הוא סימן וי כמעט על כל חלום שהיה לו: פתח מסעדות מצליחות בארץ וברחבי העולם, המסעדה שלו עוטרה בכוכב מישלן ועל הדרך הוא גם הפך לכוכב טלוויזיה בזכות "משחקי השף", שחזרה לפני שבוע (רשת) לעונה חדשה. רק חלום אחד אסף גרניט עדיין לא הוגשם - לפתח קריירת משחק. וגם זה, מתברר, היה בהישג יד. אבל הוא העדיף, לדבריו, לחכות בסבלנות לתפקיד הבא והכול בגלל החשש בפגיעה בתדמית שלו.
"הייתה התקשקשות עם היוצר של הסדרה 'הטבח' (ששודרה ב-yes, ר"ב), שאמר לי 'אולי תשחק את התפקיד של השף בסדרה, אתה יכול להתאים'", מספר גרניט, אבל מוסיף שההצעה לגלם את השף המוכשר והבעייתי בסדרת הטלוויזיה ירדה מהפרק די מהר מבחינתו ולבסוף גילם את התפקיד גל תורן. "אני רוצה להיות שחקן. קראתי את התסריט ואמרתי שזה מהמם ונראה שמדובר בסדרה שתצליח. אפילו אמרתי שנראה לי שאני יכול לשחק טוב, אבל הייתה בעיה".
מה?
"יש בתסריט טוויסטים בעלילה שהם לא החיים שלי והם לא מייצגים אותי, ואם אגלם את התפקיד אז רוב האנשים יחשבו שככה נראים החיים שלי. ולא הייתי מעוניין בזה".
כמו מה?
"הבנתי שהדמות בסדרה עושה סמים. אני לא עושה סמים ואני לא פרוע. אני החנון הכי גדול שתפגוש בחיים שלך. לא לקחתי שאכטה מסיגריה בחיים".
בכל זאת, יש תחושה שהרווחת ביושר את תדמית הקשוח. בעטת בפחי אשפה בפריים-טיים.
"לאנשים יש תדמית אחרת עליי? אני מניח שזה המראה והקעקועים וזה שאני דמות אסרטיבית בטלוויזיה. אני מתקעקע כי אני אוהב את זה. מה שאתה רואה בטלוויזיה זה רחוק מאוד ממה שאני במציאות. זה לא מסתדר לאנשים".
אז לא רצית לשחק בסדרה כי חששת מהתדמית שתיווצר?
"אתה חושב שאפשר לנהל כזאת מערכת עסקית כמו שיש לשותפים שלי ולי ולהיות קוקר? זה לא עובד ככה, אתה לא יכול לנהל כזאת כמות של עובדים ולהתעסק בכל כך הרבה דברים ולעשות סמים ולהשתולל. אין לי מתי להשתולל כמו הדמות בסדרה, ואין לי רצון כזה,יש לי אופי של בן 80".
מפריעה לך התדמית שנוצרה לך?
"בשנים הראשונות זה הציק לי אבל אתה לא יכול להילחם בזה, וזה גם מטופש כי אתה לא שולט במוח של אנשים. אני מאוד בטוח במי שאני ובמה שאני עושה ואני מאוד בטוח וסגור על הקריירה המקצועית שלי, על המשפחה שלי, על האבהות שלי ואני מרגיש שאני עושה את הדברים היום בצורה מאוד נכונה. מהמקום המקצועי אני עדיין מלא ספקות ומלא בפקפוק עצמי ואני חושב שאני צריך להשתנות, אבל אני משתמש בזה כמוטיבציה. אני עדיין בועט בפחים כמטאפורה, אני מאוד הישגי ואני סופר תחרותי ואני מאוד לא אוהב להיכשל. אבל אני כבר לא ילד ואני לא יכול להרשות לעצמי להתנהג איך שאני רוצה, גם כי אני דמות מוכרת וגם כי אני אבא לילד שאני צריך לשמש לו דוגמה".
קיצץ בשכרו ב"משחקי השף": "זה נראה לי לא לעניין לסרב"
גרניט כבר בן 42, ונדמה שהוא כאן כבר הרבה זמן, אבל האמת שלא כך הדבר. "הקמתי מסעדה עם שותף שלי ב-400 אלף שקל שלא היו לנו. היו לנו 200 אלף שקלים ולווינו עוד 200 אלף, כל מה שיש לנו הרווחנו בעצמנו". מאז הוא כבר הפך לאימפריה בפני עצמו: חוץ ממסעדת הדגל שלו "מחניודה" בירושלים, יש לו ולשותפו אורי נבון גם את "הסדנא", "יודל'ה", "הדקל" ו"בר יין". תוסיפו לזה את המסעדות בלונדון, וכמובן - "שבור" שבפריז, שזכתה לאחרונה בכוכב מישלן והפכה את גרניט לשף השני בישראל שמקבל את ההכרה היוקרתית. "איך שלא תסובב את זה, אני ואורי נבון מובילים את הקולינריה בישראל ואנחנו הראשונים שמביאים את המצוינות לחו"ל. יש פה קבוצה קטנה מאוד של שפים שמובילים את הקולינריה המקומית, ואני נמצא עם השותפים שלי בחזית, אין לי שום בעיה להגיד את זה".
