מיני סדרה תקופתית בת שבעה פרקים שעוסקת בשחמט היא לא הדבר הראשון שקופץ לראש כשחושבים על להיט בנטפליקס. אבל "גמביט המלכה", סיפור ההתבגרות של בת' הרמון (אניה טיילור-ג'וי), ילדה שגדלה בבית יתומים בשנות ה-60 והפכה לאלופת העולם בשחמט כבשה את מנויי ענקית הסטרימינג בסערה, הפכה לסנסציה בינלאומית וגרמה ללא מעט אנשים לגגל מהלכים. נשארתם צמאים לעוד? הנה כמה עובדות שלא ידעתם על "גמביט המלכה".
הית' לדגר היה אמור לביים את הסרט "גמביט המלכה"
הסדרה, המבוססת על ספר שכתב הסופר האמריקני וולטר טוויס, נקראת על שם מהלך פתיחה בשחמט, כזה שלוקח סיכונים במטרה לפתות את היריב כדי שייפתח בהגנה שלו. משהו בכתיבה של טוויס קסם ליוצרים קולנועיים מאז ומתמיד, ושלושה מתוך ששת הספרים שכתב במהלך חייו הפכו לסרטים מצליחים: "צבע הכסף", "האיש שנפל מכוכב אחר" ו"אדי פלסון". את "גמביט המלכה" הוא הוציא לאור בשנת 1983, ואף שגם הוא נקטף די מהר למטרות המרה לקולנוע, עברו 40 שנה לפני שהתסריט ראה מסך כלשהו.
"גמביט המלכה" תוכנן במקור להיות סרט קולנוע. הוא עבר כמה וכמה ידיים עד שהגיע להית' לדג'ר המנוח, שרכש את הזכויות בשנת 2008. הוא תכנן לביים בעצמו את הסרט, שבו אלן פייג' ("ג'ונו") הייתה אמורה לשחק בתפקיד בת' הרמון. הליכתו של לדג'ר לעולם שכולו טוב גנזה את הרעיון. הבא בתור היה סקוט פרנק שהחל בסידורים הנחוצים, אבל אחרי שיצר עבור נטפליקס את הסדרה "חסרי אלוהים" (שגם היא הייתה מבוססת על תסריט שיועד במקור לקולנוע), פרנק הבין ש"גמביט המלכה" צריכה להתקיים כסדרת טלוויזיה, והשאר היסטוריה.
כמו בת' הרמון, גם השחקנית שמגלמת אותה הייתה ילדה בודדה
אניה טיילור-ג'וי, שמגלמת את בת' הרמון, חתמה על הפרויקט מבלי לקרוא שורה אחת בתסריט, מסיבה פשוטה – הוא עדיין לא היה קיים. במקום זה, היא התבקשה לקרוא את הספר. היא נשאבה פנימה וענתה בחיוב. עד לעבודה על הסדרה לטיילור-ג'וי לא היה מושג צהוב בכל מה שקשור בשחמט, אבל בריאיונות אמרה כי היא מאמינה שהעובדה הזאת דווקא שיחקה לטובתה, כיוון שלמדה את המשחק כמו הדמות שהיא גילמה.
עוד נקודות דמיון בין בת' לטיילור-ג'וי: כשהייתה בת שש, המשפחה של טיילור-ג'וי עברה מבואנוס איירס ללונדון. היא לא ידעה מילה באנגלית והרגישה מאוד בודדה. היא מספרת שהזדהתה עם בת' על בסיס הבדידות והמשחק, עבורה, היה כמו השחמט בסדרה - מפלט ובריחה למקום שבו הרגישה בשליטה.
כשבת' יושבת ליד לוח השחמט, שפת הגוף שלה נראית כמו ריקוד, ולא במקרה. השנים שבהן רקדה בלט סייעו לטיילור-ג'וי להבין איך בת' נעה כשהיא משחקת ואיך היא מזיזה את הכלים על הלוח. "פשוט התייחסתי לזה כאילו למדתי כוריאוגרפיה מהירה וקולית עם האצבעות שלי", היא אומרת.
נטפליקס שינתה את שם כדורי ההרגעה כדי להימנע מתביעות
החלק בסדרה שעוסק בהתמכרות של בת' לתרופות הרגעה מבוסס על החוויות האמיתיות של וולטר טוויס. כשהספר יצא הוא אמר ל"ניו יורק טיימס": "כך או אחרת, אני אובססיבי לגבי המאבק בין הפסד לניצחון. הגיבורה שלי בספר היא אאוטסיידרית". הוא העניק לבת' את המאבק האישי שלו – אחרי שאובחן עם ראומטיזם בגיל צעיר, טוויס הולעט במנות כבדות של תרופות לטיפול במצבו. "הכתיבה עליה הייתה ממרקת נפשית", אמר ל"טיימס". טוויס היה גם שחקן שחמט נלהב אחרי שאחותו הגדולה לימדה אותו לשחק, ואפילו זכה בטורניר ב-250 דולר.
הגלולות הירוקות שבת' מפתחת בהן תלות בבית היתומות הוצגו בסדרה בתור תרופות הרגעה בשם זן זלאם, אבל תרופה כזאת לא קיימת במציאות. לפי תחקיר שערך ה"ניוזוויק", מדובר בגרסה פיקטיבית של התרופה ליבריום, שנרקחה לראשונה בשנות ה-60, פחות או יותר בתקופה שבה התרחש חלקה הראשון של הסדרה. הקפסולות של ליבריום היו ירוקות ולבנות, ממש כמו בסדרה, והן ניתנו לטיפול בחרדה או בנדודי שינה. השם ליבריום הוזכר שלוש פעמים בספר המקורי של טוויס, אך נטפליקס החליטה לשנות את שם התרופה כדי להימנע מתביעות.
