עד שהייתה בת שש הספיקה שירלי טמפל, ילדת הפלא האמריקנית, לשחק ב-31 סרטים. ברובם אסור היה לה לצפות בקולנוע מפני שהייתה צעירה מדי. אין לי מושג באיזו שעה נהוג לשלוח למיטה ילד בן שמונה, אבל יכול להיות שחלק מהמתמודדים ב"בית ספר למוזיקה", שהעונה הרביעית שלה עלתה אתמול (שבת) בקשת, לא יורשו להישאר ערים כדי לצפות בעצמם מזמרים על במת האולפן.
מתוך העונה הרביעית של "בית ספר למוזיקה"
(באדיבות קשת)
העונה הזו של "בית ספר למוזיקה" אומנם לא צולמה בעידן הקורונה אבל היא ללא ספק מתאימה לו. תוכנית שכולה נופת צופים וקורים בה רק דברים טובים - ילדים שרים, מחובקים על ידי המשפחות שלהם, מתקבלים לתוכנית ריאליטי פופולארית תחת מטר התפעלות מההישגים והכישרונות שלהם וזוכים לפגוש את הזמרים האהובים עליהם ולעבוד איתם. יש כיתה ומורים אבל אין שיעורים, אין מבחנים, אין הדחות, יש רק מצטיינים יותר ומצטיינים פחות. תערכו החוצה את המחוות התמוהות ליהודה ברקן ("אף אחד לא יודע שאנחנו מגיעים לבית המשפחה חוץ מהדוד המשת"פ..") וקיבלתם סדרת פיל גוד כמו שהרופא רשם לנו כשהתחיל הכאוס בחוץ.
להגנתה של "בית ספר למוזיקה" ייאמר שהיום, בניגוד לעשרות שנים אחורה עם ילדי הפסטיבלים, למשל, הילדים לא נשלפים מתמימותם ומוצנחים לעולם הפרסום והמדיה המבוגר תוך כדי שהוא מאכל בהדרגה את הילדות שלהם. זה דור שגדל אל תוך החשיפה ברשת, שיודע איך הוא נראה ונשמע בווידאו שהוא מעלה לטיקטוק ולסנאפצ'ט וליוטיוב, ומכיר היטב את המוערצים עליו מהאינסטגרם. זה דור שיודע להפנים ולחקות כי יש כל כך הרבה מקורות מידע. הוא מכיר את המשחק, את המצלמה, את הקהל. זו הילדות שלו, עם "בית ספר למוזיקה" או בלעדיה.
"בית ספר למוזיקה" לא יצרה את הדור הזה, היא רק רוכבת עליו בדרכה המעודנת ומחבקת אותו כל הדרך אל טבלת הרייטינג. אבל כל מה שייאמר להגנתה מוכיח שהיא עדיין זקוקה להגנה. לא משנה כמה חמוד עידו רוזנבלום בשליחותו בתפקיד רותם ואסי, ולא יעזור כל הדבש הסמיך שהשופטים (מירי מסיקה, משה פרץ, הראל סקעת ונועה קירל) יגירו על המתמודדים הצעירים - המהות התמימה הזו, הילדית, שאמורה להוות את ציר הפורמט, היא כבר איננה.
2 צפייה בגלריה
מוכשרים ומתוקים, אבל עדיין מתנהגים כמו מבוגרים. מתוך "בית ספר למוזיקה"
(צילום מסך, קשת)
הילדים שעלו העונה לבמה, בני שמונה עד 14, כולם בלי יוצא מן הכלל שרו עם מניירות בוגרות והפגינו כישרון משויף שהוכיח שאומנם הקול עוד לא התחלף והקומה עוד לא גבהה, והנפש שלהם עדיין צעירה, אבל המקום הילדי שכולנו מוקסמים ממנו - הניקיון, הנאיביות, הראשוניות, הגילוי - אלה כבר מזמן לא שם. ולא משנה כמה ניילד את הפורמט לטובת העניין, כמה נחטא אותו מכל זכר לתחרות וכמה נבגר את נועה קירל, אלו עדיין ילדים שמתנהגים כמו מבוגרים, כי הם יודעים שזה מה שיקסים את השופטים. סליחה! את המורים. אבל היי, מצד שני, לפחות מצאנו בית ספר שכנראה לא ייסגר בקרוב, ורוב הסיכויים שלא נשמע מהמורים כאן תלונות על שכר נמוך.
