בסגרי הקורונה שגשגו לא רק לחמי מחמצת, עציצים, פאזלים, משלוחים, תשבצים וחומרי ניקוי. הסגרים עשו טוב גם למיני-סדרה "המורדת" מבית נטפליקס על צעירה הבורחת מנישואיה ומהעולם החרדי של ניו יורק לברלין החילונית, שכיכבה במצעדי הצפיות ובהמשך בעונת הפרסים. "המורדת" הפכה את השחקנים הראשיים, הישראלים שירה האס ועמית רהב, לכוכבים בינלאומיים מוערכים ומבוקשים וזיכה את הבמאית הגרמנייה מריה שראדר בפרס האמי היוקרתי.
מאותו רגע הוליווד החלה כמובן לחזר אחריה. "פתאום האמריקאים צריכים להתמודד עם איך לבטא את השם שלי", צוחקת שראדר בשיחת זום שערכתי איתה השבוע ממקום משכנה בברלין. "הם מנסים לבטא את שמי נכון. אפילו בטקס האמי, מי שהגיש לי את הפרס, פתח את המעטפה וניסה לבטא את זה בדרך הגרמנית, וזה היה נחמד. אבל בדרך כלל באמריקה קוראים לי 'שריידר'".
מה סוד ההצלחה של "המורדת"?
"אני לא יכולה להסביר את זה".
ובכל זאת.
"אני יכולה רק לנחש שאם היה איזה מרשם להצלחה, יכולנו כולנו להצליח ולעשות סרטים וסדרות מצליחים. אבל תמיד יש משהו סודי בהצלחה. הרגשנו די מההתחלה שמדובר בסיפור אוניברסלי, למרות שהעלילה מעוגנת בצורה מאד ספציפית בקהילה חרדית קיצונית. זה היה מעניין ויפה לגלות שאנשים מתרבויות שונות או מקהילות דתיות אחרות הגיבו מאד חזק לסיפור, כיון שבאיזושהי דרך הדת מאד מגבילה את האדם ובעיקר נשים. היה מעניין לגלות שהנושא הזה דיבר לאנשים במקומות שונים ברחבי העולם".
לשראדר יש מילים חמות וזיכרונות טובים מהעבודה עם האס ורהב. "חיפשנו שחקנים בכל מקום - גרמניה, פולין, בריטניה, צרפת, שווייץ, ניו יורק וכמובן בישראל. אני לא יכולה לומר לך כמה שחקנים ראינו לתפקידים של עמית ושירה. ראיתי 20 אודישנים ביום וברגע שראיתי את שירה, זו הייתה כמעט תגובה פיזית - הייתי בטוחה לגמרי שהיא היחידה. כתבתי מייל לאנה השותפה שלי לליהוק ובזמן שעדיין כתבתי את המייל, הגיע מייל ממנה בו היא כתבה: 'תסתכלי על שירה האס', אז זה כנראה היה חייב לקרות. אני אוהבת את שירה ועמית, בגלל הלב שלהם ובגלל שהם מתייחסים למקצוע שלהם כל כך ברצינות. אני אוהבת אותם על הכישרון והפתיחות שלהם".
הופתעת ששירה לוהקה לאחרונה לתפקיד של גיבורת-על בהפקת ענק של מארוול?
"כל כך שמחתי בשבילה".
את חושבת שזה תפקיד שמתאים לה?
"כן, בטוח. שירה היא אישה עם כוחות על. היא אדם גדול ושחקנית יוצאת מן הכלל. אני חגגתי כל יום בעבודה איתה. שירה פשוט מדהימה. בגילה הצעיר היא מפגינה בגרות, דיוק וחשיבה עצמאית. שירה עובדת קשה ויש לה גם עומק – זה מרשים איך היא יכולה לחדור אל עולמה הפנימי של הדמות".
מהו אושר?
אחרי ההצלחה של "המורדת", שראדר שיגרה את הסרט "הגבר המושלם שלך", שהתחרה בפסטיבל ברלין 2021. שראדר כתבה את התסריט יחד עם בן זוגה ב-14 השנים האחרונות - הבמאי והתסריטאי יאן שומבורג, על פי סיפור קצר של אמה ברסלבסקי. "יאן כותב מאד מהר ומובל בידי המחשבות שלו בעוד אני כותבת דרך המחשבה על המשחק", מגלה שראדר.
"הגבר המושלם שלך" – טריילר
מארן אגרט, שזכתה בפרס השחקנית המצטיינת בפסטיבל ברלין על הופעתה כאן, מגלמת את אלמה, מדענית במוזיאון פרגמון בברלין. "יצרנו אישה סקרנית וחכמה שחווה הצלחה ויש לה ציפיות מאד גדולות", מעידה שראדר. "אלמה היא מאד תובענית אבל מצד שני היא אדם מאד רגשני".
