בשיתוף מפעל הפיס
ירדן בוסקילה ז"ל, בן ה-25, לא סיפר להורים שהוא נוסע למסיבת הטבע הראשונה שלו. כשאמו התקשרה אליו באותה שבת שחורה שמעה שמשהו לא בסדר בקולו, ורק מאוחר יותר הבינו מבת זוגו עמית שהוא במסיבה ברעים. "לא הבנו את גודל האסון. חשבנו שיש אולי חוליה, כמה חוליות, קצת בלגן, טילים", משחזר האב. כשעה לאחר שיחתם האחרונה נותק הקשר עם הבן. שלושה ימים לא ידעה המשפחה מה עלה בגורלו, עד שהגיעה הבשורה המרה – ירדן נרצח במסיבת הנובה.
"התקשרנו לבתי חולים ושאלנו אם הוא ברשימות. שלחנו חברים של הילדים לבתי חולים בכל הארץ שיראו אם מישהו מזהה אותו", מספרת האם מירב. החברים הסתובבו עם תמונה של ירדן בניסיון לאתרו, אך בשלב מסוים התקווה החלה לאזול. "ביום שני כבר הסתכלתי לחניה והיה לי ברור שבאים להודיע לי את הנורא מכול", משתפת אמו.
ירדן היה בוגר 8200 ומנהל בחברת הייטק. ההורים מתארים ילד ש"טרף את החיים", יצירתי ובעל ידי זהב. "הוא חשב מה הוא יכול להמציא שיעזור לעולם הזה?", מספרת האם. "ירדן הוא בן זקונים ואיתו עשיתי את כל התיקונים שצריך לעשות", מוסיף האב שמעון.
אביו מתאר קשר מיוחד ביניהם. "דיברנו על הכול, שיחות שמאוד חסרות לי עכשיו. הוא גם היה איש של אנשים. לא האמנתי כמה ילד בן 25 יכול לגעת באלפי אנשים. אם הוא הספיק את זה עד גיל 25 – מה היה קורה הלאה? אבל כנראה שהזמן נקצב".
באוגוסט האחרון נסעה כל המשפחה, ביחד עם הנכדים והנינים, לסיני. "זה היה זמן איכות מטורף", מתאר שמעון, "ואני אומר למירב: 'שרק ימשיך ככה, לא רוצה יותר מזה, רק שיישאר קו ישר".
ישראל בר-און: "כל שבת אני מדליק נרות לזכרו"
באחד הימים כשירדן טייל עם בת זוגו בכיכר דיזנגוף בתל אביב, שמעו את הזמר ישראל בר-און שר את "במרחק נגיעה". ירדן התאהב בשיר ולא הפסיק לזמזם אותו. במסגרת פרויקט "לבכות לכם", של קבוצת ידיעות אחרונות ו-ynet בשיתוף מפעל הפיס, המפגיש משפחות עם אמנים שיקיריהם אהבו, ביקשה המשפחה מבר-און להקדיש לו את השיר.
"באמת ניגנתי את השיר בכיכר דיזנגוף, דבר שאהבתי לעשות חודשים לפני המלחמה", מספר הזמר במפגש עם הוריו של ירדן באולפן. "פה הסיפור שלנו נפגש, כשמהר מאוד מגיעה בקשה של המשפחה שאני עושה בחפץ לבוא ולשיר את השיר "במרחק נגיעה", שכתב יהלי סובול ואנחנו מכירים אותו בביצוע של יזהר אשדות".
מאז המפגש סביב השיר, המשיך בר-און לשמור על קשר עם המשפחה. "זו דרך מצמררת וזה הזוי שככה נפגשו דרכינו", הוא אומר. "בכל יום שישי אני מדליק נרות שבת עם תמונה של ירדן, עם ברכה מיוחדת לעילוי. השיר הזה, ככה פרשתי אותו ואמרתי גם להורים - הוא מסר של נחמה, איזה מסר מנחם מירדן".
אחרי מותו, החליטה המשפחה להנציח את זכרו דרך הבחירה בחיים ובצמיחה. בימים אלו הם פועלים להקמת גן בקיבוץ כפר מסריק, בו גדל ירדן - מרחב בו יוכלו ילדי ומשפחות הקיבוץ והסביבה לשתול, לבלות ולהתחנך לפי ערכיו. לטובת הקמת הגן, יצאו לגיוס המונים ומבקשים את עזרת הציבור כדי להצליח ליצור גן פורח לזכר בנם.