לסקרלט ג'והנסון יש הרבה תארים: מזוכת באפט"א, האישה הסקסית בתבל ועד השחקנית שמרוויחה הכי הרבה כסף בהוליווד בשנתיים האחרונות. אבל לשחקנית הצעירה (35) חסר תואר משמעותי נוסף, ואולי זה ישתנה בעוד כשבועיים - הכוונה היא כמובן לזוכת אוסקר.
"סיפור נישואים" - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
ג'והנסון מועמדת השנה פעמיים לפרס הנחשק - על תפקיד ראשי ב"סיפור נישואים" של נח באומבך ועל תפקיד משנה ב"ג'וג'ו ראביט" של טייקה וואיטיטי. זו לא רק הפעם הראשונה שהיא מועמדת לפרס היוקרתי, הפעם האחרונה ששחקן קיבל מועמדות כפולה הייתה לפני 13 שנה, וב-92 השנים שבהן האקדמיה האמריקנית לקולנוע מחלקת את פרס האוסקר - נרשמו רק 11 מקרים כאלה.
ג'והנסון מצטיינת במיוחד בזגזוג בין סרטים קטנים ואיכותיים לשוברי קופות אימתניים, והיא מצליחה לייצר מגוון רחב של דמויות אהובות. מלבד שני התפקידים המצוינים שלה בסרטים שאליהם היא מועמדת לאוסקר, בחודש מאי נזכה לראות אותה לובשת שוב את החליפה הצמודה של האלמנה השחורה בסרט שיוקדש רק לה. אבל זו תהיה טעות לומר שהיא נמצאת על הגל עכשיו. למעשה היא רוכבת עליו כבר שנים רבות והשנה היא פשוט הגיעה לשיא.
האם זה השילוב של יופי וחוכמה? בגרות וחושניות? כישרון ונגישות? כנראה שהתשובה הנכונה היא הכל ביחד. בתחילת הקריירה שלה היא נשענה על טייפ קאסט הנערה של השכן עם העיניים הנוגות, אבל ככל שהתבגרה כך גם המגוון שלה התרחב. לא פעם היא חורגת מהתקן הפוליטי שנדרש משחקנים בימינו. כמו בבחירות תפקידים שזכו לביקורת - "ווייטוושינג" או "הרוח במעטפת". וגם מחוץ למסך היא מסקרנת לדוגמה בבחירה לתמוך בוודי אלן ולקבוע כי תשמח לשתף איתו פעולה גם בעתיד.
אף שהיא ידעה כמה רומנים סוערים ונישואים נשכחים לריאן ריינולדס, את החיים הפרטיים שלה היא שומרת בעיקר לעצמה ואין לה חשבונות ברשתות החברתיות. היום היא מאורסת לכוכב "סאטרדיי נייט לייב" קולין ג'וסט ומגדלת ילדה בת חמש מנישואיה השניים לעיתונאי הצרפתי רומיאן דוריאק.
לרגל השנה הנהדרת שלה וההישג המכובד בטקס האוסקר, חזרנו לתפקידים הגדולים ולרגעים החשובים בקריירה שלה שהפכו אותה לאחת השחקניות המבוקשות בימינו.
"הלוחש לסוסים" (1998)
ג'והנסון גדלה בניו יורק ואת קריירת המשחק שלה התחילה בתור ילדה-שחקנית. היא השתתפה בפרסומות ובתפקידי אורח בטלוויזיה, ואת התפקיד הקולנועי הראשון שלה היא קיבלה בסרט Manny & Lo על שתי אחיות שבורחות מבתי אומנה. אחר כך הגיעו עוד תפקידים קטנים, כמו ב"שכחו אותי בבית 3", אבל ההופעה הכי חשובה שלה בתור נערה צעירה הייתה בדרמה של רוברט רדפורט, "הלוחש לסוסים". בסרט שמבוסס על רב מכר בעל אותו השם, היא גילמה נערה צעירה שנפגעה בתאונת דרכים בעודה רוכבת על סוסה האהוב. כדי לקבל את התפקיד היא שיקרה לרדפורט ואמרה לו שהיא יודעת לרכב על סוסים אף שמעולם לא עלתה על אחד לפני הצילומים.
העולם שבפנים (2001)
הופעה משמעותית נוספת עבור ג'והנסון הצעירה הייתה בסרט האינדי "העולם שבפנים" של טרי זוויגוף. הסרט לא זכה להצלחה קופתית מרשימה אבל ברבות השנים הוא הפך לקאלט נעורים אהוב במיוחד. במרכז הסרט שתי מתבגרות אאוטסיידריות בעיירה קטנה בארצות הברית. הקשר ביניהן נפגע כאשר אחת מהן (טורה בירץ') מתחילה לפתח רגשות לגבר לוזר מבוגר שגר בשכנות (סטיב בושמי). ג'והנסון גילמה את החברה שנשארת מאחור בזמן שהרומן הביזארי מתפתח.
