אם נעמיד בשורה את כל הסדרות הישראליות שזכו לעיבוד בטלוויזיה האמריקנית, המכירה של "כבודו" היא אולי ההגיונית והמתבקשת מכולן. הנרטיב של "כבודו" הישראלית, שיצרו רוני ניניו ושלמה משיח (בהפקת קודה), מרגיש כמו סיפור הוליוודי, ולכן גם הגרסה הנוכרית של הסדרה טבעית וזורמת. אבל מה שלא עבד או עבד פחות בגרסה הישראלית, מתקשה להתרומם גם בעיבוד המחודש לסדרה, שהעלתה השבוע רשת הכבלים האמריקנית שואוטיים ושעלה גם אצלנו אמש (ב') ב-yes. למרות חיזוקים משמעותיים בדמות השחקן המוביל, בריאן קרנסטון (לנצח וולטר ווייט ב"שובר שורות") או היוצרים שמאחורי הסדרה, פיטר מופאט ("צדק פלילי", שעובדה לסדרה "ליל האירוע") ורוברט ומישל קינג (היוצרים של "האישה הטובה"), גם "כבודו" האמריקנית מתקשה לתגמל את הצופים שלה על הזמן המושקע בה.
Your Honor - טריילר
העלילה היא אותה עלילה בשינויים קלים - מייקל דסיאטו (קרנסטון) הוא שופט בניו אורלינס שאשתו נרצחה על ידי ירי אקראי במהלך שוד. הסדרה מקפידה להדגיש שמדובר בשופט מוסרי מאוד, שפועל מעל ומעבר כדי להוציא את הצדק לאור ולהתעלות מעל הבירוקרטיה האדישה והעגומה של התהליך המשפטי. בנו אדם (האנטר דוהאן), מתבגר שביר שעדיין חבוט ממותה של אימו, נקלע לסיטואציה מאיימת בשכונה מפוקפקת, כשהוא מנסה להניח פרחים במקום בו מתה. במהלך ניסיון ההימלטות שלו הוא פוגע ברוכב אופנוע צעיר ומרוב לחץ משאיר אותו ברחוב ובורח.
ההחלטה המובנת מאליה, בהתחשב בייחוס המשפחתי שלו, היא להסגיר את עצמו למשטרה. אלא שזו מתהפכת כשאביו מגלה שהאופנוען המת הוא בנו של ראש ארגון פשע מסוכן (מייקל סטולברג), ואם זהות בנו תתגלה - קרוב לוודאי שהוא לא יישאר חי. מהנקודה הזאת מתחיל מרוץ מטורף של כבוד השופט, שמניח טלאי על שקר בניסיון למנוע מהחוקרים או אנשי המאפיה להגיע לבנו. הוא נאלץ, כמובן, לשנות את סדר העדיפויות המוסרי שלו גם אם זה אומר שאנשים חפים מפשע ישלמו מחיר כבד, ולא פעם מדובר באותם אנשים שהציל בשבתו על כס השיפוט.
הגרסה האמריקנית הכניסה שינויים בכמה נקודות חולשה בסדרת המקור (למשל, הבן ביצע את התאונה ברגע של מצוקה, ולא במעשה פזיז וחסר אחריות, כשנהג בלי רישיון - מה שמקל על הצופים את ההזדהות איתו), אבל Your Honor לא מטפלת בסוגיות המוסריות שהיא מתיימרת להעלות, אלא משקיעה את כל המשאבים שלה במירוץ העכברים של הגיבור, ובמתח הטמון בשאלה האם הוא ייתפס. ככל שעובר הזמן התסבוכת הולכת ומחמירה, אך השאלה המוסרית אינה מעסיקה את השופט, שיודע שתמיד יעדיף את טובת בנו על טובת כל השאר. העמידה על סף התהום (לפחות לאורך ארבעת הפרקים הראשונים שנשלחו לביקורת), ללא הפוגה או נחמה כלשהי, תובענית ומייצרת מתח שלא מתנקז לשום מקום.
צירופי המקרים הנוחים והגחמניים שאפיינו את העונה הישראלית נוכחים גם פה (בין היתר, חלק מהאופנוע הדרוס נופל דווקא ביציאה מהמוסך המשטרתי, המשאף של הדורס נותר בזירת האירוע ולא נמצא על ידי המשטרה, והשופט מגיע לביתו של אחד הנאשמים במהלך ריצה). לצד זאת, תצוגת המשחק בהחלט מרשימה. קרנסטון, שצבר רקורד נאה בגילום דמויות נורמטיביות שלוקחות את הפנייה הלא נכונה, אומנם מצליח להעמיק את הדמות שלו ככל שהטקסט מאפשר, אבל דסיאטו שלו נתפס פחות כאב מהשורה שחרד לבנו, ויותר כאדם לבן ופריבילגי, שמצליח לתמרן את המערכת ומאמין שהוא מעל לחוק. גם הנוכחות של הזוג קינג (כמפיקים הפעם), אלופי הדרמה המשפטית, כנראה לא מועילה במקרה הזה מאחר והדרמה, כאמור, כלל אינה משפטית. במידה מסוימת, "כבודו" האמריקנית היא הליכון שיצא מכלל שליטה, ואין לצופה ברירה אלא לרוץ איתו יותר ויותר מהר אם הוא לא רוצה ליפול, גם כשהוא נותר חסר נשימה ומותש.
