באוגוסט 2020, שיא הגל השני של הקורונה, רגע לפני הסגר, התפוצץ הזעם הציבורי נגד "היהודים באים". מול משרדי תאגיד השידור הציבורי בירושלים נאספו פוליטיקאים, רבנים, נציגי גופים דתיים, תנועות נוער דתיות ונציגים של ארגוני קצה ימניים וקראו להוריד את תוכנית הסאטירה. יוצרי התוכנית, נטלי מרכוס ואסף בייזר, לא הבינו מה קרה פתאום.
כתבות נוספות למנויי +ynet:
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"זה היה אבסורד יוצא דופן", אומרת מרכוס, "הרבנים הוציאו בשיא הסגר בקורונה בערך אלף איש להפגין נגד תוכנית טלוויזיה. לחלק מהאנשים שהגיעו אפילו אין טלוויזיה בבית, אבל הם בכל זאת יוצאים נגד תוכנית שהם לא רואים. הגיעו להפגנה אנשים כמו סמוטריץ', גופשטיין ובן גביר. הרגשתי שאם עיצבנתי את האנשים האלה, אז אני בצד הנכון".
בייזר: "לדעתי הם קינאו בציבור החילוני השמאלני על הבלפור שלו".
זה יכול גם להחמיא: הפגינו בגללכם.
מרכוס: "שמע, הפגינו נגד כל התוכניות הגדולות, מ'מונטי פייתון' ועד 'ארץ נהדרת'. לא הרגשנו מיוחדים או מבוהלים, אבל ביום של ההפגנה היינו מאוד מתוחים. השחקנים והמפיק שלנו היו תחת איומים והטרדות, והרגשנו אשמים".
בייזר: "כן הרגשנו שהצלחנו, כי אם סאטירה מסוגלת לעורר אנטגוניזם עד כדי הפגנה, זה אומר שנגענו לאנשים בבטן הרכה. גם 'מלכת אמבטיה', לצורך העניין, הייתה סאטירה שהזיזה לאנשים. הופתענו רק מהעיתוי".
מרכוס: "באמת, עכשיו נזכרתם? כשיש בקושי שני מערכונים תנ"כיים לפרק? חשבתי שההפגנה תגיע לפני העונה הרביעית. כשיצאנו לדרך, ידענו שמערכונים על התנ"ך זה מסוכן. אנחנו יודעים מה כוחו של הממסד הדתי ומה זה אומר לקחת טקסטים מקראיים ולהציג אותם בצורה קומית. היינו מוכנים לריקושטים".
ספגתם איומים?
בייזר: "היו איומים מההתחלה, איחולי רצח. השוו אותנו לכל צורר ישראל, ועד היום קוראים לנו נאצים. הלכנו להתלונן במשטרה אחרי שקיבלתי בטלפון איומים לפגיעה במשפחתי".
מרכוס: "הטוקבק האהוב עליי היה: 'נאצי... אבל קורע'. קיבלתי איחולי אונס לבביים. כתבו שאם יפגשו אותנו ברחוב ידקרו אותנו. תשמע, לא שאני מאמינה שסאטירה משנה דעה של מישהו, במקרה הטוב היא מחזקת את הדעה המקורית, אבל אסור שנפחד להגיד משהו".
ב־2012 מרכוס ("כפיות", "באה בטוב", "צחוק מעבודה") ובייזר ("ארץ נהדרת", "משחק מכור", "שבוע סוף", "תא גורדין") ראו סוף־סוף את הארץ המובטחת, כשקיבלו אור ירוק מערוץ 10 לסדרת הסאטירה שלהם, והעתיד נראה זב חלב ודבש. ואז, שבועיים לפני הצילומים, הערוץ הקפיא את כל ההפקות החדשות. "זה היה רגע של שבר אמיתי", מספר בייזר, "חזרתי קצת אחורה, הצלחתי להתפרנס מעבודות פרילנס בפרסום. כתבתי לתוכניות בידור. הייאוש חילחל".
מרכוס: "הייתי בחודש השמיני, ילדתי וצללתי לתוך דיכאון אחרי לידה ואחרי ביטול הצילומים. הכל התערבב. אחרי כמה חודשים החלטתי לחזור לאוניברסיטה. ביום הראשון של הקורס הראשון מגיע טלפון מבייזר. לא עניתי כי הייתי בשיעור. מיד אחר כך הגיע טלפון מהמפיק והבנתי שקורה משהו. הוא סיפר שהצליחו למכור את התוכנית לרשות השידור, אנחנו חוזרים לשכתב ומפיקים את העונה'".
