מאיר אריאל לא איתנו כבר 23 שנה, אך המוזיקה של מי שכונה בתחילת דרכו "הצנחן המזמר", ובהמשך כתב וביצע כמה מהשירים הכי יפים וחכמים שהוקלטו בשפה העברית - חיה ונושמת. בין אם זה ברדיו או בשירותי הסטרימינג, דרך קאברים שמוזיקאים מקליטים לשיריו ובאמצעות מופעי הוקרה והצדעה ליצירתו. ב-14 ביוני באמפי פארק רעננה יתקיים מופע חגיגי במיוחד לכבוד יום הולדתו ה-80 של אריאל. יואב קוטנר, מנחה המופע, מספר בשיחה עם ynet על הקשר הארוך שלו עם המוזיקאי.
מאז הלך אריאל לעולמו, הנצחתו הפכה לכמעט מפעל חיים עבור קוטנר, שאינו התומך היחיד במערכה. איתו נמצאת משפחת הזמר המנוח – האישה תרצה והילדים שירז, שחר ואהוד; לצד חברים טובים כמו המוזיקאי יהודה עדר (שהפיק לאריאל את אלבומו השני "...וגלוי עיניים") ומנהל מוזיקלית את מופע המחווה הקרוב; דורי בן זאב, שלום חנוך ואחרים. "אנחנו מרימים את זה כבר 22 שנה - חוץ מהשנתיים של הקורונה - והכל נעשה מתוך אהבה", קוטנר משתף. "בהתחלה היה לנו מאוד דחוף לעשות את זה כי חשבנו שאם לא ננציח את מאיר - אנשים לא יזכרו. צריך לזכור שהשנה האחרונה שלו הייתה מאוד קשה". כשקוטנר משתמש במילה 'קשה' הוא מתכוון לסדרת ההתבטאויות הקשות של אריאל נגד ההומואים, שעוררו בזמנו סערה עצומה. קוטנר לא מגן על הדברים הקשים שאריאל אמר בשעתו, אך הוא מדגיש שהזמר לא הומופוב. "הוא ממש סבל מזה והוא הרגיש שקשה לו עם התגובות, כשזרקו עליו ביצים ושפכו עליו מים בדרך להופעות. הוא היה פעיל עד הרגע האחרון, אבל בגלל ההתבטאויות האלה, הוא הוריד קצת הילוך".
"כשמאיר נפטר היינו בשוק", ממשיך קוטנר, "ביום השלושים ארגנו משהו קטן לזכרו במועדון צוותא, ואז עלה הרעיון להרים מופע בקיסריה וזה נתן סימן שיש למוזיקה שלו כוח. מאיר אריאל בחיים לא מילא את צוותא, ופתאום ראינו שיש המון קהל שמגיע לשמוע את השירים שלו בקיסריה. אנשים מאוד אהבו את השירים שלו. מהר מאוד התברר לנו שהוא אמן שיכול לדבר גם לקהל מבוגר וגם לקהל צעיר, גם לכאלה שלא שמעו אותו בזמן אמת".
- עוד בערוץ המוזיקה:
קוטנר מספר שבמופעים הראשונים שנערכו לזכר אריאל, שהתרחשו בשלהי שנות ה-90 ובראשית המילניום, הייתה תחושה של מפגש חברים מעידן ומסגנון מסוים במוזיקה הישראלית. במופעים בלטו בנוכחותם שותפיו המוזיקליים של אריאל, שזכו לבצע את שיריו בעודו בחיים, כדוגמת שלום חנוך, חנן יובל, דויד ברוזה וגידי גוב - אבל נעדר ייצוג למוזיקת הפופ וההיפ הופ העכשווית. זה היה כנראה טבעי ומתבקש, אבל ככה הם הבינו שאפשר וצריך להרחיב את שורותיהם. "ראינו שהגיעו למופע מגוון של אנשים, ובתור עורך המופע שמנו לנו מטרה כבר מהפעם השנייה - להכניס כל הזמן כוחות חדשים. היו לא מעט אנשים שהרימו גבה ואמרו שמאיר אריאל בטח מתהפך בקברו כשהוא שומע את נינט שרה. אבל הייתה לנו משימה להשמיע לא רק את 'החשודים המיידיים' כמו שלום חנוך ואהוד בנאי, וכל הזמן הרחבנו את הגבולות והגענו לאנשים שונים לגמרי, גם מהמוזיקה המזרחית ומההיפ הופ. איכשהו הפטנט הזה עבד – ולא רק מבחינת ההופעות שגדלו והצליחו, במוזיקה הישראלית יש פריחה מאוד גדולה של מאיר אריאל".
