ההיכרות של דויד ברוזה ומאיר אריאל החלה במפגש חטוף ולא מחייב שארגן יהונתן גפן. "אנחנו ב'שיחות סלון'", נזכר ברוזה בחיוך, "הופענו בקיבוץ משמרות ביום שישי ויהונתן רוצה להציג אותי לחבר שלו, מאיר אריאל, שעליו לא ידעתי כלום או לפחות ככה חשבתי. דקה אחר כך נזכרתי שניגנתי לו באלבום 'שירי חג ומועד ונופל', ושבשיר 'טרמינל לומינלט' אני בעצם הגיטריסט".
5 צפייה בגלריה
ברוזה: "נזכרתי שניגנתי לו באלבום 'שירי חג ומועד ונופל', ושבשיר 'טרמינל לומינלט' אני בעצם הגיטריסט". דויד ברוזה ומאיר אריאל
(צילום: חנוך גריזיצקי)
כמה שנים לאחר מכן, בזמן שברוזה עבד על אלבומו האישי השני "קלף", הוא נקלע למצוקה עם אחד השירים. ליהודה עדר, שהיה המפיק של האלבום והכיר את מאיר היטב מלהקת תמוז - היה פתרון. "'בוא ננסה', הוא אמר לי, וכך נסענו למשמרות, לפגישה השנייה שלי בחיים עם מאיר, שבה הודענו לו שאנחנו חייבים טקסט תוך יומיים. מאיר ישב על זה והביא לי טקסט נפלא שנקרא 'הולך איתך הלילה' שאותו הכנסנו לאלבום", מספר ברוזה. "תחת אותו אילוץ נהיינו חברים מאוד מאוד טובים, בלי אינטרס מקצועי - פשוט חברים. חברות שהפכה ליותר ויותר חזקה עד שהוא נפטר ב-1999. ראיתי אותו כשהוא חטף חום, וחלה וחשב שזה כלום, אבל זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותו".
הריאיון עם ברוזה מתקיים בניו יורק, בשכונת טרייבקה שבה הוא חי כבר למעלה מעשור. אנחנו נפגשים לרגל יציאת השיר "אל תתחיל איתי", שכתב מאיר אריאל והולחן על ידי ברוזה לאחרונה. ברוזה יופיע עם השיר לראשונה ב-14 ביוני במופע "שרים מאיר אריאל" בהפקת טומיקס, שמתקיים השנה בציון 80 שנה להולדתו של המוזיקאי המנוח. "המופע יהיה מרהיב", מתלהב ברוזה, "כמו המופעים שהמשפחה יודעת להרים לכבודו, וכמובן שאני מופיע. איפה שזכרו של מאיר נמצא - אני שם".
5 צפייה בגלריה
"איפה שזכרו של מאיר נמצא - אני שם". ברוזה במופע המחווה למאיר אריאל ב-2019
(צילום: רז גרוס)
"יואב קוטנר, מאיה פוגל ויהודה עדר לקחו עליהם את המשימה האמנותית, ומשפחת אריאל לקחה על עצמם את משימת התכנים", הוא מוסיף. "אני מוריד בפניהם את הכובע על זה שמאיר הפך להיות נכס צאן ברזל ואחד מעמודי התווך של השפה העברית ברוקנ'רול ובתרבות הישראלית. הוא ייזכר תמיד, וזה בזכותם".
המוזיקאי מספר שלפני כחודש, שירז, הבת של מאיר, שלחה לו טקסט בכתב ידו של אביה שבראשו היה כתוב 'לדויד ברוזה' ושאלה אם זה נראה לו מוכר. "בהתחלה חשבתי שלא אבל וואלה, כן! קיבלתי אותו ממאיר בערך ב-1983. קיבלתי ממנו המון טקסטים אז לקח לי רגע להיזכר. חשבתי שבמקום לקחת את 'מתחת לשמיים', 'שיר געגועים' או 'בצהרי יום', או אפילו לעשות קאבר לשיר של מישהו אחר - אני רוצה להלחין את הטקסט הזה לערב לזכרו. זה היה נראה לי הכי נכון".
ליהודה עדר, שהיווה חלק חשוב בחברות הקרובה של ברוזה ואריאל, היה תפקיד גם פה; הוא הכיר לברוזה מוזיקאי בשם תומר כץ (שמכונה D Fine Us), מפיק גוספל ישראלי שנסע למיסיסיפי כדי להכיר נגני בלוז במקומות שכוחי אל ולהקליט אותם. "תומר נוגע בתחום ה'יזראלי-אמריקנה' (זרם מוזיקלי שמערבב בין שתי התרבויות, ש"ג) זה משהו מיוחד ואני מת על זה. נפגשנו להכיר וחשבתי שיהיה נחמד שהוא יפיק אותו. יצא שיר קסום ומתוק שהפתיע אותי. אני מכיר את מאיר טוב, זה בדם, אז נשאבתי ישר לתוך השיר. ידעתי שהפואנטה פה צריכה להיות הפתיחה, רציתי שזה יהיה כמו סרט, אז שיניתי קצת את הסדר. התחברתי אליו ןשמחתי שסיימתי מיד את השיר הזה, ברגע שהתחלתי. אחר כך תומר גם הביא את אלעד אורן שיאייר את העטיפה והלכנו על משהו בסגנון 'הברון מינכהאוזן' (ספר הרפתקאות שכולל סיפורים בלתי מציאותיים בעליל, ש"ג) - שטותי, קסום ומצחיק, כמו שמאיר היה".