המדענית מסכימה להשתתף בניסוי יוצא דופן כדי להבטיח מימון למחקר עליו היא שוקדת: במסגרת הניסוי המדענית צריכה לחיות במשך שלושה שבועות לצדו של רובוט אנושי מצודד בשם טום (דן סטיבנס, "אחוזת דאונטון"), שבינתו המלאכותית עוצבה כדי לשמש כבן הזוג המושלם, ואף תוכנת לפי מידותיה וצרכיה. "בזמן שכתבנו את התסריט, התרחקנו מהסיפור הקצר, שהתרחש בעתיד. העולם בו אנו חיים ממילא נשלט ומנוהל על ידי אלגוריתמים והרובוטים לא מהווים משהו סנסציוני יותר. יאן ואני רצינו לעשות סרט על בני אדם ולא על בינה מלאכותית ובעצם להציב מראה מול החברה".
וכך "הגבר המושלם שלך" מתרחש בימינו אנו ובודק "האם נצליח לפתח רגשות לדבר, שנוצר רק כדי לגרום לנו אושר, שזו הסיבה לקיום שלו. ואז נשאלת השאלה מה הוא אושר. האם אושר הוא משהו שקורה לנו ושאנחנו לא יכולים לרכוש ושאנחנו לא יכולים לשלוט עליו. ומה קורה כשיש פתאום אפשרות שהאושר יהיה בהישג יד 24/7, אז איך זה ישנה את התפיסה של אושר. כן, אף אחד לא רוצה להיות בודד, אבל יחד עם זאת כולם בודדים".
את דמותו של הרובוט האנושי שראדר עיצבה בהשראת הקומדיות הרומנטיות של שנות ה-40. "הדמויות של קרי גרנט וג'ימי סטיוארט היו הדוגמה - ג'נטלמן שהכול בא לו בקלות, נראה ולבוש טוב, אלגנטי ושנון".
אז זהו הגבר המושלם בעינייך?
"אני לא חושבת שיש גבר מושלם", פורצת שראדר בצחוק. "בחלק גדול של האהבה קיימים הגעגוע והפנטזיה. טבע האדם מכוון לחפש - הוא מונע מסקרנות להגיע למקומות ולמצוא דברים. למצוא בבני הזוג שלנו מה אפשרי ומה לא אפשרי. היופי באהבה הוא היכולת לסלוח, להיות סבלני, לומר אני אוהבת אותך, למרות הכול.
"אני למשל הייתי רוצה שבן הזוג שלי יהיה מלא תשוקה להליכות וטיולים, אבל הוא לא. אני אוהבת ללכת שעות ואני יודעת שהוא סובל מההליכות שלנו, אבל מתוך אהבה הוא מטייל איתי כמה שעות. בני האדם לא צריכים לצפות למצוא מישהו שהוא מושלם. ברגע שמישהו מושלם, אין התפתחות יותר. אני לא חושבת שיש בן זוג מושלם או בן אדם מושלם, אבל אני חושבת שיש אושר".
אחת משלנו. בערך
שראדר נולדה בעיר האנובר. "התחלתי לשחק בגיל 14. עזבתי את בית הספר ואת הבית כדי ללמוד בבית ספר למשחק בווינה", היא מספרת. "אני בעסק הזה יותר מ-40 שנה. הגעתי לברלין בגיל 20, שיחקתי בתיאטרון והתחלתי לכתוב עם במאי הקולנוע דני לוי (יוצר שווייצרי יהודי, שהיה בן זוגה של שראדר. א"ק). למדתי הרבה על קולנוע, כי ליוויתי את הפרויקטים הללו מהרעיון הראשוני ועד העריכה".
תחת הלשונית "חיים אישיים" בערך בוויקפידיה באנגלית של שראדר כתוב: "על אף שתפקידיה הפופולריים ביותר כשחקנית הם של יהודיות, ורבים מסרטיה כתסריטאית ובמאית כוללים דמויות יהודיות ומסתובבים סביב מאבקים יהודיים, שרדר עצמה אינה יהודייה". כשאני מקריא לה את המשפט, שראדר מופתעת ומשועשעת. "אף פעם לא קראתי את הערך עליי באנגלית. אבא שלי שלח אותי לבקר בישראל כשהייתי בת 14, ומאז, בכל פעם שאני מגיעה לישראל כולם מדברים איתי יידיש או שפונים אליי בעברית. החבר הראשון שלי היה יהודי וכמה מהתפקידים הבולטים שלי אכן היו של דמויות יהודיות, וברגע שהתחלתי לחקור, בגלל התפקידים שעשיתי והסרטים שביימתי, גיליתי עוד יותר עניין ביהדות".
