הוא נכנס לעולם המשחק "במקרה". ישב בבית קפה ברנז'אי בתל אביב, והלוק שלו התאים לבמאי 'זינזאנה' חיים בוזגלו. "יצא שהרבה חברים שלי התחתנו באותה התקופה, ואיכשהו הייתי מגיע לבית הקפה עם חליפה, יושב והולך לחתונות. לבוזגלו זה התאים בול. דרך הלוק שלי הוא בנה את הדמות של סאנשיין ב'זינזאנה'".
במקרה נולדה לך קריירה.
"הסיפור שלי בעולם המשחק זה סוג של נס. לא למדתי קולנוע. פשוט באתי לאודישן והתקבלתי ל'זינזאנה'".
מאז דרמת הפשע הפופולרית ששודרה בערוץ 2 המיתולוגי עברו כבר 17 שנה, ואמזלג נכנס חזק לעולם המשחק. "נבחרתי לתגלית השנה, וחשבתי שבזה זה נגמר ושאמשיך בחיים שלי. אבל הוזמנתי לאודישנים ברמה מטורפת, ואז עשיתי את 'אשליות', 'שלווה' ומלא פרויקטים. במשך חמש או שש שנים לא הפסקתי לעבוד".
אלא שלמרות ההצלחה, בשנים האחרונות הוא תפס מרחק מאור הזרקורים. אורח החיים והפרנסה בתור שחקן לא התאימו לאמזלג, שהעדיף רווחה כלכלית ופנה לתחום הנדל"ן, בדומה לאשתו, בעלת המשרד. לדבריו, כיום יש לו את האפשרות לברור תפקידים לפי רצונו. כך לדוגמה הוא השתלב בסדרה הטלוויזיה "מאנקיז" שעולה לשידור ב-HOT. אמזלג מגלם איש עסקים מפוקפק, בעל מסעדה ששולח את אנשיו לבצע עבורו משימות בלתי חוקיות. לצידו משחקים כוכבי נוער גדולים כמו לי בירן, רוני דלומי, עומר נודלמן, תובל שפיר, נווה צור ועוד.
"הצעירים האלה מתוקים, אני חולה עליהם", אומר אמזלג בגילוי לב, "הילדים האלה כל כך נחמדים וצנועים. הם קסם. כל מה שרואים באינסטגרם ובפייסבוק לא מעיד עליהם בכלל. יש להם נתינה אין סופית, והם יושבים ללמוד ועובדים קשה".
זה הפתיע אותך?
"לא, האמת שלא. אבל זאת הפעם הראשונה שנתקלתי בהם. הם עוזרים בסט, יכולים לחבק את הבמאי אחרי סצנה ומייצרים אווירה טובה. פעם זה לא היה ככה, אלא המון אגו. כל הזמן 'אני ואני ואני'. אני אוהב יותר את הדור החדש הזה, אתה עובד וחי איתם. היום הסלבריטאות הולכת יד ביד עם עולם המשחק. אנשים מתחילים קריירה ועסקים באינסטגרם מעכשיו לעכשיו".
ואיך זה היה בעבר?
"פעם היית מתפרסם אם היית עושה איזה פרויקט - היום אתה עושה משהו בגלל שאתה מפורסם. פעם היית עושה סרט אם היית כוכב השנה וכדומה, היום אתה קודם מתפרסם ואחר כך מקבל תפקידים". לדבריו, "היום הילדים האלה באים, עושים את הסצנה כמו מקצוענים, ותוך שתי דקות נגמר האקשן והם כבר באינסטגרם. האמת היא שהיום הייתי ממליץ להיות כוכב בידור או סלב אינסטגרם יותר מאשר שחקן. בעולם המשחק הרוב חולמים ומעטים מצליחים, וגם אלה שמצליחים עוברים דרך ארוכה מאוד. בתקופה שלי, אחרי שהיית מסיים לימודי משחק היית עובד בתור מלצר או צבעי, ועד שהיית מקבל סדרה הנשמה שלך היית יוצאת".
אז אולי הכוכבנות הזאת קצת פוגעת במי שבאמת עושה את הדרך הארוכה?
"תשמע, אנשים אומרים לי 'איך הלכת לשחק עם הילדים, כוכבי האינסטגרם?' אני עונה להם שזה לא קשור בכלל. הם עושים עבודה יפה. ואחרים יכולים גם לעבוד. זה בסדר".
אתה אבא לשלושה לילדים. תמליץ להם להיות שחקנים?
"בשום פנים ואופן לא. אני פוגש את האנשים מאחורי הקלעים והתסכולים שלהם נוראיים. שחקן צריך להיות מאושר, ולא לגמור בדירת חדר, עם אופניים מצ'וקמקים וכוס תה. זה לא הגיוני".
לרוב הדמויות שלך יש מכנה משותף - איש מפוקפק. זה מפריע לך?
"מלהקים אותי תמיד לאותו טייפקאסט, גם ב'מאנקיז', וזה לא מפריע לי. שיחקתי הרבה דמויות של פושע, אבל אף אחת לא דומה לשנייה. הדמות מ'זינזאנה' לא דומה לדמות מ'הכבוד של מרציאנו', שלא דומה לדמות מ'מאנקיז'. אני אוהב לשחק את העבריין, ואם אני עושה את זה טוב אין לי בעיה. הכי חשוב בעולם המשחק לא לצאת בזוי - כשאין לך עבודה אתה עושה כל דבר, ויוצא לא טוב. הכי חשוב זה להיות מאושר ממה שאתה עושה. כל אחד אחראי לאושר של עצמו, ואף אחד לא יעשה אותך אדם מאושר אם לא תדאג לאושר של עצמך".
