אחרי "מנאייכ", "שעת נעילה" ו"טהרן", גם "חזרות" של תאגיד השידור הציבורי "כאן" מגיעה לישורת האחרונה, כשהיא מוכתרת כהצלחה גדולה וקוצרת שבחים רבים.
מתוך "חזרות"
(באדיבות כאן 11)
בניגוד לשלוש הסדרות שמוזכרות מעלה, "חזרות" לא נוגעת בענייני ביטחון אלא עוסקת באחורי הקלעים של התיאטרון בישראל, ולמרבה האירוניה, עלתה לשידור דווקא בתקופה שהתאטראות ברחבי הארץ קרובים לסגור שנה עגולה ללא פעילות, בה הבמות מוחשכות.
טיפול זוגי
הסדרה "חזרות" - פרי עטם של בני הזוג לשעבר נועה קולר וארז דריגס (יחד עם אסף אמיר, שהיה שותף ליצירתה) - עוסקת בבני זוג, יוצרים בתיאטרון שאחרי חמש שנות זוגיות עוברים פרידה קשה שמגיעה אחרי הצלחה גדולה בפן המקצועי המשותף: המחזה שעליו עבדו יחד סוף סוף התקבל לתיאטרון גדול.
אז מה שמשותף למציאות ולסדרה הוא שנועה קולר וארז דריגס אכן היו בני זוג בעבר, אולם הזוגיות הזאת נמשכה קצת פחות משנה ואת מרבית הכתיבה המשותפת הם החלו אחרי שנפרדו. מה שעוד משותף לסדרה ולמציאות, הוא שדריגס היה זה שנפרד מקולר, כשהיא מצידה כבר הייתה מוכנה להתחתן - והוא לא. מאז, קולר כבר הספיקה להינשא ולהפוך לאמא, בעוד שדריגס נמצא בזוגיות משלו.
משחק החיים
אגב, ההצגה "אחד + אחת", שמוצגת בסדרה ואליה לוהקו דמויותיהם של אגם רודברג ואיתי תורג'מן, היא הצגה אמיתית שקולר ודריגס אכן יצרו ואף שיחקו בה בתיאטרון גשר. כלומר הסדרה מבוססת על הצגה, שמבוססת על המציאות בחייהם של היוצרים.
על פניו הכתיבה המשותפת של קולר ודריגס נמשכה כעשור, כשבשנים הללו ההצגה המדוברת כבר עלתה בתיאטרון גשר, ורק בשנתיים האחרונות החלו השניים לעבוד על תסריט עבור סדרת הטלוויזיה.
כאן (סוף סוף) נולדתי
לפי הדברים שסיפר דריגס בריאיון למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות", עוד לפני שהסדרה "חזרות" הגיעה לתאגיד, היא עשתה עצירות ברשת וב-yes, מה שלא הבשיל לכדי עבודה משותפת, עד שלבסוף היא עלתה בתאגיד.
מנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, העריך כי הסדרה מדברת לברנז'ת תל אביב והסביבה, אבל בכל זאת נתן אור ירוק ליציאה שלה לדרך. הוא אף הגדיל ואמר שהיא סדרה שנועדה ל"תל אביביות טבעוניות".
כבשו את הרשת
קשה למדוד את ההצלחה של התכנים שמשודרים בכאן מבחינת נתונים, היות והערוץ ביקש שלא להימדד בוועדת המדרוג שמספקת את נתוני הרייטינג, אבל ההצלחה של "חזרות" ניכרת ברשתות החברתיות. ואם זה לא מספיק, איתי תורג'מן, מכוכבי הסדרה, אמר בהקשר הזה כי הוא משחק מגיל 14 - ומעולם לא חווה הצלחה כזאת.
סימנו אותם
הליהוק של תורג'מן ורודברג לתפקידים המרכזיים בהצגה שעליה מבוססת הסדרה לא היה מקרי. קולר ודריגס רצו מאוד אותם ספציפית - והתאימו את הטקסטים במיוחד עבורם. מקרה דומה בסדרה היה עם יבגניה דודינה, שגילמה את מנהלת התיאטרון וגם עבורה נכתבו שורות במיוחד, על אף שקולר ודריגס היו מוטרדים מהאפשרות שליהוקה לא יסתדר בסופו של דבר.
אבודים בגרמנית
אחד הסיפורים המסקרנים בסדרה הוא דווקא סביב תפקידי המשנה שבולטים בה במיוחד. כך, לדוגמה, את תפקיד הבמאי האוסטרי פאול גרושובסקי, שלא יודע מילה בעברית ובאנגלית בסדרה, מגלם השחקן הישראלי הוותיק רוני מנדלסון שלמד גרמנית במיוחד לתפקיד, וכמוהו גם מי שמגלמת את העוזרת שלו, שלא יודעת מילה בעברית - שחקנית ישראלית בשם יובל לוי, שלמדה גם היא את השפה במיוחד עבור הסדרה. את התפקיד של עוזר הבמה שראל מגלם השחקן בן יוסיפוביץ' ("על הספקטרום"), שהגדיל ראש והגיע לאודישן עם קלסר מוכן עם שם הדמות שלו.
שקט, מצלמים
בכל מה שקשור לתיאטרון, צילומי הסדרה התקיימו לרוב בתיאטרון הבימה, כשהפקת הסדרה שילמה לתיאטרון הלאומי כ-100 אלף שקל עבור תקופת השימוש במתקניו. הצילומים בתיאטרון החלו בפברואר 2020 ונמשכו כחודשיים. אגב, מנכ"ל תיאטרון הבימה, נעם סמל, הצטלם לתפקיד אורח בפרק 9, בתור המגשר של איריס ותומר, אולם לדבריו הצילומים היו לפני שמונה בדצמבר 2019 לתפקיד מנכ"ל התיאטרון.
פרט להבימה, צילומי הסדרה נערכו בשלל מקומות נוספים, ביניהם גם משרדים בבית החולים שיבא בתל השומר. הצילומים, אגב, נמשכו אל שיא תקופת הקורונה אי שם בחודש מרץ.
נשוב בקרוב
על פי נתוני התאגיד השידור הציבורי, עלות הסדרה כולה היא שישה מיליון שקלים, ויש בה עשרה פרקים. כך שבחישוב גס, עלות כל פרק היא 600 אלף שקלים. רק כדי לסבר את האוזן, "שעת נעילה", ששודרה גם היא בכאן, עלתה כשני מיליון שקלים לפרק ונזקקה לסיוע כלכלי מבחוץ, ולכן העונה השנייה שלה עומדת בסימן שאלה כרגע.
ומה לגבי העונה השנייה של "חזרות"? כאן אישרו הבוקר (ב') כי העבודה עליה החלה, זאת למרות שהיו חילוקי דעות פנימיים בהפקה שעיכבו את החתימה על החוזה. אולם כשנשאלה בנושא, קולר אמרה כי ייקחו לפחות שנתיים עד שהיא תגיע לטלוויזיה.