מוש בן ארי - "הולך בטל" - מתוך "שרים מאיר אריאל" - 20 שנה לפטירתו
(רז גרוס)
מעבר על רשימת המשתתפים בערב ההצדעה הקרוב בהפקת tomix מאשרת את הדברים. על הבמה ברעננה יעלו אביב גפן, אהוד אריאל, איה זהבי פייגלין, אלון עדר, אסף אמדורסקי, בניה ברבי, ג'יין בורדו, דויד ברוזה, דורי בן זאב, זהבה בן, לאה שבת, מוש בן ארי, מירי מסיקה, נתן גושן, קרן פלס, שולי רנד, שי צברי, שחר אריאל, שלום חנוך ומשה לוי, שלומי שבן ותרצה אריאל. גברים ונשים, ותיקים וצעירים, בהם כאלה שעשויים לגרום לאנשים בקהל להרים גבה, לצד נציגים מתבקשים מהגווארדיה האריאלית המוכרת.
"בגלל עניינים אישיים הייתי פחות מעורב בבחירת האמנים במופע הזה", ממשיך קוטנר, "אבל כמות האמנים שרוצים להשתתף במופע הזה משנה לשנה היא מטורפת. זה מגיע למצב שבכל שנה אנחנו מנסים להקטין אותה, אתה לא יכול להגיד למשל לחמי רודנר, לדן תורן או לרונית שחר שהם לא יכולים להופיע כי אין זמן בשבילם. אבל אתה גם לא יכול להביא אותם בכל שנה כי אתה רוצה להביא גם כוחות חדשים. אם כל אחד שנרצה יגיע, המופע יימשך שלוש שעות וחצי, הקהל לא יעמוד בזה. אני בטוח שהרבה אנשים שקשורים מאוד למפעל של מאיר אריאל ומגיע להם להיות קשורים למפעל הזה, והיו באים בשמחה - על סף התנדבות, מאוכזבים שהם לא מופיעים השנה. אבל עם כל הכאב והצער, אי אפשר להכניס את כולם".
מפעל ההנצחה של אריאל משגשג לא רק בפן המוזיקלי. בשנים שחלפו מאז מותו יצאה לאור ביוגרפיה מקיפה אודותיו ("ארול אחד" שכתב נסים קלדרון בשיתוף עודד זהבי), והספר שאיגד את שיריו, שקוטנר ערך ("עצמאי בשטח"). עכשיו עומלים האריאלים על הוצאת ספר חדש, בו יופיעו 80 שירים גנוזים של אבי המשפחה, שגם אותו קוטנר יערוך עם עטרה אופק. במדינה שלא כל כך יודעת לזכור ולהנציח את גיבורי התרבות שלה – והרשימה באמת ארוכה – המקרה של אריאל בהחלט יוצא דופן לטובה.
"ב-2010 התנדבתי, לבקשת המשפחה, לערוך את הספר עם כל שירי מאיר אריאל", מתחיל קוטנר, "הייתה אז כוונה להכניס את כל השירים שיצאו והולחנו. במהלך העבודה התברר לנו שהיו למאיר המון מגירות עם קסטות ודפים, בהם הוא התחיל לכתוב שירים שחלקם גם מוענו - למשל לגלי עטרי. חלק גדול מהשירים האלו כבר הולחנו מאז". ייתכן שקצב היצירה הגבוה הזה קשור לעבר הקיבוצניקי של אריאל, כיוון שקוטנר נפעם לא רק מאיכות הדברים שאריאל יצר, אלא גם מהכמות. "הבנאדם היה מאוד פורה", הוא אומר, "אני לא חושב שהיה יום בחיים שלו שהוא לא כתב משהו – פרוזה, מאמרים, שירים וגם הספדים שהוא נורא אהב לכתוב והיה טוב בזה. הוא לא הפסיק לעבוד, והוא לא רק כתב אלא גם צייר".
בחוברת השירים החדשה מופיע גם שיר שיועד במקור לאתניקס. מי שמכיר קצת את גוף העבודות של אריאל, לא צריך להיות מופתע מהחיבור. אריאל כתב עם הלהקה את "הולכת ממך" לשרון חזיז שהיה ללהיט בשנות ה-90, ובאופן כללי רחש חיבה עזה למוזיקה המזרחית ולכמה מנציגיה. הוא נהג לבצע בהופעותיו את "כבר עברו השנים" של זוהר ארגוב ועבד עם נסים גרמה ועם הברירה הטבעית. את ראשית החיבור בין יוצא הקיבוץ לבין אלה שלא בדיוק נתפסים כחלק מאבות הרוק הישראלי, קוטנר רואה בסיבוב ההופעות שאריאל ערך בשנות ה-80 תחת השם "מופע הבחירות של מאיר אריאל". במופע השתתפו לצד קוטנר ועדר גם מיקי שביב ורע מוכיח כלהקת קאריזמא. את הדוגמה לשינוי בגישתו של אריאל, או לפחות להבנתו שיש כאן גם מזרח וגם מערב, קוטנר מוצא בשיר "בצהרי היום" אותו אריאל כתב וברוזה הלחין וביצע: "תראו תראו את ה'גארי קופרים' האלה/ 'קלינט איסטוודים' דמי קולו, 'יענו' בזים לשרב / הגיע הזמן שכבר תוציאו את הלשון הארוכה שלכם / מתרבות המערב". "מאיר מאוד אהב את בוב דילן והושפע מלאונרד כהן ומהבנד", ממשיך קוטנר, "אבל הוא הבין יותר ויותר שהוא נמצא פה, במזרח התיכון, ושיש פה כמה צבעים. הוא כל הזמן ניסה לגוון את הצליל שלו כדי שיכיל את כל הצבעים במוזיקה הישראלית, והמטרה של יהודה (עדר, א"ש) ושלי במופעי המחווה זה לתת ביטוי לכל הצדדים האלו".
