רן דנקר בעצרת המחאה של קהילת הלהט"ב
אמנים שונים, בהם רן דנקר, נטע ברזילי ושי גבסו, השתתפו הערב (ג') בעצרת לציון 35 שנה לביטול האיסור על משכב זכר בכיכר הבימה, שבה נכחו אלפי אנשים.
האירוע, שעליו אחראים ארגוני הקהילה הגאה, נועד לציין את שקרה ב-22 במרץ 1988 - אז חברת הכנסת שולמית אלוני ויו"ר ועדת החוקה אוריאל לין ביטלו בכנסת את האיסור על משכב זכר ומשכב אישה "שלא כדרכה" - אירוע שהיווה אבן דרך חשובה בדרך להכרה בחברי הקהילה הגאה. "מטרת העצרת היא להזכיר - במיוחד בימים בה מדינת ישראל נאבקת על אופייה הדמוקרטי - את החשיבות בערכי הסובלנות, הליברליות, השוויון והקבלה שמסמנים את מהות המאבק הגאה שמובילה הקהילה הגאה במשך שנים", נכתב בהזמנה לאירוע.
"כולם אומרים לי, 'דנקר, יהיה בסדר, שחרר! ממה אתה מפחד?! מה, אתה מפחד שיחזירו את טיפולי ההמרה? מה, אתה מפחד שיאסרו שוב על פונדקאות בישראל? דיי נו! מה, אתה מפחד שיחזרו לאסור על משכב זכר? באמת?! אתה באמת מפחד שיכניסו שוב תכנים הומופובים למערכת החינוך? באמת נראה לך הגיוני שלא יתנו לך, לבעלך ולבנות שלכם להסתובב חופשי ברחוב?' תעזבו אותי מאל תפחד שלא תהיה כאן דמוקרטיה. שחררו אתם אותי!", אמר רן דנקר על הבמה.
"מנהיגי ישראל, אני קורא לכם מכאן להתאפס על עצמכם ולוודא בצורה אחראית וחד משמעית שתהיה כאן דמוקרטיה", הוא המשיך. "אל תענו בכלליות ותנסו למרוח ולהרגיע, אלא תדאגו לזה בצורה קונקרטית וממשית. תכתבו חוקה, מגילת זכויות אדם, שמגנה על מיעוטים ושומרת עליהם מגחמות השלטון, כל שלטון. תדאגו להרגיע את השיח ואת האלימות ותרגיעו את הפחד בכל חלקי העם. זאת האחריות שלכם מנהיגי ישראל. בשביל זה נבחרתם! ורק משפט אחרון לבנות ובני הנוער. אנחנו גאים בכם ועומדים מאחוריכם תמיד. אנחנו גאים באומץ שלכם להיות מי שתבחרו להיות ותמיד נחזק אתכם ונדאג לכך שתחיו במדינה שראויה לכם - מדינה בטוחה, אוהבת ומקבלת. זה עלינו. זה התפקיד של כולנו, כולכם לדאוג לזה. הלוואי והפוליטיקאים היו לוקחים את האחריות הזו, הלוואי. אחרת לא היינו כאן ברגע הזה". בסיום הנאום שלו ביצע דנקר שני שירים שלו, "כשאומרים לי לא (אני אוהב יותר)" ו"שווים".
לאחר מכן עלו לבמה קורין אלאל ונטע ברזילי וביצעו בדואט את "זן נדיר", שנחשב לאחד מההמנונים של הקהילה הגאה. ברזילי עצמה נשאה נאום קצר ונוקב. "אני לא תופסת שום אות באלפבית הגאה, אבל זה משום מה מרגיש כאילו זה מאבק שלי גם", אמרה כשהיא חנוקה מדמעות. "ואי אפשר לשבת בשקט. יש תחושה בישראל של סתימה של צינור בביוב, איש מאיתנו לא חשב לטפל, אנחנו עמידים כי אנחנו רגילים לאכול חרא. סתמנו את האף והמשכנו כרגיל. המים הגיעו עד האוזניים ואף אחד לא יכול לשמוע אף אחד. הייאוש והחרדה והצורך לחפש אשמים גדול והרסני מתמיד. בבקשה אל תתייאשו מלהסביר את עמדתכם, אפילו שנדמה שאין מי ששומע. אל תתייאשו מלהדליק את האור איפה שבערות וחושך שולטים. אל תתייאשו לבחור לאהוב באמת, תאהבו את עצמכם ואחד את השני לא פחות".
קורין אלאל ונטע ברזילי מבצעות את "זן נדיר"
בהמשך עלתה לנאום יו"ר האגודה למען הלהט"ב הילה פאר. "הערב לפני 35 שנה הוזנק באופן רשמי בכנסת המאבק של הקהילה הגאה אל עבר שוויון אבל מאז ועד היום את הזכויות שלנו השגנו בזכות בתי המשפט ולא בזכות הכנסת", היא אמרה. "כמה שלא הסיתו נגדנו – עמדנו. כמה הפגנות וזעקות ידענו, כמה שנאבקו בנו, הסיתו נגדנו, הלמו בנו, רצחו בנו, ואנחנו עומדים ועומדות. כמה שניסו לדחוף אותנו אחורה, אנחנו התחזקנו. בלי דמוקרטיה אין גאווה. אנחנו לא מתחננות, אנחנו דורשות. דורשות שוויון ומערכת משפט עצמאית שתגן על כבוד האדם והמיעוטים בישראל. אנחנו עומדות כחומה אחידה וחזקה לא רק על מה שעוד לא השגנו, אלא גם על מה שכבר יש והקהילה הגאה לא תוותר ולא תעצור במאבק שלה עד לשוויון מלא".
"כל בוקר וכל לילה, אני מתפלל לבורא עולם, כי בורא עולם אוהב ובורא עולם אוהב אתכם", אמר השחקן שחר טבוך. "ומה אכפת מה אחרים חושבים. אנחנו נולדנו לעידן מדהים, איזה כיף לי שאני לא צריך לחשוב אם אני הומו או לסבית. אני לא צריך לצאת מהארון, זה מי שאני, נולדתי ככה. זה מי שאני, וזה מי שאני אהיה, ומי שלא - יאללה, זה מוריד לי ברמות".
"כשאלוהים ברא אותנו הוא רצה שנפיץ אהבה, נשבור את כל הגבולות והמחסומים", אמר הזמר שי גבסו. "זה הדבר הכי חשוב - להפיץ את האהבה שלנו".
בסיום הטקס מאיה סימנטוב שרה את "התקווה".
