באחת הסצנות ב"וירד: סיפורו של אל ינקוביק" (Weird: The Al Yankovic Story), הביו-פיק (סרט ביוגרפי) המוזיקלי על חייו של מלך הפרודיות המוזיקליות שעלה בשירות הסטרימינג פיקוק (טרם זמין אצלנו), מגיעה מדונה (אוון רייצ'ל ווד) לביתו המפואר כדי לשכנע אותו לעשות פרודיה על השיר שלה "כמו בתולה". בשלב זה של הסרט ינקוביק (דניאל רדקליף) כבר הפך לסופרסטר גלובלי ואדם עשיר כקורח. הבית הענק שלו גדוש בשיש ומעוצב בטעם רע במיוחד, ומזכיר את האחוזה של הגנגסטר הקובני טוני מונטנה ב"פני צלקת" (1983). על הקיר תלוי פורטרט מצויר של ינקוביק, המבוסס על הפורטרט המפורסם של לואי ה-14 שצייר ריגו (1701). הלבוש, החפצים ותנוחת הגוף בפורטרט המקורי נותרו, אבל במקום פניו של המלך מצוירות כעת פניו של ינקוביק, ובחלל שהיה בין שתי זרועות של המלך ממוקם כעת האקורדיון המפורסם של הזמר. בתחילת הפלירטוט הנמרץ ביניהם ינקוביק שואל את מדונה לגבי "כמו בתולה": "האם השיר הזה אוטוביוגרפי?". "כן", היא עונה, "טכנית אני בתולה, מלבד העובדה שעשיתי הרבה סקס, אני מתכוונת. הרבה".
"וירד: סיפורו של אל ינקוביק" - טריילר
בחיים האמיתיים ינקוביק מעולם לא פגש אישית את מדונה. אבל היא זו שהעלתה בפני מכרה שלה את הרעיון שהוא יהפוך את Like a Virgin ל-Like a Surgeon, ומשם זה התגלגל. כמובן שגם הסקס עם מדונה מומצא, כמו גם הרומן הסוער ביניהם שידרדר את הזמר לאלכוהול ולנטישה של חבריו הנאמנים. שלא לדבר על האופן בו ברון הסמים הקולומביאני פבלו אסקובר (ארטורו קסטרו) יתחבר למעלליהם. כפי ש"כמו בתולה" הוא אוטוביוגרפי, כך גם "וירד" נשאר נאמן לעובדות חייו של ינקוביק. מלבד ה-99.9% מהעלילה שאינם קשורים בשום צורה ואופן למה שקרה באמת בחייו.
כל זה לא נאמר כדי לבטל את הסרט או לנזוף בו. זה לא מקרה דומה להלבנת העובדות האפלות האופיינית להצגת חיי הכוכבים בביו-פיקים המוזיקליים. אין זו הסתרה של עבירות המין הקשות והסדרתיות של אביה של אריתה פרנקלין ("ריספקט"), או דיסניפיקציה של חיי המין הפרועים של פרדי מרקורי ("רפסודיה בוהמית"). זה היה מגוחך לצפות מהאיש שעשה פרודיות חביבות על השירים והווידיאו קליפים של זמרים כמו מייקל ג'קסון, קוליו, אופספרינג, נירוונה, לורדס ועוד רבים וטובים, לעשות ביו פיק "רציני".
ממה שאני יודע על חיי הגיק המוזיקלי הוא אדם חמוד ומתון באופיו, צמחוני שלא שותה ולא מעשן. הוא בטח לא חשף את עצמו לפני הקהל בהופעה כפי שקורה בקטע מהסרט שמרפרר להתערטלות מפורסמת של ג'ים מוריסון. היה קשה מאוד למנף את פרטי חייו האמיתיים -"סקס, סמים ורוק'נרול", וממילא זה לא העניין עבור מי שפרודיותו אמנותו. רק היה חסר ש"וירד" ינסה לעשות סרט על חיים נטולי דרמות (כמו הביו פיק המגוחך "אלין", שעסק בחייה המשמימים של סלין דיון).
3 צפייה בגלריה
במציאות הוא אדם חמוד ומתון, צמחוני, לא שותה ולא מעשן. מתוך "וירד: סיפורו של אל ינקוביק"
(צילום מסך)
"וירד" אינו הפעם הראשונה שינקוביק משתעשע עם עובדות חייו. ב-1985 יצא The Compleat Al (השגיאה במקור), ביו-פיק מוקיומנטרי בבימוי ג'יי ליויי - האמרגן של הזמר. גם זו הייתה יצירת בדיון, אבל שולבו בה יותר עובדות "אמיתיות", ואפילו קטעים מסרטים ביתיים שצולמו בילדותו. ההופעה של ינקוביק בן ה-26 בסרט, והאופן בו הוא לוכד היטב את הרוח והאופנה של אמצע שנות ה-80, מצדיק צפייה לחובביו של הזמר.
