נו, התגעגעתם לאנשים בתחפושות שרים עם פלייבק ואוטוטיון? לתקופה היפה שבה פאנל שופטים התחרה מי מצליח להעלות שמות מופרכים יותר וצועק עליכם "תסתכלו על הרגליים!"? אז אתמול בערב סוף סוף יכולתם לחזור להסתכל על הרגליים כש"הזמר במסכה" חזרה לעונה שנייה, אם כי השילוב "מסכה" ו"קורונה" הוא כבר לא הצימוד המילולי המלהיב שהכרנו מהעונה הקודמת - והפעם היא משודרת ראש בראש מול העונה החדשה של "הישרדות", מה שאומר שהטיפוס לטבלת הרייטינג לא הולך להיות הפעם טיול בפארק.
מתוך "הזמר במסכה" – עונה 2
הפתעה ראשונה המתינה לצופים כבר בפרק הראשון: קשת העמיסה בעונה הזאת 18 מתמודדים (לעומת 14 בראשונה), אבל חילקה אותם לקבוצות, והחשיפות יגיעו רק אחת לשני פרקים. אנחנו כבר מכירים את ההתדרדרות הזאת מסדרות ריאליטי, אבל המצב הוא כזה שכל מה שמריח מכסף יסבול בסופו של דבר מאותה מריחה. העונה הקודמת סיפקה 20 פרקים ולפי הפומפוזיות של הפרומו ופרק הפתיחה - מחכה לנו חורף ארוך ועתיר פיצולים.
בקשת הבטיחו שבעונה הזאת ירקדו לפנינו סלבים מהשורה הממש ראשונה והפכו את הסודיות סביב זהות המבצעים לדרמטית יותר ממהדורת החדשות שקדמה לה, ואני מבקשת רק להזכיר - קסמו של הפורמט לא טמון בפרסום של הסלב בתוך התחפושת. להיפך, הרעיון הוא לייצר הברקות ליהוק שאולי יהיה קשה יותר לנחש אותן, ולא רק בגלל שהרמזים שיכורים. במקור אכלסו את התחפושות בעיקר זמרי עבר שכבר נשכחו מהעין ומהמצלמה. השאלה למי יש יותר גדול ומי הצליח להניח יד עם סטפה על הסלב המפורסם ביותר אינה ערובה להנאה.
פאנל השופטים נותר כשהיה, בהנחה שתוכנה לזיהוי פנים עדיין מזהה את אופירה אסייג כאותה אישה מהעונה הקודמת (אני התקשיתי) - וכדרכה, היא מוגזמת ומנכיחה את כישרון העל שלה לחבר אל עצמה לכל דבר ביקום. לצידה יושבים שחר חסון, שתודה לאל הגיע הפעם פחות להוט להצחיק, ואפילו עושה שיעורי בית ונותן כמה אופציות מעניינות לזהות האנשים שבתוך התחפושת. סטטיק ובן אל עדיין טבעייים ושנונים וצדי "50 גוונים של אני לא יודע" צרפתי - טוב, אני לא באמת יודעת להגיד מה התפקיד שלו שם. כנראה לזהות את ירדנה ארזי גם במקומות שהיא לא נמצאת בהם. עידו רוזנבלום הוא עדיין הבחירה המוצלחת ביותר לתפקיד, ואם מישהו מסוגל להכניס קצת מודעות עצמית והומור לפורמט קוריאני שנלקח פה יותר ברצינות מ"משחק הדיונון", זה הוא.
הצדפה, השיבולת, הרוגלעך, האיילה, התמנון והתוכית ניצבו בקו החזית של "הזמר במסכה" אתמול (שבת), ונתנו "שואו מטורף שהשאיר אותנו ללא מילים" - הגדרה בכלל לא מוגזמת לביצוע סביר של שיר על במה נוצצת. מאחר וכבר נפרדנו בצער מרעיון החשיפה בכל פרק, אני ממליצה להפקה לא לחטוא יותר לרוח המקורית של הפורמט, למצוא דרך להעביר את העונה הזאת עם קצת פחות פאסון וקצת יותר פאן, ולא לייאש את הצופים עם מתח מאולץ או חשיבות עצמית מוגזמת. בואו, אתם לא צריכים את הברזנט הזה כדי להתחבא מהטייפון, אתם מקסימום מסתתרים מצדי צרפתי.
