הן הלחם והחמאה של חובבי המוזיקה, מוקד העלייה לרגל, הרגע שבו אהבה אישית ואינטימית הופכת לחוויה קולקטיבית - ההופעות החיות. כבר שנים שהשמים הפתוחים פתחו עבור הקהל הרחב את האפשרות לצפות בהופעות בכל העולם ובמקום לנסוע לבירות אירופיות לראות מוזיאונים, חובבי מוזיקה נוסעים למופע של אמן אהוב או לפסטיבל עם ליינאפ חלומי.
- עוד בערוץ המוזיקה:
בזמן שהאמנים הפעילים מסתפקים בהופעות אינטרנטיות למיניהן: ממופעי מיטה אינטימיים באינסטגרם (ע"ע רובי וויליאמס) להופעות במועדונים ריקים המשודרות בטלוויזיה. לצופים נותרה לפחות עוד אופציה אחת, והיא לראות את המוזיקאים הגדולים, הלהקות שהתפרקו וההופעות שהפכו לאגדות - בלייב ביוטיוב. הערה קטנה לפני שמתחילים, שפע ההופעות ברשת עצום באיכות סאונד ותמונה משתנה - ככזה כל רשימה תהיה חסרה, אתם מוזמנים לספר לנו בטוקבקים מה פספסנו.
ג'ון לנון ויוקו אונו במדיסון סקוור גרדן, 1972
לפני 50 שנה, באפריל 1970 הביטלס התפרקו. הלהקה הגדולה בעולם התחלקה לארבע קריירות סולו. זו של ג'ון לנון התחילה עם אלבום המופת Plastic Ono Band שכלל להיטי ענק כמו Mother ו-Working Class Hero, המשיכה עם אחד מאלבומיו המצליחים ביותר Imagine בד בבד עם התנעת הפן הפוליטי של לנון וזוגתו יוקו אונו. באוגוסט 1972, שנה אחרי שעבר לניו יורק, לנון ערך שם שני קונצרטי התרמה לילדים עם נכות נפשית (אולי בהשפעת הקונצרט למען בנגלדש של ג'ורג' הריסון). ההופעות הללו היו ההופעות הגדולות האחרונות שלו בציבור.
הקונצרטים היו סולד אאוט אם לא לוקחים בחשבון את העובדה שלנון בעצמו רכש חלק נכבד מהכרטיסים וחילק לחברים. בין הנוכחים היו סטיבי וונדר ורוברטה פלאק (פול מקרטני הוזמן אך לא הגיע), בסופו של דבר גויסו מעל למיליון וחצי דולרים. לנון, חמוש במשקפיים העגולים והז'קט הצבאי האיקוני ומגובה בלהקה הגדולה נע בין הגיטרה לפסנתר כשהוא מפריח נשיקות ליוקו אונו- נותן כמה ביצועים מופלאים לשיריו. 54 דקות של תענוג.
סטיבי וונדר בגרמניה, 1974
בשנת 1974, בלב התקופה הקלאסית שלו, מלך הגרוב היה עם 16 אלבומים באמתחתו. שנה לפני כן הוא היה מעורב בתאונה קשה שהשאירה אותו בתרדמת במשך ארבעה ימים. למרות זאת הוא יצא לסיבוב הופעות אירופי שחלק ממנו תועד בטלוויזיה הגרמנית בשנת 1974. וונדר שר רק שמונה שירים, מרביתם מהאלבום שיצא שנה לפני כן Innervisions וכלל כמה מלהיטי הענק שלו בהם Higher Ground ו-Living in the City ששניהם הגיעו למקום הראשון במצעדים.
במרכז הבמה כשהלהקה סביבו ומסביבם הקהל (כיאה לתוכנית מוזיקה בסבנטיז), וונדר עם חליפה כחולה קומפלט, סחף את הקהל עם ביצועים של פאנק ובלדות ענוגות שאפילו הפידבקים לא קילקלו לו. 31 דקות שמציגות את אחד משיאי הקריירה של וונדר וסיום מהסרטים עם Superstitons.