יהודה עמר מגיע ל"משחקי השף"
(קרדיט: באדיבות רשת)
האימפריה שנקראת אסף גרניט לא עוצרת רק במסעדות, ומחר כאמור הוא יעלה עם עונה חדשה של "משחקי השף". עד כמה גרניט אימפריה? עד כדי כך שהנהלת רשת נלחמה להשאירו עם חוזה ששווה מיליונים על פי הערכות ("אני לא אכנס למספרים", הוא משיב במבוכה כשנשאל על הנושא).
על החוזה החדש והיוקרתי חתם גרניט זמן קצר לפני משבר הקורונה, אולם עם תחילת הסגרים הוא התבקש לקצץ בשכרו. גרניט לא היסס ונעתר לבקשה בחיוב. "אני מנהל מסעדות ועושה עסקים בצורה מאוד מסוימת כבר תקופה ארוכה, יותר מעשור. יש לי הרבה מאוד עובדים ושותפים ואני מקפיד לאורך הדרך לעשות דברים שיש מאחוריהם ערך. והערך שלנו - שלי ושל אורי השותף - הוא המשפחתיות. אנחנו מנסים להיות משפחה עבור העובדים שלנו".
אז הבאת את הלויאליות מהמסעדות לטלוויזיה?
"רשת זה המקום הראשון שנתן לי הזדמנות טלוויזיונית. היו שם אנשים שראו את הפוטנציאל שלי והם נתנו לי במה להוציא את היכולות שלי. זה לא משהו שאתה יכול לזרוק הצידה. ומעבר לעובדה שאני נהנה שם, אתה לא יכול להתעלם מהמקום שהיה עבורך משפחה ונתן לך הזדמנות. בסך הכול ביקשו ממני לעשות צעד בסיטואציה שכל העולם עמד מולה - וזה נראה לי לא לעניין לסרב לזה. גם מהצד שלהם הם היו מאוד הוגנים, ברגע שהמשבר נגמר הם חזרו לדברים כפי שהיו אמורים להיות".
עם כל הלויאליות הזאת, כן ניהלת שיחות עם חלק מהמתחרים של רשת כדי אולי לעבור אליהם. איך זה עולה בקנה אחד?
"זה ממש בסדר לשמוע הצעות וזה לגיטימי - אם זה בעולם הספורט ואם זה בעולם הטאלנטים. כשיש תחרות הוגנת ובריאה, כל צד מציע לשחקנים מה שהוא חושב שנכון לו, וכל אחד בוחר איפה הכי נכון לו להיות. אני מרגיש שעשיתי בחירה נכונה. טוב לי ברשת, יש לי שם בית שאני מרגיש בו מאוד בנוח ואני מרגיש שאני מקבל מהם הרבה. השיקולים שלי הם לא תמיד עסקיים, אני כן איש עסקים שבסוף רוצה שורת רווח, אבל לרגש ולחיבור יש אצלי ערך יותר גדול מכסף".
איך היו הצילומים בזמן הקורונה?
"הייתה הקפדה מאוד ברורה על החוקים ועל הרגולציה כמו מסכות, שמירת מרחק ובדיקות. אני אפילו לא יכול להגיד שהרגשנו את הקורונה תוך כדי הצילומים כי הכול היה מאורגן מאוד".
"לא ידעתי שנדבקתי והגעתי ליום צילום"
על אף ההקפדה שמתאר גרניט, ימים בודדים לפני צילומי השלבים הסופיים של התוכנית, גרניט עצמו התגלה חיובי לקורונה, מה ששלח את כל עובדי ההפקה שבאו איתו במגע לבידוד. בעקבות כך נדחו צילומי גמר התוכנית בכמה ימים, למרות שלדבריו, אף אחד לא נדבק ממנו.
"זאת הייתה דוגמה מאוד טובה לראות עד כמה ההקפדה והשמירה על הכללים עבדה שם. אף אחד, כולל אנשי הפקה והשפים האחרים, לא נדבקו. תחשוב - מאתיים ומשהו אנשים - ואף אחד לא נדבק".
איך גילית שנדבקת?
"מה שקרה זה שבאחת ההפסקות בין ימי הצילומים נדבקתי. אני חושב שאני יודע ממי, אבל אני לא בטוח בוודאות. בקיצור, לא ידעתי שנדבקתי והגעתי ליום צילום. תוך כדי קיבלתי הודעה שאני צריך להיכנס לבידוד ובאותו הרגע הכול צריך להיעצר, עשיתי בדיקה ואובחנתי חיובי".
איך זה הרגיש לך שבגללך נדחה כל לוח הזמנים?
"הרגשתי אשמה. תחשוב שבגללי המתמודדים לא יודעים אם הם עלו לגמר או לא. זאת הייתה באסה שעצרנו את הכול רגע לפני. אבל כשאתה בתוך הדבר הזה אתה מבין שזה לא באמת אשמתו של אף אחד, גם לא של זה שהדביק אותי. אני חייב להגיד שכולם - מהמפיקה הראשית, לחברת ההפקה ועד הדמויות הכי בכירות ברשת - כולם התקשרו לשאול איך אני מרגיש ואם אני צריך משהו ושלחו לי דברים הביתה. הם היו הכי תומכים והכי מבינים".