4 צפייה בגלריה
אניה טיילור-ג'וי בתור בת' הרמון. חתמה על הפרויקט עוד לפני שקראה את התסריט
(צילום: באדיבות נטפליקס)
גם גארי קספרוב משחק שם
האתגר הגדול במעבר למסך היה הצגת כל משחקי השחמט שהתסריט דרש, מבלי להשמים את הצופים בבית. הפתרון שמצא פרנק הייתה התמקדות ברגשות ובהבעות של השחקנים, ולאו דווקא בתזוזת הכלים. ועדיין, כל המשחקים שצולמו בסדרה, גם אם כללו רק הבזק של הלוח או את הבעות הפנים של השחקנים, שוחקו באמת, ללא אפקטים של מצלמה או מחשב. פרנק נהג להתהלך על הסט בין הטייקים ולהכריז: "אנחנו מחזירים את הסקס אפיל לשחמט".
לטובת העבודה על המשחקים, שולבו בצוות ההפקה מומחים לשחמט שעברו על המשחקים וווידאו שכל המהלכים הם הגיוניים וחוקיים. אחד מהם הוא הגראנדמאסטר הרוסי, גארי קספרוב. ההצעה הראשונה שקיבל מההפקה הייתה לגלם את דמותו של בורגוב, היריב הרוסי של בת', אבל הוא לא גילה התלהבות והעדיף לבוא לידי ביטוי בכוריאוגרפיה של המשחק בין השניים, וכאמור, גם בייעוץ לשאר המשחקים בסדרה.
אנשי הצוות שיצרו את אנימציית כלי השחמט הצפים שבת' רואה בלילות נאלצו ללמוד שחמט בעצמם, כדי שיוכלו לפענח את הסימונים המקצועיים של המהלכים ולמקם את הכלים במקום הנכון. זה היה, אגב, אותו הצוות שעבד ב"ווסטוורלד" וב"המתים המהלכים".
השיער של נטלי ווד, השפם של בובי פישר
הדמות של בני ווטס מבוססת באופן רופף על השחמטאי המפורסם בובי פישר. השפם של ווטס היה אחד האתגרים שעמדו בפני השחקן, תומאס סאנגסטר, בעל הבייבי-פייס שהפך לקאובוי שחמט. הוא גידל אותו במשך שישה חודשים ולא התגלח אפילו פעם אחת במהלך הצילומים. "עשיתי כל מה שאני יכול", הוא הודה בריאיון, "אני חושב שזה הולם את הדמות". אגב, טיילור-ג'וי וסאנגסטר נפגשו לראשונה רק שבוע לפני הצילומים.
המלתחה המסוגננת של בת' עוצבה בהשראת לוח השחמט ורוב עיצובי השיער של בת' בבגרותה היו פאות שעוצבו על פי המודל של השחקנית נטלי ווד. לאחת מהן אפילו קראו על שמה. צבע הליפסטיק שבת' משתמשת בו בסצנה האחרונה בסדרה זהה לזה שהשתמשה אימה המאמצת - שזו דרכו של פרנק לומר משהו על הדרך שעברה הדמות הראשית שלו, ועל מיקומה הנוכחי.
בין "משחקי הכס" ל"הארי פוטר"
בפרק החמישי של הסדרה, ווטס עורך היכרות בין בת' לשני חברים שלו, דני וייס ודיוויד פרידמן. מדובר במחווה לשני חברים וקולגות של פרנק - דני וייס ודיוויד בניוף, ששם המשפחה המקורי שלו היה פרידמן. וייס ובניוף הם במקרה גם היוצרים של סדרה קטנה אחרת בשם "משחקי הכס".
הארי מלינג, השחקן שגילם את הארי בלטיק, גילם את דאדלי בהארי פוטר, והיה נדיב דיו כדי לשבת עם טיילור-ג'וי, מעריצה אדוקה של הספרים והסרטים, ולהקשיב במשך דקות ארוכות לתיאוריות שפיתחה לגביהם.
אניה טיילור-ג'וי: זיקית רבת פנים ומאלתרת בחסד
אף שהקורונה זינבה בעבודה על הסדרה, הצוות הצליח לשחרר את הסדרה כמתוכנן, בעונת סתיו 2020. טיילור-ג'וי עבדה במקביל בשני פרויקטים נוספים: הסרט "אמה" והסרט "הלילה האחרון בסוהו", והיא נעה למשך תקופה בין שלוש דמויות שונות עם יום מנוחה אחד בלבד בין כל אחת מהן, כדי לאפשר לה לשנות פאזה.
בפרק הרביעי בת' מקיימת יחסי מין בפעם הראשונה. טיילור-ג'וי הוסיפה לסצנה, מיוזמתה, טפיחה אדישה לכתפו של הפרטנר שלה. זה היה אלתור. היא חשבה שפרנק יוריד את הטפיחה בעריכה, אבל הוא דווקא חיבב את הרעיון והשאיר אותה. טיילור-ג'וי הסבירה בהמשך שאחרי כל משחק בת' לוחצת את ידו של היריב שלה, והטפיחה הייתה דרכה לומר לפרטנר שלה: "כל הכבוד, לפחות ניסית".
