רוצים קצת קולנוע איכותי כדי להפיג את חום אוגוסט שאליו התווספה השנה גם מנת ספישל של חרדות קיומיות? קבלו סרט עם קייט בלאנשט - השחקנית המוערכת ביותר בקולנוע העכשווי שבאמתחתה שני פרסי אוסקר. לצידה ג'יימי לי קרטיס, עוד שחקנית שזכתה לא מזמן באוסקר משנה. ועכשיו הטוויסט: שתי השחקניות, ובעיקר הראשונה שבהן, מתפקדות כנזם זהב באף חזיר בסרט שמעטים ירצו לראות אותו, ועוד פחות ייהנו ממנו. סרט שעוד ידובר על הליהוק הביזארי שלו כסיבה העיקרית שבגללה הוא איבד את הקהל שהיה עשוי להתעניין בו, מבלי לזכות בקהל חלופי.
"בורדרלנדס" (Borderlands) הוא עיבוד לסדרת משחקי המחשב של חברת Gearbox שהחלה ב-2009 וזכתה עד היום ל-3 משחקים מרכזיים, שסביבם עוד כמה ספין-אופים ומשחקים נלווים. הדמויות במשחק מחפשים אוצרות חייזריים על הכוכב פנדורה (אין קשר ל"אווטאר", אבל מותר לציין שהמשחק הראשון יצא באותה שנה עם הסרט של ג'יימס קמרון). הגיבורים פועלים בשליחות עצמם או בשליחות תאגידים חמדניים, והם מנסים לאתר טכנולוגיות רבות-עוצמה שהוטמנו לפני שנים רבות ע"י הגזע החייזרי השגיב שנקרא ה"אירידיאנים".
"בורדרלנדס" - טריילר
(קרדיט: באדיבות פורום פילם)
ההבטחה לעוצמה ועושר אינסופיים היא הבסיס למערב פרוע חייזרי – אלים, צבעוני, רועש ומלא במה שאמור להיות הומור שחור. עולם עם כלי נשק מוגזמים ודרגות שונות של בריונות שמזכיר פוסט-אפוקליפסות נוסח "מקס הזועם". מעריצי סדרת המשחקים היו יכולים להיות צופים נלהבים של הסרט, אבל זה בעיקר תלוי ביכולת של היוצרים לא לדפוק את מה שמסב הנאה במשחק. היוצרים נכשלו. "בורדרלנדס" הוא תאונה שכבר התרחשה לפני כמה שנים, אבל עד שהסרט לא עלה למסכים עוד היה ניתן לחשוב שיש כאן סרט, ואולי אפילו מוצלח. במפגש עם המסך אין לכישלון איפה להסתתר.
הבמאי החתום על "בורדרלנדס" הוא איליי רות' (סרטי "הוסטל"). למרות שהצילומים של הסרט הסתיימו לפני יותר מ-3 שנים, רק עכשיו הוא עולה למסכים. התסריטאי המקורי והמוערך קרייג מאזין (הסדרה "צ'רנוביל") התנתק מהסרט, ויתכן שמה שנותרת מתרומתו הוא הפסבדון שמופיע בכותרות "ג'ו קרומבי" (מאזין מכחיש שהוא מי שמסתתר מאחורי השם). היו עוד תסריטאים שבאו והלכו, אבל על התוצאה הסופית חתומים רות' ואותו "קרומבי" עלום. אחרי שנה וחצי של ניסיון לעצב מחדש את מה שצולם לסרט מתקבל על הדעת הוכרזו צילומי השלמות בתחילת השנה שעברה. רות' "לא היה פנוי" בגלל המחויבויות שלו לסרטו "חג ההודייה", ובמקומו הובא טים מילר ("דדפול"). לפי השמועות אלו היו צילומי השלמה מקיפים למדי, שיש הטוענים כי כללו כ-60% מהתוצאה הסופית. כך חלפה לה עוד שנה ו-8 חודשים, ולמרות שהיה נראה ש"בורדרלנדס" עומד להיגנז, התוצר של תהליך מייסר זה נגרר עתה למסכים.
בלאנשט היא לילית, ציידת ראשים קשוחה שיודעת לחסל בלי למצמץ. היא מקבלת מטייקון בשם אטלס (אדגר רמירז) סכום כסף מפולפל בכדי לנסות ולהציל את מי שהוא מציג כילדה שלו, שלטענתו נחטפה לכוכב פנדורה. הכוכב פנדורה הוא מקום כה עלוב ומסוכן שגם לילית הייתה מעדיפה להימנע מלהגיע אליו. בנוסף יש לה מטען פסיכולוגי אישי – היא גדלה על הכוכב, אבל גם ננטשה שם על ידי האמא שלה. זה כמובן קשור לסיפור הרקע של הדמות, ולתעלומה שיהיה קשה מאוד לא לנחש את פתרונה. הגיל של לילית במשחק המחשב הוא באזור המחצית השניה של שנות ה-20. כאן היא מגולמת על ידי בלאנשט שהייתה, בזמן צילומי הסרט, מבוגרת בכמעט רבע מאה מהדמות.