היו לך תסמינים?
"הייתי חולה חזק - חום, חולשה. לא איבדתי חוש טעם וריח אבל היה לי שבוע קשה מאוד".
איך היה לצלם תוכנית על אוכל, בזמן שהמסעדות בארץ סגורות והענף היה במשבר כלכלי גדול?
"כולנו הרגשנו שזה מוזר. אתה מדבר עם מתמודדים שהיו שפים וסגרו את המסעדות שלהם ואתה מבין עד כמה זה אבסורד שאתה מבשל, מדבר, שופט - ובחוץ העולם סגור".
עד כמה הקורונה פגעה בעסקים שלך ברמה הכלכלית?
"כל חברה שלא עובדת נפגעת כלכלית. ניסינו לעשות צעדים נכונים, להצטמצם איפה שאפשר, כן להפעיל שירותי משלוחים, כי אין דרך אחרת. וגם דאגנו עד כמה שיכולנו לעובדים. לאנשים שעובדים איתנו שנים בתפקידים בכירים דאגנו והשארנו אותם בתוך המערכת ומצאנו להם פרנסה".
ולעובדים הפחות ותיקים?
"החלק שהדיר שינה מעיני היה כשהייתי צריך לשלוח מכתבי חל"ת לכמות גדולה מאוד של עובדים. זו לא תחושה נעימה, אתה לא יכול שלא להרגיש רע כשאתה שולח אנשים הביתה. אבל בסופו של דבר הם הצליחו להתמודד עם סיטואציית החל"ת לא רע, וזה קצת מתהפך עלינו כי הם לא רוצים לחזור לעבודה".
אז איך אתה מתמודד?
"בגדול, עובדים בלי הפסקה. בשבועות האחרונים יצא לא פעם שאני והשותפים היינו עם סינרים על הפס. אין זמן להתפנק, כל אחד מרים את מה שהוא יכול. לשמחתי המסעדות מאוד מבוקשות והקהל מגיע, אבל אין הרבה עובדים. מצאתי את עצמי עושה דברים שלא עשיתי הרבה זמן. כשאורי, השותף שלי, שולח לי הודעה וכותב לי 'איזו משמרות אתה נותן השבוע?', אתה מסתכל על זה ולא מאמין, כי זו אשכרה הודעה שהיו שולחים לי לפני עשור. מצד שני זה קצת כיף שאפשר לחזור אחורה, יש משהו נחמד בזה שאתה יכול".
זה לא קצת פוגע באגו?
"להיפך, זה נותן תחושה טובה שאתה עושה את הדברים הבסיסיים שבגללם התחלת, כמו סתם לעשות משמרת בפס או נגיד לפגוש את הלקוחות ואת העובדים. אני רגיל לחיות על מטוסים, להיכנס, להגיד שלום ולבקר. עכשיו אני ממש חוזר אחורה. אני עושה את מה שעשיתי בשנים הראשונות בעולם המסעדנות".
יש טענות של עובדים שבגלל המשכורות הנמוכות שהם מקבלים, עדיף להם לשבת בבית בחל"ת ולקבל דמי אבטלה. איך אתה רואה את הדברים?
"בסוף הכסף שהוא מרוויח מהמדינה זה שלך ושלי ושלו. זה לא שהכסף מגיע משום מקום. אלה כספי מיסים שמתישהו מישהו יגבה אותם מהציבור. זו הסתכלות אגואיסטית וצרה, להגיד שאני מקבל 75 אחוז אז אשב בבית. אם יש אנשים שככה מתנהגים, זו בחירה שלהם. אני הייתי חוזר לעבוד".
גרניט, שמקפיד לספר על הסלידה שלו מהרשתות החברתיות ועל הרצון שלו שמירה על חייו הפרטיים במגבלות האפשר, כן הסכים לדבר בפתיחות על הכישלון הגדול בחייו. "מאוד פשוט", הוא אומר, "זה היה היום שמורן (איפרגן, ר"ב), אשתי לשעבר, אמרה לי שהיא לא רוצה שנישאר ביחד. זה היה היום הכי קשה שהיה לי. באמת הרגשתי כישלון והרגשתי שאני לא יכול לתקן את זה. קודם כל כי הרבה מזה היה באשמתי, לא ראיתי אותה בתקופה מאוד מורכבת של הלידה ולא הייתי שם. היא עברה תקופה נורא לא קלה, עשינו את ליאו כי רציתי תא משפחתי והיום יש לנו יופי של תא כזה, ואנחנו חברים נורא טובים אבל זו כבר פאזה אחרת. וברגע ההוא זה היה לא קל".
זאת הייתה הפעם האחרונה שנשבר לך הלב?
"לא, הוא נשבר מאז. אבל זאת הייתה הפעם הכי רצינית".
פורסם לראשונה: 08:07, 16.04.21
