לאחר שהפכה מזוהה עם התנגדות לפלישה הרוסית וכן עם תמיכה בקהילה הלהט"בית - משרד המשפטים הרוסי הודיע אמש (ו') כי הוא כלל את הסופרת לינור גורליק מישראל ברשימת "הסוכנים הזרים". "לפני כמה ימים ידידה מאוד קרובה שלי פרסמה באחד העיתונים העצמאיים שכותבים ברוסית כתבה על איך ה-FSB (שירות הביטחון הפדרלי, א"ח) ניסה להרוג אותה. אני לא חושבת שזה יקרה לי כי אני לא עיתונאית, אבל כל מי שעכשיו כותב ברוסית ועובד נגד השלטון הפוטיניסטי נמצא במין ערפל אפור", אומרת גורליק בשיחה עם ynet. "אני לא חוששת לגביי, אני חוששת לגבי אנשים אחרים".
"הטלפון שלי פשוט התפוצץ בשנייה", סיפרה גורליק כיצד קיבלה את ההודעה. "אנחנו יודעים שבכל יום שישי הם מכריזים על כמה שמות חדשים ברשימה, וזה היה ערב יום שישי והטלפון שלי התפוצץ מהודעות כי החברים שלי, הידידים שלי והאנשים שאני עובדת איתם - כולם קראו בבת אחת על זה שאני ברשימה. זה מוזר מאוד כי אני לא אזרחית של רוסיה".
גורליק, שנולדה בשנת 1975 בדנייפרופטרובסק שבאוקראינה, היא משוררת, סופרת פרוזה, ומבקרת. לפני כ-30 שנה עם גל העלייה הגדול היא עלתה לישראל, ובשנות ה-90 היא סיימה לימודי מחשבים באוניברסיטת בן-גוריון, ואף עבדה בתחום ההייטק. בתחילת שנות האלפיים עברה גורליק למוסקבה, שם החלה לפרסם את כתביה ברוסית ולזכות לאהדה רבה. עם זאת, בשל המצב הפוליטי במדינה, ב-2014 היא שבה לישראל. מלבד כתיבתה, גורליק עוסקת גם בתרגום והיא מתרגמת לרוסית את ספריו של אתגר קרת. על אף הצלחתה הרבה בכתיבה בשפה הרוסית, עד כה ספריה לא תורגמו לעברית אך בימים אלו היא עובדת על כמה כאלו.
את עיני השלטונות ברוסיה היא תפסה בעיקר בשל אתר האינטרנט שהקימה - ROAR – Russian Oppositional Arts Review ("עלון תרבות אופוזיציוני לדוברי רוסית"), שבקיץ 2022 נחסם עקב החלטת השירות הפדרלי לפיקוח בתחום תקשורת, טכנולוגיות מידע ותקשורת המונים ברוסיה לחסום אותו. בריאיון שערכה לפני כשנה באתר Meduza, סיפרה על הרעיון להקים את ROAR לאחר שנתקלה בתוכן אנטי-מלחמתי רב ברשתות החברתיות. "ראיתי שאנשי תרבות כבר כותבים טקסטים ושירים אנטי-מלחמתיים מבריקים, הם כבר יוצרים מוזיקה, הם כבר מציירים ציורים ומייצרים אמנות", אמרה אז. "אבל לא הייתה להם שום פלטפורמה אחרת מלבד פייסבוק, והיה צורך במקום שבו כל הקולות האלה יישמעו ביחד והחלטתי שאנסה ליצור מקום כזה".
"אני לא יודעת למה זה קרה עכשיו ולא לפני שבוע ולא בעוד שבוע", היא אומרת כעת ל-ynet. "יש לי כרגע שני פרויקטים שאסורים ברוסיה. פרויקט אחד זה ROAR, שהוא פרויקט תרבותי-ספרותי נגד מלחמה ונגד המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. זה פרויקט שעומד באופוזיציה לפוטין והרז'ים (השלטון, א"ח) שלו. הפרויקט השני נקרא 'חדשות 26', וזה פרויקט שמספר לנוער בין 12 עד 14 את מה שקורה ברוסיה ואוקראינה. שני הפרויקטים אסורים ברוסיה יותר משנה, ואיכשהו כנראה פשוט תורי הגיע".
כתבות נוספות במדור ספרים:
מה החששות שעולים מבשורה כזו?
"אני דיברתי עכשיו עם עורכת הדין שלי, החששות הן שעכשיו אני אקבל מה שמכונה תיק אדמיניסטרטיבי אחד, אחר כך תיק אדמיניסטרטיבי שני, ואחר כך תיק פלילי ברוסיה. זה מה שהם עושים לכל אחד עם הסטטוס הזה. אין לי אינטרסים ברוסיה, אין לי רכוש ברוסיה, אין לי שום דבר ברוסיה, ולכן זה מוזר, זה חייזרי - אבל זה יקרה".
עם זאת, היא מספרת שהיא חיה עם הטאבו שיש עליה עוד לפני ההכרזה הזאת. "הספר האחרון שאני הוצאתי ברוסית זה הספר על המלחמה. אותו אני כבר לא הוצאתי דרך הוצאה לאור כי לא רציתי לגרום בעיות לאף הוצאה. פשוט שחררתי אותו דרך האינטרנט ואני הולכת להמשיך ולעשות את זה עם כל ספר שאני כותבת ברוסית מבחינת לוגיסטיקה. לא כל כך מדאיג אותי האם איזושהי הוצאה לאור תפחד או לא תפחד לעבוד איתי. אני מבינה שהסיכונים להוצאות לאור גדלו פי שלוש מבחינת העבודה איתי אבל גם ככה הם היו".
אחרי שעבר קצת זמן, איך אתה מעכלת את הבשורה?
"זה עדיין נשמע לי אידיוטי. אבל אני הולכת להמשיך לעשות את העבודה שלי ולדאוג לכך שאני עושה אותה טוב".
את מקבלת תמיכה מהסביבה שלך?
"קיבלתי המון תמיכה, תמיכה יוצאת דופן מכל מי שקרוב לי. אני מודה לכל אחד שבימים אלה תמך בי. יותר מזה אי אפשר לבקש".
הממשל ברוסיה מסמן "סוכנים זרים" ככאלו שלטענתם מקבלים מימון מחו"ל תוך השתתפות בפעילויות פוליטיות ברוסיה, הפצת מידע בתקשורת ההמונים או איסוף מידע בגבולות הפדרציה הרוסית. מלבד גורליק, ברשימה שפורסמה אמש צוינו גם הכלכלן אנדריי אילריונוב והפובליציסט אנדריי פיונטקובסקי. ביוני האחרון נוספו אל הרשימה גם המוזיקאי בוריס גרבנשצ'יקוב וכן נשיא ועידת רבני אירופה, הרב פנחס גולדשמידט. גולדשמידט שימש כרב הראשי של מוסקבה במשך יותר מ-30 שנה, ועזב אותה לאחר שסירב לתמוך בפלישה הרוסית לאוקראינה.
פורסם לראשונה: 09:37, 19.08.23
