בקומדיית ההרפתקאות הרומנטית "העיר האבודה" (The Lost City) סנדרה בולוק וצ'נינג טייטום חוזרים למסך הקולנוע לאחר לא מעט שנות היעדרות. סרט הקולנוע האחרון בו בולוק שיחקה היה "אושן 8" מ-2018, הגרסה הנשית והלא מוצלחת לסרטי דני אושן. באותה שנה היא גם השתתפה בסרט הנטפליקס הנצפה "קופסת הציפורים", ולאחריו הפסקה של כמעט שלוש שנים, כשאז היא שבה בסרט נטפליקס נוסף - "קלון" – דרמה שעלתה לפלטפורמה בסוף 2021.
"העיר האבודה" – טריילר
התפקידים האחרונים של טייטום היו ב-2017 - תפקיד ראשי במותחן הקומי של סטיבן סודרברג "לוגאן לאקי", ותפקיד משנה ב"קינגסמן: מעגל הזהב". מאז הוא הסתפק בדיבוב סרטי אנימציה לילדים ומבוגרים. לפני כחודש עלתה בארצות הברית קומדיית מסע של גבר וכלבה בשם "דוג טריפ" בכיכובו של טייטום, וכעת "העיר אבודה". שלוש-ארבע שנות היעדרות הן לא מעט זמן לכוכבי קולנוע, והשיבה אינה נעשית פשוטה יותר בהתחשב באופן בו הקולנוע הפך למדיום שאינו מסביר פנים לכל סרט שלא עוסק בגיבורי-על.
ביקורות סרטים נוספות:
"העיר האבודה" נתפר לפרסונות הקומיות של שני הכוכבים. בסרטי "איזו מין שוטרת" (2000, 2005) וב"עצבניות אש" (2013) בולוק שחקה דמויות נחרצות ועיקשות שהנסיבות, או פרטנריות לא צפויות, מוציאות אותה מאזור הנוחות. באופן דומה, לורטה סייג', הגיבורה של "העיר האבודה", היא סופרת בעלת השכלה ארכיאולוגית שזכתה להצלחה בסדרת ספרי רומן רומנטי המשולבים בהרפתקאות. העלילות המטופשות של הספרים כוללות לא רק תיאורים מחרמנים כמקובל בז'אנר, אלא גם פרטים המתבססים על ידע אמיתי. היא הפסיקה לכתוב לפני שלוש שנים כשבעלה הארכיאולוג מת בנסיבות שאינן מובהרות בסרט. בעידודה הנמרץ של היח"צנית בת' (דאווין ג'וי רנדולף) לורטה כותבת את הספר החדש בסדרה.
על עטיפות ספרי הסדרה יש דוגמן קבוע המייצג את "דאש מקמהון" – הגיבור הקבוע. עם שיערו הבלונדיני הארוך והמתנפנף, וחולצה לבנה ומסולסלת שכפתוריה הפתוחים מאווררים את שרירי החזה, קשה לפספס את היותו גרסה פרודית לדמותו של הדוגמן פאביו. כחומר תבערה לפנטזיות המיניות של הקוראות, דמותו של "דאש" הפכה בעיניהן לחשובה אף יותר מעלילות הספרים. אך גם לורטה מושפעת ממראה הדוגמן: בסצנה הפותחת היא מדמיינת את עצמה כדמות הנשית בספר, כלואה יחד עם "דאש" בתוך מקדש מלא בנחשים. פרויד ואינדיאנה ג'ונס יודעים מאיפה הגיעה ההשראה.
"דאש" הוא דוגמן בשם אלן (טייטום), "הימבו" (כמו "בימבו" אבל בגבר) שוחר טוב, טמבלול שלא יודע יותר מאשר לעמוד בפוזות שירגשו את המעריצות. המסע לקידום המכירות של הספר החדש מאפשר לו לא רק לשוב ולספוג את אהבת המעריצות, אלא גם לשהות במחיצת הסופרת שבה הוא תולה עיניי כלבלב מאוהב. לורטה, מצידה, חסרת סבלנות לדוגמן, ומעוצבנת מתשומת הלב שהוא מקבל מהמעריצות.