קווין בלייב אייד, 1985
בשנת 2018 ההופעה של קווין בקונצרט ההתרמה של בוב גלדוף חזרה לזיכרון הקולקטיבי כשהפכה לסיפור המסגרת של הסרט "רפסודיה בוהמית". אבל גם בניקוי האלמנטים הדרמטיים שנוספו לסיפור של פרדי מרקורי, ההופעה של קווין בלייב אייד בוומבלי ביולי 1985 הייתה יוצאת דופן. גם היום קשה להישאר אדישים נוכח האנרגיה המתפרצת מהמסך כשהקהל מוחא כפיים ב-Radio Gaga או עונה למרקורי ב"אה או" עוצמתי. "הצליל שנשמע מסביב לעולם" קראו לו וזה מבלי לומר מילה על הגופייה הלבנה, הג'ינס הבהיר, נעלי האדידס והשפם.
בשנת 2005, מוזיקאים, עיתונאים ובכירי התעשייה הכתירו את ההופעה שנמשכה רק 21 דקות כמופע הרוק הגדול ביותר אי פעם. מרקורי עצמו הופיע רק עוד פעם אחת, לפני מותו בשנת 1991 מאיידס. קונצרט ההתרמה לגיוס כספים לרעב באתיופיה שהתקיים במקביל בוומבלי שבלונדון ובפילדלפיה, שודר מסביב לעולם ומשך למעלה מ-1.9 מיליארד צופים. הוא מנה עוד כמה הופעות ראויות לציון בהן אלו של U2 ושל דיויד בואי, וגם אותן תוכלו למצוא ברשת.
נירוונה בסיאטל, 1991
בשנת 1991 נירוונה הייתה פסע לפני המעבר לדבר הגדול ביותר של עולם המוזיקה. ההופעה שלה בהאלווין בתיאטרון פרמאונט, בעיר הולדתה סיאטל, התקיימה חודש אחרי יציאת Nevermind האלבום שהכניס אותה למיינסטרים. בבוקר המופע ב-31 באוקטובר, קורט קוביין קיבל את ההודעה שהאלבום הפך לזהב.
כשמצלמות מקיפות אותם מאחור, מלפנים, מלמעלה ומלמטה ("יש כאן יותר מצלמות מבסבן אילבן"), ובאיכות HD שמגשרת על 30 השנים שעברו מאז - קוביין, דייב גרוהל וקריס נובוסליק מגישים לקהל סט של לא פחות מ-19 שירים שיגרמו לכם לשלוף את חולצת הפלאנל ולהאריך שיער. מהקאבר ל-Jesus Doesn't Want Me for a Sunbeam שיהפוך ללהיט באנפלגד, דרך להיט הענק Smells Like Teen Spirit ועד Rape Me ההיסטרי. זו הזדמנות פז לראות את נירוונה רגע לפני שההצלחה חיסלה את נפשו הפצועה של קוביין, כשהיא עוד הייתה משב רוח נעים. במילים אחרות, היסטוריה בהתהוות וגראנג' שלא היה כמותו.
דיוויד בואי בגלסטונברי 2000
"לפעמים שואלים אותי מהו הסט הטוב ביותר שראיתי כאן בגלסטונברי", סיפרה אמילי אוויס, ממארגנות הפסטיבל האיקוני, "ההופעה של בואי בשנת 2000 היא הראשונה שאני חושבת עליה". הפעם הראשונה שבואי הופיע בפסטיבל הייתה בשנת 1971, אז הוא הופיע ב-6 בבוקר. אולם בשנת 2000 בואי היה ההדליינר של הפסטיבל, בהופעה הגדולה בבמת הפירמידה ביום ראשון בערב ה-25 ביוני.
במלוא הדרו ושפע הסטייל, בואי מגיש כמה משיריו הטובים ביותר מכל התקופות מ-Starman דרך Fame ועד Changes - כשהוא מפוצץ באנרגיות, מגובה בלהקה חשמלית נהדרת ומוטען ממאות האלפים שזכו לחוות את אחת מההופעות הטובות שלו. בריאיון ל-ynet, סיפר הקלידן שלו, מייק גרסון: "החוויה המטורפת ביותר בשבילי הייתה לנגן ל-250 אלף צופים בגלסטונברי...הוא הסתכל אל הקהל לפני וראיתי שהוא היה קצת לחוץ. הוא אמר 'מייק צא החוצה וחמם את הקהל, יצאתי לנגן והקהל בכלל חיכה לדיוויד ואני התחרפנתי".