בייזר: "זרקנו חצי עונה וכתבנו יותר מחצי שוב".
מרכוס: "יכולנו פחות לכוון לרייטינג".
בייזר: "בערוץ 10 רצו פארודיות על ריאליטי והייתה לנו הזדמנות לברוח ולכוון לקהל מבוגר ומשכיל יותר. לעשות את התוכנית שאנחנו רוצים, ככה חשבנו לפחות".
אז חשבו. מפחי הנפש של מרכוס ובייזר רק גדלו. שבועיים לפני העלייה לאוויר, הכתה הסערה הראשונה, סביב פרומו למערכון שמציג רוצחים יהודים בהיסטוריה. זה היה 'אני רוצח ימני', לפי 'אני תמיד נשאר אני', בכיכוב יגאל עמיר, ברוך גולדשטיין ויונה אברושמי. "בתוך דקות הרשת התמלאה בתלונות על השמאלנות", נזכר בייזר.
מרכוס: "איילת שקד, אז חברת כנסת, אמרה שיש לגנוז את התוכנית. באותה תקופה רשות השידור הייתה מעורבבת חזק בפוליטיקה וזה היה דבר מפחיד עבור האנשים שם - שפוליטיקאים יוצאים נגד תוכנית שלהם".
בייזר: "רשות השידור לא הייתה אז גוף מתפקד. היינו בשוק. אמיר גילת שהיה אז היו"ר החליט להקפיא את התוכנית. הייתה תחושה של סתימת פיות אמיתית, פוליטית".
מרכוס: "היינו מרוסקים. היו דמעות, נורא כעסנו. הרגשנו שאנחנו צריכים לצאת למאבק. עשינו הקרנות מחתרתיות, וזה התפתח לקהל קבוע. לכל מקום שאליו הזמינו אותנו, הגענו".
בימי הפירוק של רשות השידור השניים הוזמנו להקרין את החומרים בפני ועדה שהתכנסה לצורך העניין. "הם נכנסו בנו בטירוף, התחילו לריב", מספרת מרכוס, "ואז אחד אמר, 'רגע, אין לנו סמכות להחליט'. כי הרשות בפירוק. ואז המנכ"ל בפועל יונה ויזנטל אמר: 'אתם יכולים לעלות לאוויר, אבל תורידו שלושה מערכונים קיצוניים מדי'. לגיטימי".
הפרק הראשון עלה לאוויר בנובמבר 2014. המפיק יואב גרוס, מרכוס ובייזר הצליחו לא רק לייצר רעש חוץ־מסכי לגוף תקשורת מתפורר כמו רשות השידור, אלא גם להגיש מוצר מלוטש, חדשני ומתריס. הביקורות היו נלהבות, הרייטינג היה טוב וההמשך כלל שיא מפתיע: זכייה בפרס האקדמיה לטלוויזיה בקטגוריית תוכניות בידור, כשהם מביסים ספינות דגל סאטיריות כמו 'ארץ נהדרת' ו'מצב האומה'. ההישגים הביאו לארבע עונות נוספות, שכבר נרכשו על ידי התאגיד "כאן" שהוקם על חורבות רשות השידור. העונה החמישית משודרת בימים אלה, ולנבחרת הכותבים - שכוללת את יובל פרידמן, משה מלכה, ליאת שביט, רמי פרג - הצטרפו רשף שי, דור מוסקל ומתן בלומנבלט.
ככל שהתוכנית צברה יותר פופולריות, כך היא משכה יותר שונאים ומבקרים, רובם מהצד הימני והדתי של המפה. הטענה החוזרת הייתה: "היהודים באים" שמה ללעג את היסודות הקדושים ליהדות ולעם ישראל. הפוליטיקאים מיהרו לתפוס טרמפ על הריב הלוהט של הרגע. שר החינוך אז, יואב גלנט, החליט על הסרת התכנים של הסדרה מהמרחב הדיגיטלי של משרד החינוך. חברי הכנסת בצלאל סמוטריץ' ושלמה קרעי דרשו להפריט את התאגיד, וח"כ משה ארבל מש"ס שלח מכתב ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפתוח בחקירה, "על תכנים שפוגעים ברגשות של מיליונים".
