הנה מגיע הזמן הזה בשנה שבו מתיישבים מול הטלוויזיה לצפייה בתוכנית שברור מראש לכל הצדדים שהיא עומדת ללחוץ, בלי בושה, על הנקודות הרכות ביותר שלנו. ושוב, למרות שהמניפולציה פשוטה וברורה להפליא, תוך חמש דקות בערך כולם ממררים בבכי. כן, זהו זמן ה"בייבי בום". אחרי חמש עונות בערוץ 10 עולה העונה השישית בקשת, ובהתאמה מביאה איתה גם את עדרי הסלבס. במהלך העונה הזאת תוכלו לקחת חלק ברגעי הלידה המאושרים של אנשים כמו אשר סוויסה (די.ג'יי סקאזי), נטע ברזני ודנה זרמון.
מתוך "בייבי בום 2024"
(באדיבות קשת)
אבל יותר מהכל, כמו כל חלק בקיום הנוכחי שלנו, זוהי עונת פוסט 7 באוקטובר, וזה ניכר בה החל מהרגע הראשון. בתחילת הפרק אנחנו מתוודעים לקשר בין פרופ' יריב יוגב, מנהל בית החולים ליס, וליהי אזולאי, שוטרת פלילית שהגיעה ללדת בבית החולים. בתה מנישואים קודמים של בת זוגו הנוכחית של פרופ' יוגב, ליבי כהן-מגורי ז"ל, נרצחה בטבח במסיבת הנובה. אזולאי היא אחת משתי השוטרות שהביאו אליו את התכשיטים של כהן-מגורי שהמשטרה מצאה בשטח המסיבה. בפגישה ההיא התהווה בין השניים קשר, וכשאזולאי מגיעה לחדר הלידה נוצרת במעגל הזה נקודת השקה נוספת.
זה לא הסיפור היחיד בעונה שנושא איתו את מטען הצער של 7 באוקטובר. אירועי השנה האחרונה ניכרים גם בקפסולות שהם חדרי הלידה, ובאופן מוזר מעניקים ללידות עצמן – כאילו לא מדובר באירוע קמאי ואמוציונלי מלכתחילה – עוד עומק ומשמעות. הסמיכות של המוות וחיים שנלקחו לחיים חדשים מעולם לא הייתה אינטנסיבית יותר. או במילים אחרות, היא נותנת לכם אפילו עוד סיבה לבכות. המלהקים השכילו ללקט גם זוגות עם דילמות מסקרנות מעבר ללידה עצמה, כמו דוד והדר טננבאום, זוג חרדי שנקרע בין הצורך לשמור על איסור המגע בין הגבר לאשה במהלך הלידה (בשל הדימום) ובין הצורך האקוטי במגע ובתמיכה כאלה, בעיקר מצד היולדת אבל גם מצד האב לעתיד.
החוזה הבלתי-כתוב בין ההפקה לצופים, לפיו בסוף הכל יהיה בסדר, משמעותי פי כמה בעונה כזאת. זה לא אומר שהכל תמיד הולך חלק – אזולאי נאלצת להתפנות לניתוח קיסרי למרות הרצון העז שלה בלידה טבעית, והסיפור של אשת הריאליטי נטע ברזני, שכפי שפורסם סבלה לאחר הלידה משני אירועי שבץ, יגיע גם הוא בפרק השני. ברזני תעבור את המסך כלביאה אמיצה ונוגעת ללב, קונטרה לגישה העולצת והתזזיתית שהיא הגיעה איתה מלכתחילה ללידה. הקשיים מעלים עוד נקודות למחשבה הקשורות בהורות, בנקודת המפגש בין הרצון שלנו להיות בשליטה מול הדרך של הטבע לומר לנו שאחריות הורית היא כנראה עניין שאין שום דרך להתכונן אליו באמת, ושהיא מתחילה ממש ברגע שהתינוק או התינוקת מגיחים החוצה והופכים מעובר לבן אדם.
2 צפייה בגלריה
נקודת השקה עם השוטרת ליהי אזולאי. פרופ' יריב יוגב, מתוך "בייבי בום"
(צילום: צילום מסך, קשת 12)
"בייבי בום", שמבוססת על הפורמט הבריטי One Born Every Minute, מצדיקה השנה את שמה – מתקפת לידות אכן נרשמת בבתי החולים ויצר ההישרדות האנושי לא מאכזב גם במלחמה הזאת. אבל כך או כך, הקלף הכי חזק של "בייבי בום" עובד וימשיך לעבוד בלי תלות בעולם שמקיף אותו, והסדרה משכילה להעניק לנו אותו גם מול הביקורות, לא משנה מאיזו עדה, על המבט הלא-מפולטר בחיים שמתחילים. הרגעים הראשונים של תינוק באוויר העולם, כשהוא מונח על החזה של אמא שלו או מעורסל בזרועות אביו, הוא רגע שאין לו מתחרים והוא ממוקם בסקאלה משל עצמו, פורט על הרגשות הכי עתיקים שלנו. הוא לא צריך להיות מיוחד או כריזמטי, הוא לא צריך להביא את האמת שלו או לפתות סמסים מהצופים. הוא שם, וזה מספיק.