תמוז בצוותא 1976
להקת תמוז הייתה עוף מוזר במוזיקה הישראלית - פנטזיה של מתי כספי על הרכב ברמה עולמית שקרמה עור וגידים. סופרגרופ שהורכב משלום חנוך, אריאל זילבר ומאיר ישראל עם יהודה עדר ואיתן גידרון ולא פחות חשוב המפיק לואי להב. היא הספיקה להוציא רק אלבום אחד ששינה לאין שיעור את הרוק בארץ והשאיר לכולם טעם של עוד. אבל בסופרגרופ כמו בסופרגרופ, חילוקי הדעות גברו על הכוחות היצירתיים ואחרי אלבום מופתי שכלל להיטי ענק כמו "מה שיותר עמוק יותר כחול", "הולך בטל" ו"סוף עונת התפוזים" - החבורה התפרקה.
במשך השנתיים בה פעלה היא יצאה לסיבוב הופעות גרנדיוזי אך קצר (בו התגלה רמי פורטיס שהיה חשמלאי ההופעות), במסגרתו הופיעה גם בצוותא. אהוד מנור הנחה את המופע והציג את הלהקה בתור "התקווה החדשה של הפופ הישראלי". באותה הופעה החבורה הדגימה כמה פוטנציאל היה גלום בחמשת המוכשרים הללו. ההמשך ידוע עם קריירות הסולו הנפרדות שלהם אבל היצירה המשותפת והחד פעמית נשארה כאבן דרך במוזיקה הישראלית.
יהודית רביץ בצוותא, 1990
בשנת 1987 יהודית רביץ שחררה את האלבום הכי מצליח שלה - "באה מאהבה" שנחשב לאחד מהאלבומים המוערכים במוזיקה הישראלית. יענקל'ה רוטבליט כתב את המילים, רביץ הייתה אמונה על הלחנים ואחרי קריירה ארוכת שנים, הוכתרה רשמית למלכת הרוק בארץ. מאחורי הקלעים היא הפיקה בין היתר אלבומים לקורין אלאל ואהוד בנאי והמשיכה להופיע עם החומרים שלה.
בשנת 1990 היא עלתה על הבמה האינטימית של צוותא וביצעה שירים מ"באה מאהבה" ולהיטי עבר כמו "סמבה ברגל שמאל" של ששת, "הילדה הכי יפה בגן" ו"לקחת את ידי". כשהיא על הגיטרה מגובה בירון בכר על הקלידים ובקהל שיודע את כל המילים בעל פה, נדוש לומר שהיא מרגשת עד כדי דמעות (נראה אתכם ב"סוף לסיפור"). בזכות הקורונה זכינו לראשונה מזה שנים לראות את רביץ מנגנת מביתה בלייב - ואם זה פתח לכם את התיאבון, 45 הדקות הללו אולי יצליחו למלא קצת את החלל שבלב.
משינה בפסטיבל ערד, 1994
פסטיבל ערד היה ונותר מיתוס בקרב קהילת המוזיקה בארץ - עבור מי שהיה שם ועבור מי שחלם להיות. על אף הניסיונות לקיים שוב את הפסטיבל שהיה קרקע פוריה לפריחת הרוקנ'רול בארץ, הוא נותר כזיכרון מהניינטיז. בשנת 1994, רגע אחרי ש"שיא הרגש" הפך לאלבום פלטינה ורגע לפני ש"להתראות נעורים שלום אהבה" יצא לאור משינה הופיעה בפסטיבל.
הלהקה שהייתה בשיא התהילה שלה, זהרה כמו כוכב בשמי המדבר, במופע שהתחיל עם שירי האלבום החדש ועבר ללהיטיה הגדולים. יובל בנאי בשיער קצוץ וחולצת סופרמן קרע את הגרון, שלומי ברכה התאבד על הסולואים, הזיקוקים האירו את שמי הדרום והקהל נסק לגבהים. בספטמבר באותה השנה, משינה התפרקה ונפרדה מהקהל שלה בסדרת הופעות, האחרונה בהן הייתה בפסטיבל בשנת 1995, ותיזכר לעד כ"אסון פסטיבל ערד" בו קיפחו את חייהם שלושה בני נוער.