קוטנר מזכיר גם את העניין שאריאל גילה בדת, שהשפיע על יצירתו, כמעין ניבוי נוסף לתהליך אחר שהתרחש בהמשך במוזיקה הישראלית - פריחת הפופ האמוני. "מאז שהוא הלך לעולמו יש שינוי במוזיקה הפופולרית והניגון הפך להיות חלק מהמוזיקה הישראלית. למאיר הייתה פתיחות לעניין הדתי ולעניין המזרחי, הוא פשוט קלט איפה הוא חי" אומר קוטנר.
כשאריאל היה בחיים הוא היה מתוסכל מחוסר ההצלחה שלו, או שהוא גם קצת הבין שהאמנות שלו מדברת בסוף רק לקהל מצומצם?
"כשהאלבום 'רישומי פחם' יצא הוא ידע שזה לא מיועד לקהל הרחב, אבל 'זרעי קיץ' למשל, הוא אלבום מאוד קומוניקטיבי. באותן שנים הוא גם התחיל לעשות קליפים, הוא לא ויתר ורצה להצליח. הוא נורא התאכזב שלא קיבלו אותו ושלא אהבו מספיק את מה שהוא עשה. אני זוכר ש'היכנסי כבר לאוטו וניסע' נבחר בגלגלצ לשיר הכי גרוע במצעד. עכשיו, ייתכן מאוד ששיר כזה באמת לא היה עובר היום, אבל סטירת הלחי הזאת השפיעה עליו. הוא ידע שהאלבומים שלו הם פחות תקשורתיים, אבל הוא חשב שיש לו ולהם מקום. למרות שהוא הופיע מול 40 איש והגיע להופעות בפאבים קטנים עם הבן שלו שחר, שעזר לו לסחוב את הציוד, הוא לא הפסיק או פרש - הוא המשיך ליצור ולהקליט".
היו כמה שירים שהוא כתב לאחרים שדווקא מאוד הצליחו, כמו "שלל שרב" ו"ערב כחול עמוק", זה לא תסכל אותו?
"לא היה לו תסכול מההצלחה של אחרים עם השירים שלו, הוא גם ידע את המגבלות שלו. גידי גוב במילים של מאיר אריאל ובלחן של יהודה פוליקר - זו פצצה מטורפת, וגם ריטה עם 'ערב כחול עמוק'. הוא אהב את זה ולא קינא בזה, גם השירים האלה היו הילדים שלו. מה שהוא לא אהב, זה את זה שבשנים הראשונות הוא לא נתפס כזמר, אלא רק כטרובדור. הייתה אחלה מוזיקה באלבומים שלו. שיר שאז רק נחשב ל'בסדר', כמו 'לא יכול להוריד ממך את העיניים' - הפך אחרי זה ללהיט חתונות, או 'בצהרי היום' שהפך לשיר מאוד אהוב שלו ובטח ש'מודה אני', שבכלל היה רק סקיצה, ובמופעי המחווה בשנים האחרונות תמיד יש מלחמה מי ישיר אותו. יש שירים שלוקח להם זמן להגיע לקהל הרחב".
קוטנר מספק זווית מעט משעשעת להכרה המאוחרת באריאל. "כמה שנים אחרי שהוא נפטר תרצה, אלמנתו, רצתה לתבוע את בית החולים ואת קופת החולים בגלל רשלנות רפואית, כי מכיוון שהוא מת נגדע למעשה מטה לחמם, והם פנו אליי בתור עד מומחה כדי שאתאר את העתיד שיכול היה להיות למאיר אריאל. אמרתי שאשמח להגיד את מה שאני יודע. אחרי כמה חודשים התקשר אלי עורך דין וטען שהם יורדים מזה כי הוא מצליח עכשיו הרבה יותר מאשר כשהוא היה בחיים".