זה לא נגמר שם. גם רבנים פנו לממשלה בדרישה להוריד את "היהודים באים" וקראו לצאת נגדה. "זו שנאה אכזרית שגם שונאי ישראל גדולים לא היו מתביישים בה", הסבירו. ואז הגיעה ההפגנה.
מה זה עושה לכם לדעת שאנשים נפגעים עד כדי כך מהתוכנית שלכם?
מרכוס: "לא כיף שאנשים נפגעים. ועדיין אני מרגישה שאני לא צריכה להתנצל על סוג היהודייה שאני. הסדרה שלנו אולי לא מיועדת למגזר מסוים, וזה בסדר, כמו שהמגזר הזה לא אוהב הרבה דברים אחרים. גם נשים בבגד ים זה משהו שנורא פוגע במגזר הזה, נכון? זכותם להיעלב, וזה מבאס אותי, אבל עדיין לא פוגע בזכותי לרצות ליצור את זה. לחטט בפצעים זה דבר כואב".
בייזר: "לא כיף לי לפגוע באנשים. אבל סאטירה בסופו של דבר היא רפלקטיבית, מתבוננת פנימה. אז ברור שמותר לנו לעשות את הדברים האלה. האם באמת הדת היא חלק מהמשחק בתוך סאטירה או לא? לדעתי כן".
כי?
"היא מהותית בחיים שלנו, וכל מה שעובר פוליטיזציה יכול לעבור סאטיריזציה. ברגע שהלאום והדת עברו פוליטיזציה חזקה על ידי הצד הימני והחרדי, וברגע שתעמולת הבחירות של ש"ס, למשל, כוללת קמעות, אי־אפשר להגיד שאלוהים מחוץ למשחק הסאטירי".
מרכוס: "גם אנחנו מרגישים כאב. כשצילמנו את המערכון על מדחת יוסף ישבנו ובכינו ליד המוניטור. גדלנו על האתוס הציוני ואנחנו פוגעים גם בפרות שנחשבות קדושות אצלנו".
בייזר: "אני מרגיש צורך לתקן. בגלל המחאה, 'היהודים באים' נתפסת כתוכנית על התנ"ך, והיא לא - היא על ישראליות ועל יהדות. הייתה ביקורת עלינו, 'נראה אותם צוחקים על הגיבורים שלהם'. אבל מהיום הראשון אנחנו עושים מערכונים על פרס ורבין ובן־גוריון, הממסד המפא"יניקי והקיבוצי, וגם על התקשורת השמאלנית".
למה אתם לא צוחקים על האיסלאם? אין למשל דמות של הנביא מוחמד.
"אין לנו עניין לבקר את מוחמד או לפרש אותו, הסיפור שלו הוא לא הסיפור שלנו. התוכנית נקראת 'היהודים באים'. אנחנו גם לא יודעים עליו מספיק בשביל לעסוק בו. אולי אם מערכת החינוך הישראלית הייתה פחות יהודו־צנטרית, היינו יודעים יותר, ומרגישים יותר חופשיים לעסוק בו".
אתם מקבלים גם תגובות אוהדות?
מרכוס: "בטח, אלה הרוב. אני לא מסתובבת בעולם בתחושה שאני אויבת העם. בני נוער כותבים לנו: 'בזכותכם קיבלתי 100 בבגרות בתנ"ך'".
בייזר: "עשינו יותר מכל רב בישראל לקירוב הציבור הישראלי לתנ"ך".
מרכוס: "החזרנו לבמה את ההתעסקות בטקסטים המקראיים מזווית קומית־ליברלית. הייתה תחושה שהתנ"ך הוא של הדתיים ולחילונים יש את הארי פוטר".
יש בכל זאת דברים שאתם מצטערים עליהם?
מרכוס: "היה מערכון בעונה הקודמת שבמהלכו נאמרה כמה פעמים המילה 'יהוה' אחרי שאלה איך צריך להגות אותה. כשיש משהו שאנחנו יודעים שעלול לעצבן באופן יותר חריג, אנחנו בודקים כמה האמירה חשובה. והמערכון הזה היה קצת שטותי וקצת אצבע בעין. בדיעבד הייתי מוותרת. זה לדעתי מה שהתחיל את הבלגן, ואז התחילו לגלוש אחורה ולחפש אותנו".
בייזר: "זה מערכון שאנחנו מצטערים עליו".
