כשדילן פן נכנסת לסוויטה של מלון בוטיק יוקרתי ומעוצב, סמוך לטיילת של קאן, קשה לטעות. מבט אחד מבהיר באיזו בריכת גנים משובחת היא משתכשכת. פן, בתם הבכורה של הכוכבים-במאים שון פן ורובין רייט, צריכה כל חייה להתמודד עם המבט הזה. לאחרונה פן מרגישה יותר בנוח עם הזהות שלה. "תמיד שואלים אותי לגבי הלחץ שנלווה להיותי 'הבת של'. כיום אני בת 31, כך שאני חושבת שכבר גיבשתי את הזהות שלי בנפרד מההורים. כשהייתי צעירה יותר הרגשתי שהקשר המשפחתי הזה רודף אותי, והיום כשאני מבוגרת ואינדיבידואליסטית, אני יכולה לעשות פרויקט משותף עם אבא כמו הסרט 'חיים במנוסה' שהצגנו בקאן, ועדיין להרגיש אני".
- לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עוד כתבות למנויים:
אבל הדרך למקום הזה לא הייתה פשוטה. היא העבירה את ילדותה הנעימה במחוז מרין, כ-20 דקות מסן-פרנסיסקו. הוריה כיכבו לא מעט בכותרות. אביה בהקשרים של שערוריות, סיפורים על התמכרויות, רכילויות ורומנים מתוקשרים ואקסיות מיתולוגיות כמו מדונה. ולאמה שמור מקום של כבוד כבאטרקאפ, גיבורת "הנסיכה הקסומה" הפולחני וגם בהמשך הקריירה שלה ככוכבת הסדרה "בית הקלפים". "גדלתי באזור מאוד פרברי של יפים ועשירים. אבל זה גם אזור ממש מגניב ובטוח - הלכתי לבדי לבית הספר כל יום. והכל שם נמצא וקורה בחוץ, יש המון דגש על הטבע. אזור מושלם לגדול בו".
בגיל 18, פן החליטה לעזוב את קליפורניה לטובת התפוח הגדול. קרוב לוודאי שגירושי הוריה באותה תקופה, סייעו להחלטה וזירזו אותה, "תמיד רציתי לעבור לניו-יורק ואז הגעתי לגיל 18 והייתי כל כך אנטי החיים בפרברים, ככה שהייתי חייבת לברוח. כלומר, אני מאוד אוהבת את המקום שבו גדלתי, אבל הוא היה מאוד מגונן ושקט מדי והייתי מוכנה כבר לפרוץ החוצה. אבל הצעד הזה היה ללא ספק קשה כי ההורים שלי הפסיקו לממן אותי ברגע שלא המשכתי ללמוד באוניברסיטה, אז הייתי צריכה למצוא עבודה".
ההורים הפסיקו לממן אותך? קשוחים!
"כן, הם אמרו, 'אם את לא ממשיכה ללמוד, אנחנו לא הולכים לעזור לך כלכלית'. גרתי בניו-יורק בדירה בגודל של קופסת נעליים ונדדתי בין ספות של חברים במשך שלושה חודשים, עד שמצאתי דירה קטנטונת ובישלתי על כיריים ניידות של מטיילים - עד כדי כך הכל היה קטן בדירה הזאת. עבדתי בכמה מסעדות, הייתי שליחה של פיצות ועשיתי התמחות בחברת פרסום, ולמרות הכל, ממש נהניתי. אתה גדל מהר בניו-יורק".
לא רצית להשתמש בשם כדי לפרוץ?
"אף פעם לא אמרתי את שם המשפחה שלי, בגלל שלא רציתי".
ואיך התקדמת ממלצרות לקולנוע, בלי להשתמש בשם המשפחה?