כשקוטנר מדבר על אריאל, הוא לא עושה זאת רק כחוקר מוזיקה, עורך מוזיקלי ושדרן רדיו ותיק, ואפילו לא כחבר אלא בעיקר, כפי שהוא מעיד - כ"מעריץ". בגלל זה הוא גם התגייס לעניין במשרה מלאה, ארוכת שנים ובהתנדבות. "לא היינו חברים, אבל נוצר איזשהו קשר וכשדיברתי איתו לפעמים הוא היה תוקע מעליי איזה מבט ורואה דרכי, ופתאום הוא היה אומר לי איזה משפט. לא תמיד ידעתי למה הוא מתכוון ולפעמים חשבתי שהוא בודק איתי משפט פתיחה לשיר".
המפגש הראשון שלהם היה, איך לא – בגלי צה"ל. קוטנר ערך את התוכנית של דורי בן זאב שנהג לארח את 'החבר ממשמרות' באולפן עם הגיטרה, עוד לפני שזה הוציא את אלבומו הראשון, ״שירי חג ומועד ונופל" ב-1978. אבל נדמה שמלבד אהבתו העצומה ליצירה של אריאל הזמר, קוטנר חש חובה לאריאל האדם, שלדבריו כמעט והציל את חייו. "ב-1987 הייתי שרוי במשבר משפחתי עמוק, ובהמשך גם התגרשתי. יהודה עדר פנה אליי ואמר לי שהם מארגנים פה משהו כיפי ושמאיר רוצה אותי כאחד מהחבורה (הכוונה ל'מופע הבחירות של מאיר אריאל', א"ש), גם השיר שלו 'נשל הנחש' שמדבר על התחדשות ויצא אז, בא לי ממש בזמן והוציא אותי מהדיכאון. אין דבר שהוא יותר מהנה – חוץ מסקס (צוחק) - מאשר להיות על במה ולנגן עם אנשים שהם מוזיקאים מדהימים. נוצר בינינו אז חיבור נפלא שנתן לי אנרגיה טובה והרים אותי מהבור".
לא היית איזו בעיה אתית בכך ששדרן רדיו ועורך מוזיקלי מצטרף לסיבוב הופעות של זמר?
"כשהסיבוב רץ הושעתי מגלי צה"ל. אם הייתי משמיע שיר שאני מרוויח ממנו משהו אישי, אולי היה בזה משהו בעייתי, אבל שם הופעתי בהתנדבות בסיבוב של אדם שאני מעריץ, ועד היום אף אחד לא הרים גבה".
בסדרה "שלום" שלום חנוך אמר שהוא לא בטוח שיזכרו אותו או את אריק איינשטיין בעוד 50 שנה, אבל את מאיר אריאל יזכרו. אתה מסכים עם האמירה הזאת?
"אני חושב שבעוד 50 או שלא יזכרו כלום מהתרבות שהייתה פה, והכל יהפוך למשהו לגמרי אחר, או שתהיה אפשרות אחרת שאני מאמין בה ומקווה שאני גם קצת מנסה לתרום לה, והיא שהדברים החשובים ייזכרו ושהם יהיו חלק גם מהדור הבא. בעיניי שלום טעה ואני מקווה שהוא טעה כי אני מאמין שיזכרו את שלושתם".
4 צפייה בגלריה
״בעיני שלום טעה ואני מקווה שהוא טעה כי אני מאמין שיזכרו את שלושתם". שלום חנוך
(צילום: רז גרוס)
אתה רואה, או יותר נכון שומע, מישהו אחר שממשיך את דרכו של מאיר אריאל?
"יש הרבה אנשים ויוצרים שבטוח שמעו אותו והוא משפיע עליהם, אבל אין מישהו כזה מובהק, וגם השפעות כאלה לרוב מתגלות מאוחר. אצל שלומי שבן אפשר לשמוע שהוא לוקח דימויים מהעולם ה'מאיר אריאלי'".
החלמת לאחרונה מסרטן, מה נתן לך כוח להתמודד עם המחלה? הפוסטים שהעלית מבית החולים שברו את הרשת – וגם בהם שמרת על הומור.
"הסרטן היה ועבר. אני חושב שמה שהחזיק אותי וגרם לי להבריא מהר מאוד זה כמובן האופטימיות והתחושה שזה לא קורה לי".
בטח נתקלת בקמפיין בפייסבוק הקורא להעניק לך את פרס ישראל, מה דעתך על זה?
"זה מאוד מחמיא", (מחייך), רק שיהיה ברור שאני ממש לא קשור לזה בשום צורה. אני חושב שפרס ישראל צריך ללכת לאנשים שהם באמת יוצרים ולא למישהו שבסך הכול מתווך".
ערב המחווה ״שרים מאיר אריאל״ לכבוד יום הולדתו ה-80 יתקיים באמפי פארק רעננה בתאריך ה-16 ליוני, ניהול אומנותי מאיה פוגל ונועם פיינגולד.
