אשת התקשורת, הסופרת והמשוררת דליה יאירי נפטרה אתמול (ו') בבית החולים בילינסון בגיל 87.
יאירי נולדה בתל אביב בשנת 1936, והיא למדה סוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים כמו גם בוגרת בית הספר לרדיו. מאז שנות ה-70 עבדה ברשות השידור ובקול ישראל - תחילה ערכה והגישה בקול ישראל תוכניות בנושאי חברה ורווחה, וכעבור זמן קצר עברה למחלקת החדשות.
בחודש מרץ 1975 נהרג בעלה הראשון של אשת התקשורת, אלוף-משנה עוזי יאירי, בעת פריצת מחבלים למלון סבוי בתל אביב. בסוף אותו עשור נישאה בשנית לערן דולב. בשנות ה-80 נסעה להשתלמות בארצות הברית ועם שובה ארצה מונתה לעורכת ראשית ומגישה של יומן השבוע וכן הגישה תוכניות אקטואליה בקול ישראל, הגישה ברשת ב' את "יומן הבוקר" ובמשך כעשור הגישה את התוכנית "עניין אחר". לצד הטיפול בנושאים פוליטיים שוטפים, התאפיינה תוכניתה בעיסוק בנושאים חברתיים, ונשאה את דגל המאבק בתאונות הדרכים ובתופעת האלימות נגד נשים.
את ספרה הראשון, "אמא של חייל", פרסמה בשנת 1981, ומיד אחריה פרסמה את סדרת הסיפורים שלה "אינכזה" שגיבורה הוא "מין דבר נחמד, לא דומה לאף אחד; כולם קראו לו 'אינכזה', פשוט, כי אין דבר כזה, אך הוא קיים, וזה נכון! והוא חידה והוא פתרון".
בשנת 2003 יאירי פרשה מרשות השידור ומאז פרסמה את שיריה בכתבי-עת שונים ובין היתר הוציאה לאור גם את ספרי השירה "בואו ימים מפויסים" (הוצאת כרמל, 2006), "תזמורת בגוף יחיד" (הוצאת כרמל, 2009) "זמן, חמדה וערפל" (הוצאת כרמל, 2012), "כצפור במעופה (כרמל, 2017) ו"על שפת עצמי" (הוצאת כרמל, 2023).
