תסריטאים מוצלחים הם הגרעין של כל יצירה ראויה בקולנוע ובטלוויזיה. כמו בבדיחה על הפיל והפסנתר, אפשר להרוס תסריט טוב עם הפקה גרועה אבל אי אפשר להפיק סדרה טובה מתסריט גרוע. אבל מה קורה כשהמציאות מספקת לך את התסריט הטוב ביותר וכל מה שאתה צריך לעשות זה לא להרוס אותו? ובכן, מסתבר שגם לזה צריך כישרון. ולמרבה הצער, היוצרים של "סלינה" - הסדרה החדשה של נטפליקס שעוקבת אחרי עלייתה (ויש להניח גם נפילתה) של כוכבת מוזיקת הטחאנו הלטינית, סלינה קינטאנייה-פרז - לא ניחנו בו משום בחינה.
"סלינה" - טריילר
(באדיבות נטפליקס)
הסיפור האמיתי של סלינה מכיל את כל החומרים הנכונים: סלינה, האחות הקטנה לבית קינטאנייה, הייתה כרטיס יציאה מהעוני מבחינת ההורים של אבא שלה, בן למשפחת מהגרים ממקסיקו שחי בארצות הברית. הוא, שהיה מוזיקאי בעברו, גיבש את הילדים שלו ללהקה שביצעה שירים בספרדית, וקהל היעד, שהורכב בעיקר ממהגרים מקסיקנים, הלך והתרחב עד שסלינה יצאה לקריירה עצמאית כסולנית. היא הפכה לזמרת הלטינית המפורסמת ביותר בארצות הברית - וכזו היא עד היום. כל זה מדהים בעיקר לאור נסיבות מותה של סלינה בשנת 1994, שהייתה בת 23 בלבד (!) כשנורתה על ידי נשיאת מועדון המעריצים שלה (!!), שגם עבדה בתפקיד ניהולי בעסקי המשפחה. לשם השוואה, דמיינו שמישהו רוצח את מדונה.
סרט ששטח את סיפורה של סלינה, ונקרא בפשטות "סלינה", יצא שנים אחדות לאחר מותה. הוא גם היווה את המקפצה לתהילה של ג'ניפר לופז, שגילמה בו את הזמרת. היום, 20 שנה לאחר הסרט ההוא, גם נטפליקס מנסה להמיר את סיפורה של סלינה לטלוויזיה, אבל הפעם עם אישור המשפחה ואף מעורבות של האב הדומיננטי אברהם והאחות, סוזט. התוצאה עגומה ומשעממת כל כך, שאין פלא שהמעריצים של סלינה כבר מסתערים על נטפליקס בזעם ומאשימים את המשפחה בניסיון לעשות עוד כסף על גבה של הכוכבת המתה.
זה מתחיל בדמות של סלינה עצמה - המרחק בין כריסטיאן סראטוס, השחקנית שזכתה בכבוד, לסלינה כפי שהיא זכורה למעריצים ככריזמטית ונוכחת, הוא כמרחק בין עכוז אחד של ג'יי לו לעכוז שני. מה גם שרוב זמן המסך וההתפתחויות מוקדשים לאב (מישהו מופתע?) ולאחיה של סלינה, איי.בי. בסדרה, סלינה היא מן נערה עליזה שחייה מנוהלים על ידי הגברים במשפחתה, וכל מה שהיא עושה זה להחליף עיצובי שיער או להדביק נצנצים לכל דבר שנופל לה לידיים ולקרוא לזה "עיצוב אופנה". אחר כך היא מתאהבת בבחור שעבד איתה בלהקה אבל אבא שלה מגלה, מפטר אותו ושם נגמרת העונה הראשונה. אם חשבתם ש"סלינה" תסייע לכם להכיר את סלינה האמיתית מקרוב או תחשוף צדדים בלתי מוכרים של הסיפור שלה - תחשבו שוב.
כל זה היה נסלח אם הסדרה הייתה מצליחה להתעלות ולו במעט מעל סדרת נוער גרועה וחסרת מעוף, וזוהי כנראה תוצאה של הכביסה האינסופית שהסיפור עבר בחסות מעורבות המשפחה. הדיאלוגים עלובים ומשעממים, התסריט קלישאתי, צפוי ולא מעורר רגשית משום בחינה. הדמויות שטחיות ובשום שלב לא ניכר שריד של ניצוץ שיהפוך את הסיפור המהמם הזה למשהו ראוי לצפייה. אין בה אמירה או ביקורת, רק זרם איטי של קלישאות. אם לא הייתי יודעת שמאחורי הפרויקט הזה עומדת נטפליקס, מלכת התקציבים, הייתי מהמרת על הפקה דלת תקציב של ערוץ הולמארק מקסיקני כלשהו.
"בעסק הזה כל אחד ינסה להגיד לך מה את צריכה להיות", מתרה דמותה של הזמרת הלטינית המפורסמת, לורה קנאלס, בסלינה הצעירה. "כמו שאני רואה אותך, תנסי תמיד להיות מי שאת". הציטוט הזה, שמופיע באחד הפרקים הראשונים של הסדרה, הופך לאירוני במיוחד כשמגיעים אליו. כי הדבר האחרון ש"סלינה" עושה הוא לתת לסלינה האישה להיות מי שהיא, בהתחשב במי שהייתה.
