כדי להבין מה קורה בסדרת הרשת החדשה Demi Lovato: Dancing with the Devil ("דמי לובאטו: לרקוד עם השטן") לא צריך לקרוא תקציר. השם עצמו, המבוסס על אחד משיריה של הזמרת, מתמצת היטב את הדוקו שהופק על ידי יוטיוב. מצד אחד דמי לובאטו - כוכבת הפופ האמריקנית שהפכה לשק חבטות של טורי הרכילות. מצד שני השטן - קוקאין, MDMA, הרואין, קריסטל מת', פנטניל ושלל סמים אחרים. לאורך ארבעת הפרקים שאוחדו יחדיו לסרט אחד שהוקרן אמש (ג') לרגל פתיחת פסטיבל SXSW, הבמאי מייקל רטנר מלווה את לובאטו כשהיא רוקדת עם השטן שלה. רוקדת, מועדת, רוקדת ומתרסקת. ולמרות הכל, עדיין עומדת על הרגליים.
"דמי לובאטו: לרקוד עם השטן" – טריילר
הקהל הטבעי של הסדרה הוא מן הסתם מעריציה של לובאטו, ויש לא מעט כאלה ברחבי ארצות הברית והעולם, כולל בישראל. עם זאת, הסיפור שלה, כפי שהוא מתגולל מול המצלמה ובראיונות עומק איתה ועם קרוביה ומקורביה, הוא סיפור טיפוסי של התמודדות עם טראומות ילדות באמצעות התמכרות לסמים. ההלחמה של דמות הסלבריטאית וההד הרכילותי שנלווה אליה, ביחד עם המציאות המרה של כל כך הרבה בני אנוש שנכנסים לסחרחורת של בעיות נפשיות, אלכוהול וסמים, מעניק הצצה לא רק לחייה הפרטיים של הכוכבת, אלא גם לחייהם של רבים כמוה. כאלה, כמו לובאטו, ששרדו מנת יתר (בקושי) וכאלה שכבר לא איתנו.
כמו במקרה של הסרט התיעודי על בריטני ספירס, באמצעותו ביקשו היוצרים מבית הניו יורק טיימס להציב זרקור על התופעה של אפוטרופסות כפויה, גם במקרה של "לרקוד עם השטן" אפשר ללמוד המון על המגמה הכללית מתוך הסיפור האישי של הסלבריטאית התורנית. יש לא מעט קווי דמיון בין שתי הכוכבות. שתיהן היו ילדות חמודות ומוכשרות שהגיעו ממשפחות ממעמד נמוך יחסית אל מרכז הבמה ככוכבות דיסני. המעבר הקיצוני הזה בגיל צעיר כל כך בוודאי שרט את נפשן הצעירה וצילק אותן כנשים בוגרות. בניגוד לספירס, שלא השתתפה בדוקו אודותיה, לובאטו פותחת את הפה ואת הלב בסרט כשהיא מספרת על חוויותיה האישיות: זכרונות הילדות הקשים (אביה הסכיזופרן והאלכוהוליסט מת חסר כל ממנת יתר), דרך תקיפה מינית שעברה כנערה ועד להתמודדות האינסופית שלה עם השטן שלה כאישה בשנות ה-20 לחייה. דמיון נוסף בינה לבין ספירס הוא המחיר שהיא משלמת על המגננה המוגזמת, הפיקוח והשליטה של אחרים על חייה ככוכבת.
שלא כמו בדוקו המדובר על בילי אייליש, שרווי במוזיקה של הכוכבת וקטעים מהופעותיה, ב"לרקוד עם השטן" אין כמעט עניין ביצירה של לובאטו למעט כמה קטעי הופעות קצרצרים שמשובצים פה ושם. רטנר היה מעוניין יותר במה שיש לה להגיד, להתוודות, אולי גם לרכל. למעשה, מדובר על סרט המשך לדוקו Demi Lovato: Simply Complicated ("דמי לובאטו: פשוט מסובכת") מ-2017. מה כבר השתנה בקורות חייה של המוזיקאית בת ה-28 במהלך ארבע השנים האחרונות שמצדיק הפקת תעודה נוספת? ובכן, ב-24 ביולי 2018 היא כמעט מתה ממנת יתר ואושפזה במצב אנוש בבית חולים, לאחר שחוותה שלושה אירועים מוחיים, התקף לב וקריסת איברים. היא שרדה בקושי ועברה תהליך שיקום מורכב. "לרקוד עם השטן" חוזר לאירוע הקשה הזה שסוקר בהרחבה באמצעי התקשורת והוא מתואר ממספר זוויות, כולל זו המטושטשת של לובאטו עצמה.
קל ללכת בעקבות הסיפורים הצהובים ולמשוך את תשומת לב הצופה לרכילות הזולה העטופה בדאגה. אבל זו לא כתבת מגזין של TMZ, אלא פרויקט תיעודי שאפתני שמנסה לעשות יותר מלחזור לאירוע המכונן ההוא. למעשה, הוא סוקר מחדש את חייה של לובאטו, כלומר חייה המזוייפים. חיים שנכפו עליה כנערת הפוסטר של אל-סם, דמות ציבורית שהתגברה על נטיותיה התמכרותיות ומצאה גאולה בגמילה. ממש כמו אז, בימים הבתוליים ההם של תחילת הקריירה עם דיסני. לובאטו מגלה שכנערה בת 15 שכבה עם חבר להפקה בניגוד לרצונה, אך כפתה על עצמה שתיקה ברוח המתחסדת של האולפנים. ככוכבת עצמאית ולוהטת בזירת הפופ האמריקני, ההתמכרות שלה לאלכוהול, סמים ותרופות הרגעה נחשפו בציבור, וגם הפרעות האכילה. המנהלים והיח"צנים שמאחוריה תבעו ממנה להתנקות מהרעלים ולטהר את תדמיתה הציבורית לטובת צרכים שיווקיים. פחות התמכרויות, יותר מכירות.