אחד הסרטים האלה - "אמה ויגואר", על אהבה לסבית במהלך מלחמת העולם השנייה, אף זיכה את שראדר בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל ברלין 1999. שראדר גם הרשימה ב"רוזנשטראסה" של מרגרטה פון טרוטה, בו גילמה יהודייה ניו-יורקית שיוצאת לחקור את העבר הברלינאי של אמא שלה ניצולת השואה.
הסרט הראשון של שראדר כבמאית צולם בישראל - "חיי אהבה" (2007), עיבוד לרומן של צרויה שלו, שהייתה מעורבת בכתיבת התסריט. בסרט השתתפו נטע גרטי, ישי גולן ואסי דיין. שראדר נשארה מאז בקשר חברות טוב עם שלו. "איך העברית שלי? קצת מוגבלת. אני זוכרת מסט הצילומים בעיקר 'שקט', 'בבקשה' ועוד כמה מילים".
מאז, שראדר ביימה את "שטפן צוויג: פרידה מאירופה" על הסופר היהודי-אוסטרי שהתאבד בברזיל, "המורדת" ו"הגבר המושלם שלך". במקביל, שראדר לא הזניחה את קריירת המשחק, ובין היתר כיכבה ב"דויטשלנד 83" (2015) – הסדרה הגרמנית הראשונה ששודרה בטלוויזיה האמריקאית וזכתה לשבחים רבים, על אישה במזרח ברלין המגייסת את האחיין שלה לשירות השטאזי, כדי שישמש מרגל במערב ברלין.
בימים אלה, שראדר עסוקה בקידום סרטה החדש כבמאית "מילה שלה", אותה הפיקה חברת ההפקות של בראד פיט. הסרט, בו מככבות קארי מאליגן, זואי קאזאן וסמנתה מורטון, מגיע החודש לפסטיבלי הקולנוע של ניו-יורק ולונדון, ובחודש הבא גם לבתי הקולנוע בעולם, וכבר עכשיו מעורר עניין רב. העלילה מבוססת על פי סיפורן של ג'ודי קנטור ומייגן טוהיי, עיתונאיות ב"ניו יורק טיימס" שפרסמו ב-2017 את התחקיר על מפיק-העל הארווי וויינשטיין, שהתניע את תנועת MeToo#, גם בזכות זלדה פרקינס, ששימשה כעוזרת של וויינשטיין ותיארה את שיטת השתקת המתלוננות.
"זה כמעט סיפור היסטורי אייקוני וזה כבוד גדול שביקשו ממני לעבד אותו לקולנוע. העובדה שאני אירופאית ולא היו לי קשרי עבודה עד עכשיו עם הוליווד מוסיפה ממד נוסף לכל הסיפור", מתוודה שראדר. "הסיפור המדהים הזה הוכיח שעיתונאות יכולה לשנות ושתהיה לה השפעה - השפעה עולמית שתביא שינויים חברתיים. אני זוכרת באופן אישי איפה הייתי כשקראתי את המאמר ב'ניו יורק טיימס'. אני זוכרת את היום אחרי ואת השבועות אחרי, כש-MeToo# הפכה לדבר כל כך גדול. פתאום אלפי ומיליוני אנשים חלקו את הסיפורים שלהן ושלהם. עכשיו כולם יכולים להסכים על איזה אדם נוראי הארווי וויינשטיין היה. זה קל לכל מי שהיה מעורב בפרשה לומר את זה, אבל במשך תקופה ארוכה אנשים לא העזו לומר מילה על המעללים שלו".
במהלך הקריירה שלך יצא לך לפגוש אותו?
"חשבתי שלא פגשתי אותו מעולם, אבל יוליאנה קוהלר ששיחקה איתי ב'אמה ויגואר' אמרה לי: 'כמובן שפגשנו אותו – זה קרה כשהיינו בטקס גלובוס הזהב בשנת 2000 והוצגנו בפניו בבר. את לא זוכרת?'. אמרתי לה: 'לא, אני לא זוכרת. אני רק זוכרת שפגשתי בבר את ניק נולטי ואז הלכתי לשירותים ופתאום פגשתי שם את סיגורני וויבר וזה היה מפגש מאד מרשים עבורי'".
גם את חווית סיפורי MeToo#?
"כל אישה שגדלה בחברה פטריארכלית ולאו דווקא נשים שעבדו בתעשיית הבידור, אלא בכל תעשייה, סוחבת את הסיפור שלה במרחב שבין הטרדה, הטרדה מינית מילולית ופגיעה פיזית. הרבה אנשים שעבדו איתי ב'מילה שלה' באו אליי ואמרו שיש לו משמעות רבה עבורם ושזה כמעט הרגיש עבורם אישי. הסרט יכול להביא משהו מעבר לעובדות ולספק חוויה לצופה. אני אסירת תודה שניתנה לי ההזדמנות לעשות אותו".
