יותר משישראל שמרו על הטלוויזיה, שמרה הטלוויזיה על ישראל. ולכן, בואכה הידוק הסגר, שהפעם יגובה גם בחשבון נפש כדי שכולנו נשב ונחשוב על מה שעשינו, נינג'ה ישראל פותחת עונה שלישית בשידורי קשת ומבדרת קצת את העם היושב בציון.
מתוך "נינג'ה ישראל"
(באדיבות קשת 12)
כבר בראשיתה, העונה הזאת הצליחה להוכיח את הטענה של לא מעט אנשי רוח ומדע - שהכל מתקיים בכל רגע וההתקדמות בזמן היא רק אשליה - כשסרטון שחושף את זהות המנצח, לכאורה, הופץ לרשתות החברתיות (לא, זה לא אביעד משה, למרות המוניטין). לא ברור לי מה חשבו בקשת כשצילמו את העונה בנמל חיפה ונתנו לאסי ורותם להכריז על הזוכה, לכאורה, בקולי קולות, אבל יש סרטים שלא אכפת לי לצפות בהם גם אם אני כבר יודעת את הסוף. אפשר, בדוחק, להכליל את "נינג'ה ישראל" תחת הקטגוריה הזאת.
"נינג'ה ישראל 2021" (מה אתם רומזים לנו, קשת? שהעונה הזאת תשתרך על פני יותר מחודשיים וחצי?) היא באמת שעשועון לא סטנדרטי בעולם הטלוויזיה המוכר לנו היום. הוא תחרותי מאוד וסוליסטי ואומנם יש בו לא מעט פסיכולוגיה, אבל אין בו קצה קצהו של משחק חברתי. אף אחד לא כורת בו בריתות או עוצר את המתחרים שלו. יש בו רק גיבורים חיוביים אבל הוא עדיין מותח כמו התקף לב ואפילו אני מצאתי את עצמי לא פעם מריעה מול בטלוויזיה. הוא, כמו שרותם סלע ציינה בתבונה, מעוז ההחפצה הגברית ורק יחידי סגולה יעזו להיתפס על הסט עם חולצה. כולם לוקחים אותו מאוד ברצינות, כולל רותם ישראל וניב רסקין, שהגיעו עולצים לצילומים על עובדת היותם שדרני הספורט היחידים שממשיכים לעבוד בימי הקורונה, ספורט הישגי שהמתמודדים מתאמנים עבורו שנה שלמה, ומצד שני המודעות העצמית ויכולת ההשתטות של אסי עזר ורותם סלע שמאזנת את הכף.
מכיוון שצילומי העונה הזאת הסתיימו לפני פחות מחודשיים היא ללא ספק תיזכר כעונת הקורונה, ומי שישכח ייזכר כשיצפה בקהל הממוסך, עם האף, בלי האף, ובמתחרים שיושבים בחדר המתנה ללא מסיכה כי תסתכלו עליהם, איזה קורונה תעז להתקרב אליהם. הדילמה שתעסיק אותם העונה היא לא האם לצאת או להיכנס לקפסולה אלא בחירה קיומית הרבה יותר - האם לבחור בצד A או B של מסלול החץ, ומה יביא אותם מהר יותר ובבטחה אל הבאזר. וכן, אני יודעת שבחוץ משתולל סגר ומצד שני בבלפור מפגינים מאות אנשים על היעדרה של מכונת כביסה ראויה באחוזת ראש הממשלה. אבל גם הנשמה רוצה קצת מנוחה ו"נינג'ה ישראל" על 80 דקותיה, שלל פרסומותיה וההתפעלות האינסופית שלה מעצמה היא עדיין אי של הסחת דעת, בים של מציאות תובענית ולא מתגמלת. צום קל למי שצם וחתימה יוצאת מן הכלל לכולנו.