בנוסף לפרודיות בווידאו קליפים, ינקוביק וליויי עשו ב-1989 גם את הסרט המשעשע "תחנת שידור לקריינים מתחילים" (UHF), שגם הוא בעיקרו רצף של פרודיות על סדרות וסרטים מהתקופה. מאדם עם רקורד שכזה אין טעם לצפות להצגת "רצינית" של עובדות חייו. זה מה שהפך אותו לכוכב שמכר מיליוני אלבומים, הקליט כ-150 פרודיות וזכה ב-5 פרסי גראמי, וזה לא הולך או צריך להשתנות.
כפרודיה על הביו-פיק המוזיקלי, אובייקט התקיפה הוא הקונבנציות של הז'אנר. לכן, למשל, מוצגת ילדותו העשוקה של אל תחת האב ניק (טובי הוס), והאם מרי (ג'וליאן ניקולסון). האב פועל קשה-יום וכרות-כף יד, שרוצה שגם בנו יגדל להיות פועל כמותו במפעל שאף אחד לא יודע מה הוא מייצר. ההיקסמות של אל הילד ולאחר מכן הנער (ריצ'רד ארון ודיוויד בלום) מהאקורדיון מוצגת כעברה קשה על חוקי המוסר, המחייבת את הנער "לנגן בארון". ללא היכרות עם המסגרת הפרודית שמולה עובדת כמעט כל בדיחה בסרט, חלק גדול מהן לא יצחיק. אגב, אביו האמיתי של ינקוביק דווקא דחף אותו ללימוד נגינה על אקורדיון.
3 צפייה בגלריה
אין טעם לצפות לתיאור "רציני" של קורותיו. מתוך "וירד: סיפורו של אל ינקוביק"
(צילום מסך)
מה שעוד נדרש הוא היכרות עם התרבות של שנות ה-70 וה-80, העשורים שבהם ינקוביק החל את הקריירה והגיע לשיא הצלחתו. יש לא מעט גיחות של דמויות מתקופה זו, רבות מהן מגולמות בחיפוף חביב ע"י חבריו של ינקוביק. מאופרה וינפרי (קווינטה ברונסון), אנדי וורהול (קונאן אובראיין!), סלבאדור דאלי (אמו פיליפס), דיוויין (הדראג קווין נינה ווסט) ועוד רבים. ינקוביץ עצמו מופיע בסרט כטוני סקוטי מחברת "תקליטי האחים סקוטי" שקידמו את הקריירה של ינקוביק בראשיתה, וכן בקטע קצר מהווידאו קליפ המקורי ל-Eat It - הפרודיה על Beat It של מייקל ג'קסון.
"וירד" נולד לפני 12 שנים, כטריילר של Funny or Die לביו-פיק פיקטיבי של ינקוביק. בטריילר הוא גולם ע"י ארון פול ואוליבייה וויילד הייתה מדונה. קווי העלילה המרומזים בטריילר נשארו גם בהרחבה לפיצ'ר, כך שבדרך מסוימת הוא אכן טריילר למה שנוצר כעת. הרעיון לממש את הטריילר עלה בסוף העשור הקודם, אך האולפנים הגדולים לא התלהבו מהקונספט. בסופו של דבר זו נשארה הפקה של Funny or Die, ואריק אפל, הבמאי של טריילר, נותר גם הבמאי של הפיצ'ר.
3 צפייה בגלריה
עדיף להכיר קצת את תרבות שנות ה-70 וה-80. מתוך "וירד: סיפורו של אל ינקוביק"
(צילום מסך)
"וירד" הוא סרט המיועד לערוץ רוקו. הוא דל-תקציב במהותו, וגם צולם בזמן חפוז להפליא של 18 ימי צילום. כל זה ניכר בסרט שיכול להיראות כאוסף של סרטי Funny or Die קצרים שחוברו יחדיו. במהלך הצפייה יש רגעים שבהם נדמה כי הבדיחה מתקרבת למיצוי. יחד עם זאת, עבור מי שמחבב את ינקוביק ופועלו, זה סרט חמוד ומשעשע, ושווה כמה רגעי צחוק מאוד מוצלחים.
