אם 42 הוא התשובה לשאלה על משמעות החיים, היקום וכל השאר, המספר 44 זכה אמש (ב'), בפרק פתיחת העונה החמישית של "חתונה ממבט ראשון" בקשת, להנצחה מכובדת משלו. בכל זאת, לא בכל יום מצליחה אישה שמבלה את חייה בשוליים הקיצוניים של הקהילה, מהקאסטה שבתחתית הסולם החברתי, לחדור למעוז המיינסטרים בריאליטי דייטינג. טוב להודות לשם, ובמקרה הזה גם למספר.
"חתונה ממבט ראשון – עונה 5"
(מתוך "חתונה ממבט ראשון" - עונה 5, באדיבות קשת)
אחרי פתיחה שכללה התרפקות על ניר והגר, הזוג היחיד שבאמת התחתן מתוך ארבע עונות של זיווגים (לא לפני שצלח את מערכת היחסים המאתגרת מכולן), התפנתה "חתונה ממבט ראשון" לפרק הראשון שידוע כמשעמם ביותר בכל עונה - כלומר עד שיימצא הזוג שיצליח לייצר קונפליקט עוד לפני הפגישה בחופה - שבו הזוג הראשון נערך לחתונה הראשונה. ולמרות שאנחנו ב-2022, הפרק הזה היה לגמרי בסימן 44, המידה של מעיין, משודכת מס' 1.
הפרק הזה הוכיח כמה מקובעת ההפקה של "חתונה ממבט ראשון" - אחרי כמה ניסיונות קודמים לחרוג מהשטאנץ של תל-אביבית מתוסבכת והייטקיסט נרגן, כולל ניסיון נפל של זוגות בוגרים יותר, מישהו במחלקת הליהוק הצליח להתעלות על עצמו, לקח כמה שוטים וברגע של תעוזה חתם על הליהוק של מעיין מידה 44. כשהוא התפכח הוא כל כך התפעל מהאומץ של עצמו, שהוא עבר מיידית לסדרת טפיחות עצמיות על השכם וכמובן ביסס את הפרק הראשון על העובדה שהצליח להשחיל לריאליטי שידוכים את הבלתי-מחותנת האולטימטיבית: בחורה במידה 44. מעיין 44 זקוקה, בעוונותיה, לגבר ש"ידע להסתכל מעבר". היא שוטחת את תוגתה משום שמעצבים לא מחזיקים שמלות כלה מוכנות במידה שלה (מדובר במידה ממוצעת ונפוצה, תהרגו אותי אם אני מבינה את המודל העסקי), ובכלל דקות בודדות מתוך זמן המסך שלה לא שורשרו באופן זה או אחר למידת המלתחה שלה או לחיבה שלה למזון. ואם אתם חושבים שאני חוזרת יותר מדי על המספר 44, אז כנראה לא צפיתם בפרק של אתמול.
אז כן, קשת. אם ניסיתם לחנך אותנו, יצא לכם עקום לגמרי. מרוב מאמצים לנרמל יצא לכם לבסס את התפיסה כאילו בחורה במידה 44 היא כל כך חריגה בנוף הנשי שכל הישות הקיומית שלה מתנקזת בסופו של דבר למשקל שלה. היה לכם אוצר - בחורה מדהימה, יפהפייה, חושנית, מצחיקה - לא חבל? אני מוכנה לחתום לכם שהיא דיברה על עוד נושאים חוץ ממידה 44. מה הייתה הבעיה להתנהג אליה כמו אל כלה רגילה ולהסתפק באזכור או שניים של החששות שלה? למה לבסס פרק שלם על המשקל שלה? ואני לא מתעלמת משמנופוביה או מהעובדה שיש נשים במשקל גבוה (וגם גברים, אגב, אבל גבר מלא ל"חתונמי" זה כבר ממש אפוקליפסה), שלא קל להן להתנהל בחברה, אבל אלוהים ישמור, מידה 44 היא לא מקרה חריג. היא ממוקמת לגמרי בתוך הנורמה. רק היה חסר שהעריכה תרמוז שמצוקת הדיור התל אביבית שזועקת מהמסך לא נובעת מהעובדה שאנשים גרים בדירות מיניאטוריות אלא בגלל שמעיין פשוט גדולה מדי עבור הדירה שלה.
שאר הפרק היה משעמם ומרוח להפליא כמיטב המסורת הקצרה של הסדרה. הוא הורכב מאינסוף קלישאות רומנטיות ומשפטים סתומים כמו "להעז לחלום זה צעד משמעותי" ושלל מייבשי מוחין אחרים. בכל זאת, אחרי ארבע עונות מגיע הרגע שגם המעריצים של הסדרה יתקשו לצפות באנשים דומעים מול ההזמנה לחתונה המפוברקת שלהם לאחר שרכשו כרטיס והתיישבו לצפות בסרט של עצמם, של החברים מברכים אותם כאילו לא מדובר בעוד דייט אבל בכזה שיתפרש על פני 42 יום, במשפחה הנרגשת שמקווה שהבליינד דייט הזה הוא האחרון, והתעלמה מהניוז האמיתי שעמד באוויר - זוהי העונה האחרונה של דני פרידלנדר, שעוזב כדי "להתמקד בפורמט טלוויזיוני משלו" ולפדות את הקופון שהרוויח בחמש עונות של הסדרה. ואולי כל "משבר 44" הוא חלק ממסע הדחקה וניסיון הסחת דעת מהפרט החשוב הזה? לעולם לא נדע.
הזוג עצמו, אגב, חמוד להפליא ונראה שגם אם מעורבים כמה צ'ייסרים על הבר בסיפור, המשיכה ביניהם לגמרי קיימת - מבחינתה ומבחינתו. עכשיו, אחרי שהם סיימו לשחק בחתן וכלה, אני מקווה שהזוג החמוד הזה יבנה מערכת יחסים מעניינת ולא קרינג'ית, כזו שתגמול את העריכה מהנטייה הפבלובית שלה לחזור לדימוי הגוף של מעיין. דווקא עם העובדה שהיא שודכה למנהל מפעל צ'ורוס חובב בישולים אין לי בעיה - חיבה לאוכל היא מכנה משותף חיובי במערכת יחסים חדשה, או במילותיה המפוכחות של מעיין עצמה: "אולי זה יהיה סיפור אהבה מטורף ואולי לא, בכל מקרה יהיה כיף וטעים". אמן.