כץ הסביר שהשיר הוא בעצם סיפור שמורכב מהטקסט של מאיר ומסופר על ידי ברוזה והגיטרה שלו. "רציתי כמה שיותר להחמיא לפשטות הזאת. במהלך העבודה חיפשתי לתת ביטוי לאווירה העממית שבשיר, בשילוב פאנץ' של תעוזה ומודרניות", הוא אומר. "במשך העבודה הייתי באיזשהו סוג של התרגשות כי גם מאיר וגם דויד הם השראה ענקית עבורי".
"אני מאוד אוהב את השפה של השיר - 'אל תתחיל איתי אמרה, זה ייגמר לא טוב'", אומר ברוזה. "בעידן שלנו היום אנחנו מתעסקים במשפט הזה כל כך הרבה פעמים. הלוואי שמי שהיו אומרים לו אותו - היה שומע ועוצר. או שהיא הייתה עוצרת, או שהם היו עוצרים. מצד שני, הטקסט גם לוקח אותנו להרפתקה בין גבר לאישה, והכול פיוטי והיתולי כמו שמאיר ידע לכתוב. תחשבי על 'מתחת לשמיים' - 'אני אתן לך לתת לי לתת לי לתת לך', מי כותב ככה?"
אתה מדבר בהמון אהבה על הטקסטים של מאיר. מה המשפט שלו שאתה הכי אוהב?
"'תוציאו את הלשון הארוכה שלכם מתרבות המערב', איזה משפט גאוני וענק".
ידעת שיש עשרות שירים שמאיר לא פרסם?
"כן, בוודאי. המשפחה עומדת להוציא ספר עם שירים כאלה, וגם 'אל תתחיל איתי' ייכנס לשם. עדיין לא השמעתי להם את השיר, מקווה שהם יאהבו אותו. איזה כיף שיש לנו עוד המון שירים שלו לגלות, איזה אוצר".
מרגש לשוחח עם ברוזה על חברותו העמוקה עם אריאל, על השעות הרבות שהעבירו ביחד בהגיגים ובדיבורים. נדמה שארסנל הסיפורים לא נגמר וכל אחד גורר אחריו סיפור נוסף, מפתיע יותר מקודמו. כמו הפעם ההיא שברוזה הגשים למאיר חלום והפגיש אותו עם האליל שלו. "יצא לי להכיר את המאהבת של בוב דילן, הידועה בכינויה 'המאהבת מימי הביניים'", צוחק ברוזה, "והיא הזמינה אותי לראות את בוב בניו הייבן בהופעה. מאיר ושחר, הבן שלו, בדיוק ביקרו אצלי אז לקחתי אותם ונסענו. כשהגענו, 'המאהבת' הכניסה את מאיר לחדר הלבשה של דילן, וכשהוא יצא הוא היה בעננים וקצת בשוק. שאלתי אותו 'נו, דיברתם?', אז הוא ענה 'לא ממש, הוא אכל'. שאלתי מה הוא אכל ומאיר ענה, 'לובסטרים'. זה היה מצחיק ברמות, אבל זו הייתה הפעם ההיא שמאיר ישב עם דילן בחדר הלבשה".
5 צפייה בגלריה
דויד ברוזה: "מאיר יצא מחדר ההלבשה של בוב דילן קצת בשוק. שאלתי אותו 'נו, דיברתם?', אז מאיר ענה 'לא ממש, הוא אכל'. זה היה מצחיק ברמות". בוב דילן, 1981
(צילום: AP)
ברוזה ואריאל גרו קרוב אחד לשני בתל אביב והשני היה מגיע לבית חברו לשתות קפה ותה, להעביר אחר צהריים לקראת שקיעה בחצר ולדבר. "מדי פעם מאיר היה מביא לי שיר שכתב או שהוא היה כותב שיר על פי חוויה שסיפרתי לו. באותם רגעים בחצר הוא חקר אותי ממש על איך זה להסתובב בעולם עם גיטרה בזמן שיש לך משפחה. הוא שתה בצמא את דבריי והצליח לתאר ולהוציא במילים תחושות ששרפו לי את הבטן, את הגעגועים האלה למשפחה כשאתה בדרכים ("שיר געגועים", לדוגמה). זה מה שהוא גם רצה לעשות, ובארץ הוא היה מסתובב לאורכה ולרוחבה ממועדון למועדון. הוא הפך את הארץ לחבל ארץ ענק כי הוא נסע למקומות קטנים. הוא היה טרובדור אמיתי שמספר סיפורים הזויים ונפלאים כמו שרק הוא ידע".
"איזה כיף היה", אומר ברוזה ובקולו געגוע נוסטלגי. "נורא אהבתי אותו. אהבתי את העיניים שלו, את שפת הגוף שלו, אהבתי לשבת במחיצתו וסתם להעביר זמן ולשמוע את ההגיגים שלו, כי הוא היה מדבר איתי על מלא דברים - על מחקרים שהוא עושה עם השפה העברית, קהלת ומקרא, ומצד שני היה לו גם את ה'בוב דילניות'".
5 צפייה בגלריה
דויד ברוזה: "מאיר היה טרובדור אמיתי שמספר סיפורים הזויים ונפלאים כמו שרק הוא ידע".
(צילום: חנוך גריזיצקי)
אנחנו מדברים המון על שפה, ולאחרונה נשמעה ביקורת בארץ על המילים במוזיקה של הדור הצעיר. מה אתה חשוב על זה?
"מי אנחנו שנגיד? את העולם שלנו כבר חיינו. בזמנו לא הכרנו במוזיקה הים-תיכונית והנה - היום זה עמוד התווך של המוזיקה הישראלית לתפארתה. מעקמים את האף? מי מעקם את האף? יש מקום לכולם".
מה לדעתך מאיר היה חושב על השפה העברית של היום?
"אם מאיר היה חי הוא היה מתאים את עצמו ביג טיים. הוא אהב את השפה החדשה, את שפת הרחוב".