"התחלתי ללכת לשיעורי כתיבה יוצרת בערבים, ואחר כך החלטתי שאני רוצה להתקבל ללימודי קולנוע באוניברסיטת דרום קליפורניה. התקבלתי ובגיל 21 מצאתי את עצמי גרה עם שלוש סטודנטיות בנות 18, שמעולם לא גרו לבד לפני כן ושמטרתן העיקרית הייתה לשכב עם כל קבוצת הפוטבול. הרגשתי ממש זקנה. לקחתי שיעורים שכבר למדתי בזמן התיכון - השיעור הראשון באוניברסיטה התמקד בלנתח את 'האזרח קיין'. וזה משהו שכבר עשיתי בגיל 16. שנאתי את הלימודים".
עד כדי כך?
"אני לא רוצה לרדת על האוניברסיטה הזאת - מדובר באוניברסיטה טובה, אבל מבחינתי זה לא היה התזמון הנכון. הלכתי אליה מאחר שרציתי ללמוד להשתמש במצלמה, לביים שחקנים - וזה לא מה שעשיתי שם. עזבתי אחרי סמסטר. הרגשתי שאם אני כבר בלוס-אנג'לס עדיף להתחיל כעוזרת סט. ככה הפכתי לעוזרת אישית ועבדתי בקליפים ובתוכניות טלוויזיה. גם אז לא הזכרתי את שם המשפחה שלי. זאת הייתה הבחירה שלי. רציתי לעשות זאת בזכות עצמי".
במהלך העשור האחרון, פן מפלרטטת עם עולם האופנה, הדוגמנות והמותגים. היא דיגמנה ל"גאפ" והופיעה על שערי מגזינים נחשבים, עושה קמפיינים שונים, אחד מהם למשל היה יחד עם אחיה הצעיר הופר. "אבא שלי לא אוהב כשמצלמים אותו, הוא מרגיש לא בנוח בהקרנות בכורה ועל השטיח האדום. אני דווקא נהנית. אני אמנם ביישנית, אבל אוהבת את הצד הנוצץ של התעשייה - כל הקטע הזה של לעלות על עקבים ולהתגנדר. זה כיף! חלק מהחוויה, שהיא גם כואבת ומתישה. גם עצם העובדה שיצא לי ללבוש שאנל בפסטיבל קאן, זו כבר התגשמות חלום. זה הרגיש מאוד במקום".
אמנם הייעוד של פן הוא בימוי, אבל הוריה המליצו לה להתנסות קודם במשחק. "האמת שמשחק תמיד נראה לי כל כך מטופש, כמו מבוגרים שמשחקים ב'נדמה לי' ואף פעם לא חשבתי שאלך לכיוון הזה. התכוונתי להיות מאחורי המצלמה, בהפקה, בתסריטאות ובבימוי. כשהבעתי בגיל צעיר את הרצון לביים, שני ההורים שלי, כל אחד בנפרד, אמרו לי שלא אוכל להיות במאית טובה, אלא אם אדע מה זה לשחק. זו הסיבה המקורית שבגללה התחלתי ללכת לאודישנים".
"מבחינת הדמיון, אני מאוד דומה להורים באופי - אנחנו מופנמים ומוחצנים בהתאם למצב בשטח. כולנו עקשנים. ברמת העצות שקיבלתי מההורים, כל אחד מהם אמר לי בנפרד שאם משהו מרגיש לי מזויף על הסט - מה שאני אומרת או איך שאני זזה - אז לא לעשות אותו, כי זה ייראה מזויף גם על המסך. בכל פעם ששמעתי 'אקשן!' זה מה שהידהד לי בראש"
זו נקודת מבט מעניינת היות שרוב הבמאים מעולם לא שיחקו.
"אני יודעת, רואים את זה. זה גם חלק מהסיבה שאבא שלי במאי כל כך טוב, כי הוא יודע מה זה להיות בצד השני".