הנערה שאטלס טען שהיא בתו נקראת טינה (אריאנה גרינבלאט). דמות שנעה בין ילדותיות לפסיכוטיות עולצת ונעזרת בלא מעט בובות ארנב מתפוצצות. לכאורה היא נחטפה ע"י רולנד שבמשחק המחשב הוא איש צבא קשוח וחסון. בסרט רולנד מגולם ע"י קווין הארט שכל אחד מה-157.5 הסנטימטרים של גובהו מקרינים, כידוע, דומיננטיות מאצ'ואיסטית. טינה כלל לא נחטפה אלא נכלאה בידי אטלס בגלל שנוצרה בהנדסה גנטית למען המטרות שלו: היא שיחזור גנטי של גזע האירידיאנים, ולכן עשויה להיות הדרך היחידה לגילוי האוצרות שהוטמנו על פנדורה. אליהם חובר גם שרירן פרוע עם מסיכה ויכולת דיבור מוגבלת בשם קרייג (פלוריאן מונטיאנו).
עם הגעתה של לילית לפנדורה דרכה מצטלבת עם הרובוט הקשקשן ודמוי פח האשפה "קלאפטראפ" (בקולו של ג'ק בלאק), שאמור להיות מקור ללא מעט בדיחות בסרט. היא תצטרף לחבורה של טינה-רולנד-קרייג, ויחד הם יגיעו אל הדמות האחרונה שתהיה חלק מהחבורה – המדענית פטרישיה טאניס (ג'יימי לי קרטיס). במשחק המחשב טאניס הייתה בערך באמצע שנות ה-30, וקרטיס הייתה בת 62 בזמן הצילומים. הבעיה אינה של גילנות המבקר אלא של חוסר התאמה בין הדמויות במשחק ובסרט. מכיוון שלא שיחקתי במשחק המחשב אני לא מושקע באופן אישי בצורך לשמר את המראה של הדמויות המקוריות, אבל אני מתקשה להאמין שחובבי המשחק יתלהבו מהליהוק המשנה את הדמויות. לצופים שמחפשים הופעות משחק משמעותיות משתי השחקניות – אפשר וצריך להנמיך ציפיות למינימום. עד כמה שהן מוכשרות הן לא יכולות להושיע טקסטים לא מוצלחים, והרעיון של "חבורת אסהולים" בנוסח "שומרי הגלקסיה" דומה הרבה יותר לדינמיקה ב"יחידת המתאבדים" (2016). אין שום כימיה בין הדמויות והשחקנים, והדבר היחידי שהם מצליחים לעשות יחד זה להיות מעצבנים כולם ביחד וכל אחד לחוד.
למה בלאנשט הסכימה לשחק בסרט כה ירוד? מעבר לניסיון הקודם, וכנראה לא לגמרי שלילי, שהיה לה בעבודה עם רות' (ב"הבית עם השעון המסתורי" מ-2018), היו לה נסיבות מקלות. מסתבר שהיא טיפסה על הקירות בזמן סגר הקורונה, ועבדה יותר מדי, ובאופן מסוכן מדי, עם מסור חשמלי בגינה של הבית. בעלה תמך בהחלטה שלה לעבוד על סרט, במקום התחרפנות וסיכון החיים שלה. לפחות זה התירוץ שבלאנשט הציגה בדיעבד למה שללא ספק ייזכר כנקודת שפל בקריירה ארוכה, מגוונת ומרשימה.
לזכותו של הסרט אפשר למנות את העיצוב המנסה לשמור על זה של המשחק. מעין כוכב מזבלה, עם אלמנטים צבעוניים הגודשים את הפריים. טכנולוגיה מאוד מזוהמת ומבולגנת, והשקעה בעיצוב של כלי הרכב והבגדים (גם אם ניתן לזהות מקורות השראה). מצד שני, בהשוואה ל"פיוריוסה" ולכלל סרטי "מקס הזועם" של ג'ורג מילר, ברור גם ההבדל בין בימוי אקשן מוצלח ומדויק לרעש הוויזואלי. וחוץ מזה? אין חוץ מזה. אחרי העבודה על הפרויקט הזה בלאנשט המשיכה לתפקידה הגדול ביותר ב"טאר המנצחת". אז אם לסיים בטון אופטימי אפשר לקוות שהסרט בו נבחר לצפות אחרי "בורדרלנדס" יהיה ראוי לצפייה.