לאחר ביסוס הדמויות הראשיות, העלילה נדרשת להתקדם לסיטואציה שתאפשר לשני ההפכים לגלות האחד את השני. לורטה נחטפת לג'ונגל על ידי אביגייל פיירפקס (דניאל רדקליף), אדם עשיר ושאפתן, המונע מתסכול על כך שלא ירש את האימפריה התקשורתית של אביו. פיירפקס מנסה למצוא כתר אגדי שאמור להיות בעיר האבודה שהוזכרה בספר של לורטה. במהלך העלילה לורטה תרגמה קטע ממגילה קדומה המתייחסת לאוצר זה, ולכן פיירפקס סבור שהיא המפתח למציאתו. יש גם אלמנט מתח הנובע מהזמן המועט שנותר לפני שהר געש יתפרץ ויכסה את האזור בו האוצר עשוי להימצא.
אלן מחליט לעשות כל שביכולתו לחלץ את הסופרת ולזכות בהכרת התודה שלה, ואולי אף בליבה. לרוע המזל חרף גופו השרירי אין לו כל מיומנות או ידע – לא בלחימה, לא בניווט, לא בהישרדות בג'ונגל. לשם כך נשכר ג'ק טריינר (בראד פיט), לשעבר איש קומנדו ו-CIA, גיבור-על שיוכל לבצע את המשימה. פיט מגלם את הדמות, שלא דורש ממנו הרבה יותר מהשפרצת כריזמה לכל עבר, בחן רב. בסצנות שבהן הוא נמצא קשה שלא להיות משועשע. עלילה רומנטית בין הדמות של טייטום לזו של בולוק תתקשה להתרומם אם הדמות שמגלם פיט תישאר בשטח, ולכן הופעתו מוגבלת לדמות משנה.
"העיר האבודה" שואל לא מעט רעיונות מסרטים קודמים. בעיקר הוא נראה כמו שכתוב על פי "בעקבות האוצר הרומנטי" (1984), סרט ההרפתקאות המצליח של רוברט זמקיס. החל מהפתיחה המתרחשת בתוך הדמיון של הסופרת, דרך מספר סצנות שמקבלות גרסאות מקבילות בסרט הנוכחי. מספיק שונה כדי שיורשיה של התסריטאית דיאן תומס (שכתבה את "בעקבות האוצר הרומנטי") לא יוכלו לתבוע את צוות התסריטאים של "העיר האבודה".
"בעקבות האוצר הרומנטי" מימש את הפנטזיה שהייתה נקודת המוצא שלו. הגיבור המסוקס בדמיונה של הסופרת זוכה לבן דמות ממשית ולמהלך עלילתי שבו הדגש על הרומנטיקה וההומור הוא רק נלווה. ב"העיר האבודה" הדמות נראית כמימוש הקרוב ביותר לפנטזיה של "דאש" היא זו המגולמת על ידי בראד פיט. נוכחותו המוגבלת בסרט מעידה על הספק של היוצרים (או חוסר העניין שלהם) בביסוס רומנטיקה בעלת אופי "מסורתי" יותר.
אלן הוא אולי אובייקט תאווה פיזי, אבל הדמות שטייטום מגלם ממשיכה את ההומור העצמי שהוא כבר הפגין ב"רחוב ג'אמפ 22" ובהופעות האורח נטולות הקרדיט בסרטים כמו "זה הסוף" ו"לשחרר את גאי". במקום מודל פנטזיה רומנטית "קלאסית", היחסים בין אלן ולורטה מושתתים על קומדיית "באדי מובי" שבה שני אנשים, מאוד לא כשירים להישרדות בג'ונגל, מוצאים עצמם תקועים ביחד. היא עם סרבל פָּאיֶיטִים הסגול והצמוד שלה, והוא האידיוט המנסה לסייע כמיטב יכולתו המוגבלת. במקום דיאלוגים שתפקידם לפתח מערכת יחסים רומנטית, התסריטאים של "העיר האבודה" מעדיפים דיאלוג קומי-עוקצני שלפעמים מעלה חיוך, ולפעמים לא ממש מצליח.
"העיר האבודה" הוא בידור קליל, מבוצע על ידי שני שחקנים מנוסים שלכימיה ביניהם יש מידה של חן. מי שמתגעגע לסרטים מסוג זה, ובעיקר להופעות קומיות של בולוק וטייטום, לא יתאכזב יתר על המידה.
