לצד בני משפחתו וקרובים אחרים, גם יו"ר האופוזיציה וראש הממשלה לשעבר יאיר לפיד הגיע לחלוק כבוד אחרון ליהונתן גפן שנקבר היום (ו') בבית הקברות שבנהלל: "פעם הוא כתב 'אם אהבה הייתה מדינה אני הייתי שר החוץ'. הוא טעה, לאהבה יש מדינה, רק השנה היא קצת יותר קטנה, אבל הוא היה הנסיך שלה", ספד לו לפיד, חברו הקרוב, במהלך הטקס.
חבר הכנסת יאיר לפיד סופד ליהונתן גפן
(צילום: נדב אבס)
"כל חייו יהונתן אהב. כל חייו היו בעצם משא ומתן על אהבה, על קיומה, על היעדרה ועל הסודות שלה", הוא פתח את הספדו והמשיך: "הוא אהב נשים - כולל את הלא נכונות. הוא אהב מלצריות, אבל הוא לא אהב אחראיות משמרת. הוא אהב את ג'וני ההולך והוא הלך אחריו והוא אהב לא מעט. הוא אהב לספור כבשים, אבל רק עד 16. הוא אהב את צ'רלס בוקובסקי, את ג'ורג' אורוול, את בוב דילן, את תומאס ואת הנכד דילן. הוא אהב את שירה, את אביב ואת נטאשה ואת אתגר ושני ואת הנכדים כמו את החיים עצמם, את החיים עצמם הוא אהב פחות. נורית - הוא אהב אותך ורק לך הוא כתב 'תמיד בסוף חוזרים אלייך'.
"חוץ מהילדים שלו הוא הכי אהב מילים. הוא האמין שמילים צריכות להיות חופשיות וכל בוקר הוא התגנב לשחרר אותן מהכלוב העצוב של הנפוח והחשוב. הוא משורר הילדים הכי משמעותי שהיה פה, אבל הוא לא באמת כתב לילדים, הוא כתב למבוגרים נמוכים. הוא אהב את האימא המתאבדת שלו, את זוהרל'ה ואת ענת במיוחד. הוא לא אהב את המדינה, אבל יהונתן הצנחן הקטן אהב את הפלוגה מאוד. הוא אהב את מוטי קירשנבאום וליבו נשבר כשמוטי מת. הוא אהב אותי גם כשהוא חשב שאני טועה כ הוא ידע שאדם הכי צריך את החברים שלו כשהוא לא צודק.
"יהונתן לא פחד למות, הוא האמין שיש חיים לפני המוות ולא אחריו. לא בדיוק כל כך ברור איך אדם כל כך חסר מנוח יהיה מנוח. לדעתי הוא היה הולך באמצע הלוויה הזאת כי הוא היה משתעמם. אז הלוויה הזאת היא לא בשבילו, היא בשבילנו כי זה עצוב בשובך כשאתה בחוץ ואנחנו בפנים. אבל לא הבטחתי לכם אף פעם גן של שושנים".
לפיד וגפן היו חברים במשך יותר מ-40 שנה, ואת טורו האחרון, שפורסם ב"ידיעות אחרונות" בתחילת חודש מרץ, הוא הקדיש לו: "היה לנו חוזה בלתי כתוב לא לדבר על פוליטיקה", כתב וקרא ללפיד: "אבל בימים הנוראים האלה, אנא - הסר את הכפפות".
עם פרסום הידיעה על מותו של גפן ברביעי האחרון, לפיד כתב ברשתות החברתיות: "לפני זמן קצר נפטר אחי הגדול יהונתן גפן. יש לו שיר שנקרא 'הנסיך הקטן מפלוגה ב'': 'ואם אי פעם תגיעו לכאן / תדעו שכאן הוא חרש צנח / וקול הנפילה מעולם לא נשמע / בגלל החול הרך'. החול עדיין רך, אבל קול הנפילה נשמע היטב. איבדנו היום קול ישראלי חשוב ואהוב. יהי זכרו ברוך".