אבודים בטוקיו (2003)
ג'והנסון הייתה רק בת 17 כשסופיה קופולה ליהקה אותה לתפקיד הראשי בסרט "אבודים בטוקיו". היא גילמה בחורה צעירה בת 22, נשואה טרייה, שנסעה לטוקיו בעקבות עבודתו של בעלה. מתוך שעמום והלם תרבותי, היא נקשרת לשחקן מפורסם בגילומו של ביל מארי, שנמצא בעיר לצילומי פרסומת. הסרט זכה להערכה רבה בעולם, זכה באוסקר על התסריט המקורי והקפיץ את המניות של ג'והנסון בעולם. באותה שנה היא גם כיכבה ב"נערה עם עגיל פנינה", כך שאם השנה הנוכחית היא שנת השיא שלה, אפשר להכתיר את שנת 2003 כשנת הפריצה שלה.
נקודת מפגש (2005)
ג'והנסון עבדה עם כמה מהבמאים הגדולים בהוליווד כמו סופיה קופולה, האחים כהן ("האיש שלא היה שם", "יחי הקיסר!") וכריסטופר נולאן ("יוקרה"), אבל שיתוף הפעולה המשמעותי ביותר שלה הוא עם הבמאי וודי אלן. ב-2005 היא השתתפה ב"נקודת מפגש" וגילמה תפקיד שנכתב במקור לקייט וינסלט שביטלה את השתתפותה שבוע לפני שהצילומים החלו. שנה אחרי היא השתתפה ב"סקופ" של הבמאי ושלוש שנים אחרי כן ב"ויקי כריסטינה ברצלונה".
שיתוף הפעולה שלה עם אלן עלה לכותרות בחודש נובמבר האחרון כשהשחקנית סירבה לגנות את הבמאי, נוכח האשמות נגדו שצפו מחדש בעקבות תנועת MeToo. "אני אוהבת אותו ואני מאמינה לו ואני מוכנה לעבוד איתו. היו לי הרבה שיחות איתו, הייתי מאוד ישירה איתו והוא היה מאוד ישיר איתי. הוא טוען לחפותו ואני מאמינה לו", אמרה.
איירון מן 2 (2010)
מעטים זוכרים זאת, אבל ג'והנסון לא הייתה הבחירה הראשונה לתפקיד האלמנה השחורה, ומי שהייתה אמורה לגלם אותה היא אמילי בלאנט. כאשר בלאנט פרשה מהפרויקט בעקבות התנגשויות בלוח הזמנים, ג'והנסון קפצה על ההזדמנות בלי להסס.
ב"איירון מן 2" היא הפציעה לראשונה בתור המתנקשת הרוסיה, ובמהרה הפכה לאחת הדמויות הדומיננטיות והעקביות ביקום הקולנועי של מארוול. ג'והנסון התעקשה לעשות את רוב הפעלולים בעצמה, והתפקיד הפך אותה לשחקניות פופולרית במיוחד וגם הרחיב מהותית את כיסה. השנה כאמור היא תחזור לתפקיד, ככל הנראה בפעם האחרונה, בסרט שיוקדש רק לה ויתרחש בעבר הלא מאוד רחוק.
מתחת לעור (2013)
זהו אחד הסרטים הפרובוקטיבים של ג'והנסון, שניסתה להוכיח שהיא הרבה יותר מעוד פרצוף יפה שיודע להחטיף מכות מדי פעם. בסרט העצמאי של ג'ונתן גלזר שאף הוקרן בפסטיבל ונציה, היא מגלמת חייזרית שנשלחת לכדור הארץ כדי לפתות גברים ואז להרוג אותם. אי אפשר להגיד שאין לה בחירות נועזות מדי פעם.
היא (2013)
האם אפשר להתאהב רק בקול? אם מדובר בקול של ג'והנסון אז התשובה היא בהחלט כן. בסרט העתידני של ספייק ג'ונז, ג'והנסון דיבבה עוזרת וירטואלית בעלת אינטיליגנציה מלאכותית גבוהה, סטייל סירי. למרות שלא רואים אותה ואולי דווקא בגלל זה, זהו אחד התפקידים הגדולים שלה.
הרוח במעטפת (2017)
לא מדובר באחד התפקידים הטובים של ג'והנסון, אלא באחד הבינוניים שבהם. אבל אי אפשר לדבר על הקריירה של ג'והנסון מבלי להזכיר את הבחירה הבעייתית הזו. הסרט מבוסס על אנימה יפנית מוערכת והציפייה הייתה שאת התפקיד הראשי תגלם שחקנית אסייתית ולא לבנה. ג'והנסון ויוצרי הסרט התעלמו מהביקורת על הליהוק והמשיכו עם הסרט, שבסופו של דבר נכשל גם בביקורות וגם בקופות.
כמה שנים אחרי כן ג'והנסון שוב עלתה לכותרות בגלל ליהוק בעייתי. היא הייתה אמורה לשחק בסרט Rub & Tug ולגלם גבר שנולד כאישה וניהל מכון עיסויים וזנות בשנות ה-70 וה-80 בפיטסבורג. הקהילה הלהט"בית התנגדה לליהוק וטענה שג'והנסון גונבת מהם תפקידים. תחילה השחקנית סירבה להתנצל, טענה שהיא יכולה לגלם כל דבר (כולל עץ) ואמרה לכל המתנגדים לפנות לסוכנים של ג'פרי טמבור, ג'ראד לטו ופליסיטי הופמן (שגילמו טרנסג'נדרים בעצמם). הלחץ הציבורי נמשך, ולבסוף היא החליטה לבטל את השתתפותה בסרט.