לפני שבע שנים, בהיותה בת 24, עשתה פן את הופעת הבכורה שלה כשחקנית: "Condemned", כעבור שנה שיחקה ב"אלביס וניקסון", ואז הגיע התפקיד הראשי ב"חיים במנוסה", שמגיע עכשיו לבתי הקולנוע בישראל. זהו הסרט הראשון ששון פן, גם מביים וגם מככב בו. הוא ליהק לסרט גם את בנו הופר. העלילה מתבססת על סיפור אמיתי - עיבוד לספרה של העיתונאית ג'ניפר ווגל על היחסים המיוחדים והמורכבים שלה עם ג'ון ווגל (שמגלם שון), אביה האהוב, אך הנכלולי, פנטזיונר ושקרן פתולוגי. לווגל שמור מקום של כבוד מפוקפק בהיסטוריית הפשע של אמריקה - הוא אחד מגדולי הזייפנים בתולדות ארה"ב.
"חיים במנוסה" - טריילר
הסרט מתרוצץ בין תקופות, משנות ה-70 וראשית ה-90 ומדגים איך ווגל היה מצד אחד אבא כייפי ויצירתי, שלימד את ילדיו לאהוב את שופן ומצד שני נטש אותם, גם לטובת אישה אחרת, והשאיר אותם להתמודד עם חובות ונושים וחיי נדודים. ווגל ריצה עונש מאסר ממושך על שוד בנקים וזה לא מנע ממנו לשוב לפשע. "חיים במנוסה" גם משחזר את הדרך המטלטלת, שג'ניפר חוותה, מנעורים פרועים, כולל שימוש בסמים ומאבק באב חורג שניסה להתעלל בה מינית, ועד הפיכתה לעיתונאית רצינית. "קראתי את הספר כשהייתי נערה, והרגשתי איזה חיבור. כשחזרתי אליו 15 שנה מאוחר יותר הבנתי שיש לי מה להביא לדמות של ג'ניפר", מספרת פן. "לפני הצילומים נפגשתי עם ג'ניפר לארוחת ערב. ישבנו ארבע שעות ושאלתי אותה מיליון שאלות. הדבר היחיד שהפתיע אותי הוא שלא רואים עליה שהיא חיה חיים כאלה. ג'ניפר כל כך קלילה וחמה, לא מרגישים שיש עליה איזשהו עול מהעבר. אחרי שנפגשתי איתה, חשתי חובה לספר את הסיפור שלה ועשינו עימה צדק".
למה הרגשת חיבור עם הדמות שלה?
"הדבר שהכי התחברתי אליו היה הצורך של ג'ניפר בזהות שלא תהיה קשורה לעבר שלה, ולזה שהיה עליה למצוא את הדרך שלה בנפרד מההורים. רציתי להיות נפרדת מההורים, שבגללם תמיד הייתי ידועה כ'הבת של'. זו אמירה שתמיד מגיעה עם דעות קדומות. כשעזבתי את הבית בגיל 18 לניו-יורק, שם אף אחד לא ידע מי אני, הרגשתי באמת קצת כמו ג'ניפר כשהיא סוף-סוף עוזבת את אבא שלה בזמן שהוא היה במעצר וניתקה את הקשר איתו, כדי למצוא את עצמה בנפרד. אני יכולה להבין זאת".
חששת מהעבודה עם אבא?
"היה לחץ מסוים, כי מעולם לא עבדנו יחד, אבל מהיום הראשון של הצילומים הרגשתי מצידו תמיכה אדירה - וגם מצד שאר הקאסט והצוות. למעשה לקח לי המון זמן להסכים להשתתף בסרט. אבא שאל אותי על הסרט כבר בגיל 16 וביקש שאשחק את ג'ניפר הצעירה. אמרתי לו שאין מצב ושאני לא רוצה להיות שחקנית, שאני רוצה לעמוד מאחורי המצלמה וכולי. אבל הדברים השתנו מאז. הייתי כבר בת 27 והרגשתי שיש לי מה להביא לתפקיד מניסיון החיים האישי שלי. את הדחיפה הגדולה באמת נתנה אמא שלי, שסיפרה שהייתה לה חוויה נהדרת בעבודה מול אבא כבמאי. הוא באמת היה מדהים".