הסרט מ-2017 נוצר, בין השאר, כדי לשכנע את כולנו שלובאטו עברה שינוי מהותי בחייה בדרך לגאולה. ואילו רטנר מראה שלא רק שהיה מדובר בשקר, אלא הוא זה שגרם ללובאטו להתמוטטות תחת לחץ ופריקת עול מוחלטת. תענית הסמים המאולצת שלה והפיקוח המוגבר על מה היא מכניסה לגופה (וגם על מה שהיא פולטת בהקאה יזומה), נקטעו בליל פרוע שבו התאחדה עם הדילר שלה שחידש את האספקה. היא התנסתה בכל סם אפשרי. הכל מתחת לאף שלה ומתחת לאף של המנהלים שלה. לובאטו הפכה לשקרנית מיומנת ובטוחה בעצמה, והיא הצליחה לרמות את כולם, כולל חברים ומשפחה. אלה היו בהלם מוחלט כשהיא איבדה את הכרתה וכמעט את חייה. אם לא די בכך, לובאטו מגלה למצלמה שהיא חושדת כי תוך ערפול חושיה, הדילר הנאמן אנס אותה והותיר אותה במיטה מעולפת, ועוד רגע גוססת.
לכל הקוקטייל המסוכן של ילדות עשוקה, הפרעות אכילה, אלכוהול וסמים, מצטרפות גם הטראומות המיניות, ודפוס התגובה השנוי במחלוקת שבעקבותיהן. לובאטו מספרת שבתקרית הראשונה שחוותה כנערה, הבלבול שחוותה נבע, בין היתר, בגלל השמרנות המינית שנכפתה עליה על ידי המבוגרים של דיסני שהטילו עליה עוצר תשוקתי ("הציפייה הייתה שנישאר בתולות עד לחתונה"). וכך, אחרי המפגש המיני המאולץ עם הנער שלצידה (היא לא חושפת את שמו), היא שבה לבלות בחיקו ימים ספורים לאחר מכן, כאילו כדי למרוד. וכך, גם במקרה של הדילר, אותו פגשה בשנית זמן קצר אחרי שהשתחררה מבית החולים. "הפעם אני אזיין אותך", היא מצטטת את עצמה בזעזוע ומסבירה: "זו היתה הדרך שלי להחזיר את השליטה לידי". כמובן ששליטה לא הולכת יד ביד עם צריכת הרואין, והיא נכנסה לסחרור נוסף. ההרס העצמי חזר והיכה שוב.
כבר בתחילת הסרט, מספרים לנו כי צילומיו הופסקו בעקבות נקודת שפל נוספת שלה בהתמודדות עם הסמים, והם חודשו אחרי זמן מה בעיצומה של מגפת הקורונה. על פי עדויות החברים הטובים ובני המשפחה, הבידוד הכפוי סייע לשיקום האישי שלה בחסות עצמה ואנשי המקצוע ששכרה. "2020 הייתה שנה טובה בשבילה", אומר הבסטי שלה. היא אפילו מצאה אהבה והתארסה בתקופה הזו, לפני שהודיעה בצער על פרידה מהגבר האלמוני שאיכזב. למרות שברון הלב, היא הצליחה לשמור מרחק מהסמים הקשים, אלא שהפעם נמנעה מצום מוחלט. היא ממשיכה לצרוך אלכוהול ומריחואנה תחת בקרה, ככל האפשר. זאת הדרך הטובה ביותר בשבילה, כך היא טוענת. אלטון ג'ון שמתראיין בסרט, מפקפק בשגרה שלה ואומר: "אני לא מאמין לה, ואני נקי כבר 30 שנה".
וכך, אנחנו מקבלים ב"לרקוד עם השטן" סיכום של החיים החדשים של לובאטו. החיים שאחרי המוות. סיכום שנראה גלוי לב וכן יותר מקודמיו, השופך אור על הפער בין התדמית הציבורית לבין מה שהתרחש בסביבה הפרטית שלה. אפשר ללמוד מזה הרבה עליה, אבל גם על חייהם של מכורים לנרקוטיקה באופן כללי. לובאטו מפזרת המון מסרים חיוביים לקראת סיום הסרט עם גילוי עצמי מחדש של אורח החיים, התספורת החדשה, וכן נרמז שגם בנוגע להעדפות המיניות. אולם קשה להשתחרר מההרגשה העגומה כי הקטסטרופה הבאה כבר בדרך, וההרס העצמי יתעורר שוב ואיתו התשוקה לסמים. כל מה שנותר לקוות הוא שבכך הסתיים העיסוק הדוקומנטרי בקורותיה של דמי לובאטו, ושלא יהיה צורך בהפקת סרט שלישי.
