מהם על החיים של הומו מקשיש במנהטן כמו שאי אפשר ללמוד שום דבר אותנטי על פריז מהחיים של אמילי.
לזכותה של "פרוד" יאמר שהיא בהחלט מבדרת. גם אם העלילה לא מקורית במיוחד ולא פעם גולשת לקלישאות (בסדר, הבנו, גריינדר היא סדום ועמורה), פטריק האריס עדיין נושא על כתפיו את הסצנות הרגשיות כמו גם הקומיות, בעיקר עבור מי שחיבב אותו ממילא. הוא מצליח להלך על הקו הדק שבין בחור נרגן ומרוכז בעצמו ועדיין לעורר אמפתיה, והדג מחוץ למים שלו, גיי שהוטל אל בריכת הדייטינג הסוערת והזרה לו, בשעה שכל מה שהוא רוצה זה להתכרבל עם מישהו אחד על הספה ולצפות בג'ין אוסטן, עובד לא רע.
אז נכון, "פרוד" לא תעשה לגיי הטלוויזיוני את מה ש"סקס והעיר הגדולה" עשתה לחברות נשית ושיחות על מין. היא לא תביא את ההנאה שבבוטות ומעבר ליקום הכללי שבו היא מתקיימת אין בה משהו יוצא דופן או פורץ דרך (אולי חוץ מהדיק פיק של הדמות של פטריק האריס, שהוא התבקש לאשר באופן אישי ושמופיע לשבריר שניה על המסך כמו ב"פייט קלאב"). אבל מה ששלה – שלה: "פרוד" היא סדרה משעשעת מאוד עם פרקים קצרים (למי שמתגעגע, כמוני, לפרצי מחויבות מהירים של 30 דקות בעולם של פרקים באורך של שעה), היא מתוסרטת בקפידה והיא צפויה כמו כל קומדיה רומנטית, זה לא מונע ממנה להיות מהנה מאוד. בסופו של יום מדובר בהתפתחות חיובית, אם הדרך לנרמל צורות חיים היא להעביר אותן דרך המסננת של הקומדיה הרומנטית, במקרה של "פרוד" מדובר בהצלחה.