נטלי מרכוס: "הסדרה שלנו אולי לא מיועדת למגזר מסוים, וזה בסדר. גם נשים בבגד ים זה משהו שנורא פוגע במגזר הזה, נכון? זכותם להיעלב, וזה מבאס אותי". אסף בייזר: "לא כיף לי לפגוע באנשים אבל דת היא חלק מהמשחק בסאטירה"
היה גם מערכון שנגנז על חיילים שמענגים עצמם בכותל. אולי נגנז למזלכם?
מרכוס: "כן, רק שזה לא חיילים שמענגים את עצמם אלא מתחרמנים עם הכותל. ואנחנו לגמרי עומדים מאחוריו. הנושא שלו הוא הפטישיזציה שנמצאת בדת, הכמיהה לחפצים. אבל החיבור בין צה"ל, הכותל וסקס הופך אותו ליותר בולט, ואפשר להבין גם למה הוא נפסל".
יש דברים שפסלתם מראש?
בייזר: "היו בעונה הראשונה מערכונים שעסקו בצה"ל והחלטנו לא לשדר. אם אתה נוגע בשכול או בצה"ל, אתה חייב להרגיש שלם, וזה היה סמוך לצוק איתן. בחברה הישראלית צה"ל יותר קדוש מאלוהים. גילינו את זה דרך תלונות".
מה למשל עצרתם?
"היה מערכון בשם 'אלוהים לוקח את הטובים ביותר', על חייל שמגיע לשמיים ומסביר שהייתה טעות כי הוא סתם בינוני. המערכון יצא מצחיק אבל הרגשנו שלא יבינו את המסר".
מרכוס: "ואז ייצא שצוחקים על חיילים מתים".
בניגוד ל'חזרות' או ל'שעת נעילה', אני לא מוצא את התאגיד מתגאה ברייטינג של 'היהודים באים'.
מרכוס: "אנחנו מאוד גבוהים במספרי הצפיות. אתה לא מצפה שנתחרה בבאזז של עונות ראשונות של 'חזרות' או 'טהרן', אנחנו בעונה חמישית של תוכנית סאטירה. אבל אני יודעת מהתאגיד שמבחינת צפיות אנחנו נמצאים במקום מאוד טוב".
העונה החדשה נתקלה בקשיים.
בייזר: "זה היה חמש דקות של ספין תקשורתי לצורכי משא ומתן. לא הרגשנו בספק לרגע".
וההמשך? גורמים בתאגיד סיפרו שזו אולי העונה האחרונה.
מרכוס: "עוד לא דיברו איתנו על זה ולא הגיעו אלינו שום שמועות לגבי עונה אחרונה. אנחנו יוצרים ל'כאן' דרמה חדשה, כתבנו לעונה החדשה של 'טהרן' ו'פאודה' ונקווה להמשיך עם 'היהודים'. זו התקופה הכי כיפית בחיים שלנו, אין אושר כזה".
גם גיליתם את יניב ביטון.
בייזר: "אני רק יכול לספר על עצת הזהב שנתתי לו. זה היה כשהוא נכנס לטוויטר והעלה חיקוי שעשה לאבישי בן חיים. אמרתי לו: צא מהטוויטר, זה מקום איום ונורא, לא ייצא לך שום דבר ממנו. הוא לא הקשיב ועד היום אנחנו צוחקים על זה. הטוויטר הביא אותו ל'ארץ נהדרת' וזה רק מוכיח שלא אנחנו גילינו אותו. הוא כישרון בכזה סדר גודל, שהיה פורץ איתנו או בלעדינו".
כלכלית, אתם מסודרים אחרי ההצלחה?
מרכוס: "אם היינו בקליבר שלנו בארה"ב, כנראה היינו עושים את הראיון הזה בהוליווד הילס, כשהטסלה שלי חונה בחוץ. צריך לעבוד בהרבה תחומים כדי לחיות מזה בישראל, אז אנחנו כותבים גם דרמות וסדרות לנוער ולילדים".
בייזר: "בארה"ב, אם אתה כותב את 'פאודה', לא תכתוב סדרה לבני נוער כמו 'צפוף'".
איך באמת מתגלגלת עונה 2 של 'טהרן'?
מרכוס: "גלן קלוז אומרת טקסטים שאנחנו כתבנו. לאן עוד יש לי להגיע?".
פורסם לראשונה: 07:48, 04.03.22