רד הוט צ'ילי פפרס באירלנד, 2003
אם תרצה הקורונה, ביולי הקרוב הרד הוט צ'ילי פפרס יופיעו בארץ שוב, עד אז אפשר להתנחם במה שלרשת יש להציע ולחזור לאחת התקופות המוצלחות של הלהקה. אחרי שסיימו את סיבוב ההופעות של Californication אנתוני קידיס וג'ון פרושיאנטה התחילו לעבוד על By the Way. דווקא פלי היה זה שחשב בתקופה ההיא לעזוב את הלהקה, אבל הצליח בסוף לגשר על הפערים. האלבום השמיני של הלהקה לא היה מוצלח כמו הקודם לו, אבל גם הוא זכה להערכה והצ'ילי פפרס יצאו לסיבוב הופעות שובר שיאים במסגרתו הם הופיעו מול 285 אלף צופים ששילמו יותר מ-17 מיליון דולרים על כרטיסים.
בסליין קסטל, אחרי החימום של הפו פייטרס (!) החבורה נראית מגובשת מתמיד – והיא לא תיתן לכם להמשיך לשבת. בזמנו, היו מי שהתלוננו שהסט ליסט של ההופעה לא כולל אף שיר מארבעת האלבומים הקודמים שלהם, אבל זה בדיוק מה שהופך אותה לתמצית של היצירה שלהם בתקופה ההיא. בין תלבושת השלד והקפיצות של פלי, לקידיס בלי החולצה ולפרושיאנטה שנמצא בשיאו – אפשר רק לקוות שכך הם ייראו ויישמעו כשיגיעו לכאן ביולי.
רדיוהד במרתף בלונדון, 2009
רדיוהד תמיד הייתה להקה חלוצית, בפן המוזיקלי וגם באספקטים שנלווים לו. בשנה שעברה, לאחר שדלפו הקלטות נדירות שלהם מתקופת OK Computer (מהמיני דיסק של תום יורק) הם פשוט העלו אותן במלואן לרשת. וכך גם חלק נכבד מההופעות שלהם - כולל זו שהתקיימה בפארק הירקון ב-2017. זו לא הפעם הראשונה שחברי הלהקה הבינו טוב יותר מהקולגות לאן שוק המוזיקה צועד, ב-2007 בשיטת ה"שלמו כרצונכם", הם הציעו להורדה באתר שלהם את אלבומם החדש, In Rainbows -כן גם 0 ליש"ט.
האלבום הזה הוא הלב של אחת ההופעות הטובות שלהם - From the Basement (בהמשך אחת נוספת תוקדש לאלבום הבא שלהם the King of Limbs). ההופעה, צולמה ביום אחד בקובנט גרדן בלונדון, על הסאונד שלה אמון החבר השישי בלהקה אם תרצו, נייגל גודריץ'. תום יורק, ג'וני וקולין גרינווד, אד אובריין (שלאחרונה חשף שהוא חולה בקורונה) ופיליפ סילווי ניגנו במעגל, קצת כמו בחדר חזרות ברמת המיומנות והסאונד, וקצת כמו בהופעה חיה ברמת האנרגיה - והקפיצו את הדינמיקה המשובחת שלהם לגבהים חדשים.
ליזו בטייני דסק, 2019
רגע אחרי שהתפוצצה על עולם המוזיקה עם האלבום השלישי שלה Cuz I Love You ושני סינגלים מתוכו שהגיעו לצמרת המצעדים Juice ו-Tempo בשילוב עם שיר ישן יותר שלה Truth Hurts (שגם עורר סערה משפטית). ליזו הגיעה לטייני דסק של NPR, הרדיו הציבורי של ארצות הברית - או כפי שהיא מכנה אותו "tiny ass desk". כבר כמה שנים שהפורמט של NPR שכולל הופעות אינטימיות קצרות המתקיימות בחלל האותנטי של המערכת, הפכו למודל לחיקוי ברחבי העולם. אם טרם נתקלתם בהופעות הללו, זה הזמן לצלול אל הקטלוג הנהדר שלהם.
במשך 16 דקות שתרצו לשמוע שוב ושוב, ליזו המלווה בלהקה שהוקמה במיוחד לאירוע, הגישה לקהל האקסטטי שלושה שירים בקול עוצמתי שיכול למלא אולם שלם. מי שכבר התרגלה להופיע על במות ענק מוקפת ברקדניות (חפשו את הופעתה בגלסטונברי), מוכיחה שהיא יודעת לעשות את זה בגדול גם בחלל הקטן – חכו לסוף, היא תשלוף את החליל. רבע השעה הזו היא הדבר הכי הטוב שתעשו עבור עצמכם היום.