פן מספרת ששני דברים הפתיעו אותה בצילומים: 'קודם כל, זה שאני יכולה לעמוד בקצב של אבא. אני יודעת שיש אנשים שחושבים שהנוכחות שלו בסרט דווקא בלעה אותי, אבל אני הרגשתי, לפחות בזמן הסצנות עצמן, שאנחנו שווים. הופתעתי מאוד גם מהיכולת שלי לשנות מצבי רוח בתוך הסיטואציה - אני הרי בוכה כמעט בכל סצנה. הופתעתי שיכולתי להתחבר למקום האמוציונלי הזה כל כך בקלות. הסט עצמו היה כיפי וקליל וחששתי שזה דווקא יקשה עליי לגשת למקום הקודר הזה - אבל המעבר היה חלק".
מה לקחת בעצם מאבא ומה לקחת מאמא?
"מבחינת הדמיון, אני מאוד דומה להורים באופי - אנחנו מופנמים ומוחצנים בהתאם למצב בשטח. כולנו עקשנים. אנחנו 'ראש הלהקה' באופי. אני מרגישה שאמא שלי ואח שלי דומים - הם אנשים עם אנרגיות, מצחיקים וקלילים. ברמת העצות שקיבלתי מההורים, כל אחד מהם אמר לי בנפרד שאם משהו מרגיש לי מזויף על הסט - מה שאני אומרת או איך שאני זזה - אז לא לעשות אותו, כי זה ייראה מזויף גם על המסך. בכל פעם ששמעתי 'אקשן!' זה מה שהידהד לי בראש".
מאז הסרט הזה השתתפת בעוד כמה סרטים, כולל "סימנים של אהבה", שגם בו מופיע אחיך.
"כן. בנוסף, כתבתי גם כמה תסריטים, אז אשמח אם הם היו ייצאו לפועל. כתבתי עם חבר סדרה והייתי שמחה למכור אותה ואולי גם לביים בה פרק. אם הייתי צריכה לתאר אותה זה - הסדרה 'בנות' פוגשת את הסרט 'רקוויאם לחלום'. קומדיה ממש שחורה על החיים של צעירים בלוס-אנג'לס, ויש בה הרבה סקס וסמים".
היא שומרת על מרחק גדול מצהובונים וממדורי רכילות. בין השאר כי ראתה בעיניה איך הוריה מתמודדים עם ידיעות מרושעות ומביכות. בכל מה שקשור לידיעות על חייה הרומנטיים פורסם בעבר שניהלה רומן עם סטיבן מקווין, כוכב הסדרה "יומני הערפד", ועם רוברט פטינסון. למרות העקשנות שלא לדבר על חייה האישיים, היא כן מתפעלת חשבון אינסטגרם, ומעלה תמונות מהבילויים עם בני משפחתה, מהקרנות בכורה, מחופשות פוטוגניות, מפגינה את חיבתה לכלבים ולפלאפל, אבל כמתבקש - נמנעת כמעט לחשוף את אבא. "רבים לא מבינים את אבא ומפרסמים עליו דברים נוראים. לא ממש אכפת לו, הוא לא נותן לזה להכביד עליו, וכך גם אני. אני גם לא מחפשת למצוא את אבא שלי בגברים. נשים רבות מחפשות את אבא שלהן בגברים. אבל אני לא. אגב, מעניינים אותי אנשים שאינם חלק מהתעשייה".
בטח כולם שואלים אותך מה מקור השם הפרטי שלך?
"כן. בדרך כלל זה שם של בנים, אבל ההורים שלי בחרו את השם, לפני שידעו שתיוולד להם בת. אבא שלי אהב את בוב דילן ואמא שלי מאוד אוהבת את המשורר דילן תומאס, וזו הסיבה לבחירה בשם שלי".
פורסם לראשונה: 07:06, 19.08.22
