קיי-פופ - מכירים את הז'אנר המוזיקלי הייחודי זה? כי אם לא, סביר להניח שהילדים שלכם מכירים, ולא רק בגלל אמנים שתיווכו אותו לקהל המקומי - אלה-לי להב, למשל - אלא מכיוון שרבים מהם עוקבים אחרי הלהקות עצמן, ואימצו את סממני התרבות שצמחה סביב הקיי-פופ. להקת הבנים BTS היא הבולטת והפופולרית בסוגה החדשה, ולצידה להקת הבנות BLACKPINK - שאותה חוגג סרט חדש שנוצר לרגל ציון חמש שנות קיומה של הלהקה, ויוקרן פה במסגרת אירוע בינלאומי במקביל להצגתו בבתי קולנוע ב-100 מדינות.
אבל נושא הקיי-פופ לא מסקרן רק ברמה המתבקשת של החיבור לקהל המקומי, אלא גם בשל התנאים המורכבים המונהגים בו בכל הנוגע לטאלנטים - תנאים שבעת האחרונה מעוררים ביקורת ברחבי העולם.
"זה נכון, אבל עקב העלייה במעריצים בכל רחבי העולם גם הביקורת מגיעה לחברות, ולאט לאט אנחנו מתחילים לראות שינויים", מסבירה מעריצת הקיי-פופ רז לביא, "אם זה קיצור שנות החוזה שלהם או אם זה לחשוף את תהליך האימונים שלהם באופן יותר פומבי כדי שפחות יוכלו לפגוע בהם. אבל הם יודעים למה הם נכנסים". צפו:
"במידה מסוימת זה מזכיר את 'כוכב נולד'", מסבירה ד"ר אירה ליאן, מומחית לסוציולוגיה של קוריאה המודרנית, "רק שבמקום כמה חודשים, אותם טאלנטים מתאמנים כמה שנים - והסוכנויות, בצדק או לא, רוצים את ההחזר אחר כך, את החזר ההשקעה המטורפת. משקיעים בשיעורי ריקוד, שירה, משחק, הטאלנטים לומדים שפות: סינית, יפנית, אנגלית כמובן. כן, אז יש כאן השקעה מאוד מאסיבית ורק מעטים מצליחים, אז תעשייה אכזרית כמו הרבה מאוד תעשיות אחרות".
זה באמת סוג של עבדות מודרנית? או שבסוף הן לוקחות הביתה מיליונים אז על מה אנחנו בכלל מתלוננים? "כן, אני חושבת שזו הגזמה, להגיד בדרמטיות שזה שחור-לבן. בפועל מדובר באחד המקצועות הכי נחשקים בקוריאה. יותר מזה, האודישנים היום מתרחשים בהרבה מדינות אסיה וגם במדינות המערב. תראה, עבדות או לא עבודה, יש כמה דברים במחלוקת. למשל, כן יש שליטה על מי הכוכבת או הכוכב יכולים להיפגש או לא להיפגש, מה הם יכולים לעשות".
שולטים להם על הדייטים, את אומרת.
"בהחלט. חיים פרטיים זה חלק, זה בעצם שייך כבר לאותה סוכנות ש'קונה' את הנשמה של האיידול' - האליל, כפי שזה נקרא בקוריאה. יחד עם זאת, צריך לזכור, הטלאנטים מגיעים משם מרצון, האמהות שולחות את הילדים שלהן לאודישנים ותומכות בהן בכל דרך אפשר, אז 'עבדות' זו מילה מאוד חזקה".
אנחנו רוצים להבין באופן יותר אקדמי, מה מחבר את הבנים והבנות בישראל לתרבות הזאת? לקיי-פופ?
"שאלה קשה, שעולה מיליוני פעמים. בעיקרון? איכות מצוינת. מה זאת אומרת, ראיתם כמה קטעים, יש פה איכות של שירה וריקוד וכמה אמנים אנחנו מכירים שיכולים גם לשיר וגם לרקוד, בישראל אולי שניים, שלושה. לא צריך לחפש לזה הסברים אתניים".