שנתיים לפני כניסתה הדרמטית של הקורונה לחיינו, הולו הזמינה פיילוט מסדרה פנטסטית דיסטופית בשם Sweet Tooth. עלילת הסדרה התבססה על קומיקס אפל ואלים מאת ג'ף למיר באותו השם, והיא התרחשה עשר שנים אחרי שמגפה מסתורית פגעה באנושות, הרגה חלק ניכר ממנה, החריבה את המבנה הממסדי, הפילה את האינטרנט (!) וזרעה כאוס בעולם המוכר לנו. אם זה לא מספיק, כל התינוקות שנולדו באותו זמן היו יצורים היברידים שחציים אדם וחציים חיה - צבאים, חזירים, דובים, מה שתרצו. בני האדם המבולבלים שלא הצליחו להבין את הקשר בין המגפה ליצורים החדשים החלו לרדוף אותם ולהשמיד אותם עד שהלכו והתמעטו.
ג'ים מיקל, במאי עם ניסיון בסרטי זומבים ואימה ("רחוב מאלברי", "סטייק לנד") התבקש לעבד את הקומיקס לתסריט. הוא הרים פיילוט ובו הציג את הדמות הראשית בסדרה, ילד בשם גאס שנולד במהלך התפרצות המגפה, הוברח על ידי אבא שלו (וויל פורטה, "האיש האחרון בעולם") ליער מבודד כדי להציל אותו מפני לוכדי ההיברידים ולגדל אותו בחיק הטבע. בגיל עשר גאס נאלץ להיפרד מאבא שלו בנסיבות טרגיות וגאס, שמשתוקק לגלות מה קורה מחוץ ליער, נצמד ללוכד היברידים אנושי, טומי "איש גדול" ג'פרד (נונסו אנוזי, "משחקי הכס"), במטרה להגיע לפלורידה ולמצוא את אמא שלו, שאותה הכיר רק מתמונה בודדה שהשאיר לו אביו.
רצה הגורל ושנתיים אחרי צילום הפיילוט תקפה מגפה בלתי מוכרת את האנושות ואנשים התחילו למות. באפריל 2020, כחודש אחרי שהעולם כולו נכנס לפאניקת קורונה, הבינה נטפליקס את הפוטנציאל ועשתה דבר שהיא עושה לעיתים נדירות - רכשה מהולו את הפיילוט והזכויות על הסדרה והפיקה ממנה שמונה פרקים. התוצאה היא "סוויט טות': נער עם קרניים" שמתארת את מסעו התמים והמפוכח, המצחיק והעצוב, המדכא והאופטימי של גאס אל העולם שלא הכיר, עם עוד שני סיפורי רקע - רופא שמנסה להציל את אשתו מהמחלה על ידי נסיוב שהופק מ -ספוילר - ניסויים על הילדים ההיברידים, ופסיכולוגית משועממת שעברה לגור בגן חיות והקימה בית יתומים לילדים הנטושים. מעין מרקו מחפש את אמא, על רקע הנופים המדהימים של ניו זילנד, שם צולמה הסדרה, כשבמקום קופיפו הוא מצטוות לאיש שחור גדול עם רובה.
אם הרושם שקיבלתם עד כה הותיר אתכם קצת מבולבלים, זה לא במקרה. מיקל והשותפה שלו לכתיבה, בת' שוורץ, ניסו במודע לעדן את הטון האגרסיבי והפסימי של הקומיקס כדי להפוך את הצפייה לקצת יותר משפחתית, וגם כי בואו, זה לא הטיימינג הנכון לסדרה שמספרת לנו כמה העולם הפוסט-מגפתי הוא מדכדך ונטול תקווה. תוסיפו את זה לחיבה התקופתית שפיתח מיקל כלפי ג'ים הנסון, יוצר החבובות, ותקבלו סדרה שמיקל מכנה בראיונות "ריאליזם קסום". בפועל היא נעה בין רגעים אלימים ופסימיים (בעיקר אלה שבהם גדודים של אנשים חמושים כאילו הם יוצאים להגן על ספרטה רודפים אחרי ילדים שחציים חיות), ומצד שני ישנה הרפתקאה אופטימית עם נגיעות של הומור דיסני-סטייל, הקשר החמוד שלו עם ג'פרד הגדול, ובעיקר המבט התמים של גאס דרכו מסופר הסיפור, שמחזיק לא מעט הודות לליהוק המצוין של השחקן כריסטיאן קונברי.
כמו הילדים שחציים חיה וחציים אדם, גם הסדרה עצמה סובלת מחוסר החלטיות. הסיפור המרכזי וסיפורי המשנה נועדו במקור להעביר מסר - לא מאוד מעודד, יש לומר - על אנושות מתפרקת, אבל המסר הזה סורס כדי לא להרתיע את הצופה והייצוג שלו נותר כמו איים מנותקים במהלך הסדרה. בפרק הראשון, שהוא אגב הפחות מוצלח בסדרה, זה מורגש במיוחד. מי שיצליח לצלוח אותו מן הסתם יתאהב בדמות הראשית ויקבל המשך קצת יותר משופר - החיבור בין ג'פרד לגאס הוא שובה לב כמו גם היחסים של גאס עם האנשים והילדים שהוא פוגש בדרך. כל אלה מטים את כף המאזניים עליה יושבת "סוויט טות'" לכיוון של פנטזיה תמימה ונוגעת ללב שמתכתבת באופן חלקי עם המציאות הנוכחית, ומציירת ברכות עולם אכזרי שתודה לאל שנחסך מאיתנו (בעיקר הקטע של הנפילה של האינטרנט, שלא נדע).