בשיתוף מפעל הפיס
סמי ועופרה קידר ז"ל בחרו בקיבוץ בארי כביתם בימים הראשונים לאחר הקמתו, ובו גידלו את ילדיהם אלעד, אורן ויעל. שם גם פגש אותם מותם בבוקר ה-7 באוקטובר. עופרה יצאה, כפי שאהבה כהרגלה, להליכת בוקר שקטה ושם נתקלה במחבלים. היא נחטפה לעזה וידוע כבר שאינה בין החיים. סמי, שהיה חולה ומרותק למיטתו, נרצח בביתו.
שלמה יידוב נפגש עם ילדיהם של סמי ועופרה קידר ז"ל
ביתם של עופרה וסמי היה פינת חמד יוצאת דופן בקיבוץ תודות לידיו היצירתיות של סמי ולידיה חובבות הגינון של עופרה, שמילאו כל פינה בצמחיה ופסלים יצירתיים.
סופם הטרגי של הזוג קידר אינו מעיד על חייהם המלאים ביצירה ופעילות שהיו להם לפני כן – ידי הזהב של סמי, אבא ברוך כישרון ויצירה, שבונה מתקני שעשועים וצעצועים וטורח על הכנת קפה איכותי בכל הזדמנות, ועופרה, שאהבה כל סוג של ספורט – ולא פעם הציבה גם לצעירים ממנה אתגרי כושר וכוח - אהבה את גינתה ואת פינת החי ובעיקר אהבה את החיים.
במסגרת פרויקט "לבכות לכם", בשיתוף מפעל הפיס, הפגשנו בין המשפחות השכולות לאומנים שיקיריהם אהבו, שביצעו את השירים שנגעו בהם ושיזכירו להם אותם מתוך אמונה בכוחה של האומנות והתרבות לחזק ולרפא.
מוזיקה הייתה חלק מרכזי בחייהם של השניים, ושל המשפחה כולה. סמי ניגן בגיטרה ולשניים היה גם אוסף תקליטים מרשים, שנשרף כליל לאחר פלישת המחבלים. אלעד, אורן ויעל הגיעו לאולפן כדי לספר על הוריהם האהובים ועל שיריו של שלמה יידוב, שהתנגנו בבית לאורך ילדותם, ואותם ניגן סמי בעצמו בגיטרה.
שלמה יידוב, שהגיע לאולפן, הודה שלמרות שהוא שר במלחמות שונות, עוד מ-1973, הסיטואציה הפעם שונה. "צריך למצוא את השביל הזה ללכת ולשיר דרכו כדי להתחבר לאנשים המדהימים האלה שמדברים על ההורים וזה מעורר רגש מאוד חזק", אמר ושר לזכרם של הזוג קידר את שירו היפה בעל השם הסמלי, "סיבה להמשיך".
בשיתוף מפעל הפיס
