"יום שיבוש" - גם בעולם התרבות: לצד אנשי תרבות ואמנות ישראלים רבים, מאות התאספו הבוקר (ה') ברחבת ספריית בית אריאלה שבתל אביב לעצרת הזדהות עם המוחים נגד המהפכה המשפטית - כל זה כחלק משורת הפגנות ומחאות שמתקיימות היום במוקדים רבים ברחבי הארץ. גילה אלמגור, בני ואורי ברבש, מיקי גבריאלוב, יוסי מרשק, סי היימן, אחינועם ניני, נתן זהבי, דרור קרן, הסופרת אילנה ברנשטיין, שמואל הספרי, שני קליין ורבים נוספים לקחו חלק בעצרת.
במהלך העצרת הבמאי בני ברבש נשא דברים, במהלכם הטיח טענות קשות בראש הממשלה ובמנהיגיה הנוספים: "האקדח, אותו אקדח. הידיים אותן ידיים. המסיתים אותם מסיתים. ראש הממשלה אותו פרובוקטור העומד על המרפסת בכיכר ציון יורק את אותו ארס שהתיז על ממשלת רבין, רק שעכשיו בנוסף לאקדח המעשן אוחזות הידיים האלה בהגה השלטון. עם אותו אקדח הם ממשיכים לירות לכל עבר, להשלים את המלאכה מנובמבר 1995. בושה.
"היום הם מבקשים להתנקש בדמוקרטיה הישראלית לשרוף לעפר את מגילת העצמאות שברוחה כוננה מדינת ישראל. מי ששופך דלק על מגילת העצמאות ומשחק בגפרורים יקבל שריפה מקצה הארץ ועד קציה. מי שרוצה מלחמה יקבל מלחמה. אני לא מדבר על שימוש בנשק חם חלילה, אלימות שהופגנה במלוא כיעורה בחווארה, אנחנו לא נשליך רימונים על הפגנות, לא נקים מחתרת טרור יהודית, לא נסית את אנשינו לרצוח ראש ממשלה, אבל נילחם בחירוף נפש במי שזומם לחסל את הדמוקרטיה. אם יחוקקו את החוקים הדרקוניים נפסיק להזרים את דם ילדינו שנשפך על הגנת המולדת למערכת הביטחון שאנו נושאים על כתפנו, נפסיק לשלם מיסים ולממן מכיסנו את בניית הגרדום עליו מבקשת הממשלה לערוף את הדמוקרטיה. נראה כיצד הממשלה הרעה הזאת, של בן גביר וסמוטריץ', תסתדר בלי טייסי וטייסות המילואים שלנו, בלי קציני השריון, החובלות שהם מבקשים להחזיר למטבח ולחדר המיטות".
מוקדם יותר הבוקר, ברבש סיפר בריאיון ל-ynet radio כי ישנה "כוונה להרים במוצאי יום העצמאות עצרת המונים ענקית בהשתתפות המון אמנים, כדי לציין את יום העצמאות ואת המחויבות שלנו למגילת העצמאות, שמבחינתנו מהווה אבן יסוד לכל חקיקה ולכל שינוי שהחברה הישראלית מבקשת לעשות". כמו כן, הוא הוסיף כי כבר נרשמה היענות מצד אמנים מקומיים, "אנחנו לא קוראים לזה 'אירוע אלטרנטיבי'. זה אירוע שבו הכוחות הדמוקרטיים של מדינת ישראל הולכים לחגוג את 75 שנות עצמאותה של מדינת ישראל היהודית והדמוקרטית".
קודם לכן, פתחה את נאומי העצרת השחקנית גילה אלמגור. "מאחר שאני לא פוליטיקאית אלא אזרחית ישראלית גאה, מפוחדת, חרדה -ובימים אלה יותר מאי פעם - אני מוצאת לנכון להשמיע גם את קולי", אמרה. "נולדתי כאן ב-1939 בעיצומה של המלחמה ההיא, הנוראה. ולאושרי גדלתי כאן בארץ הטובה, החדשה, הקשה. אבל נולדתי וגדלתי לחופש. לא יהודייה 'מלוכלכת' או 'מסריחה', אלא ילדה גאה וחופשייה במולדת, בארץ שבה החופש הוא ערך עליון.
"עברנו כאן מלחמות ומאבקים קשים, קמנו ונפלנו וקמנו, ותמיד ידענו - המדינה הזאת היא נס גדול. מיד לאחר השואה הנוראה - הנה, מדינה לעם היהודי. ועם מגילת העצמאות שהיא המצפן שלנו, מדינה לכל אזרחיה. אני מבקשת ממנהיגי הקואליציה, מבקשת בכל פה ולב - להגיד מתחננת? למה? לא צריך ולא נכון להתחנן. רק תעצרו, שבו, וחשבו שוב - עלינו ועל ילדינו ונכדינו, אלה שלמענם עשינו הכול כדי שיבואו לעולם ולארץ הזאת, החופשייה והדמוקרטית, שידעו להעריך ולשמר את הנכס היקר מכל - מדינה הטובה לכל אזרחיה".
דני וייס, יו"ר פורום מוסדות התרבות, נאם אף הוא על הבמה והתריע: "אנחנו עומדים המומים מול המוטציה המשפטית המפחידה שנבנית לנו מעל הראש במהירות שיא באופן דורסני, וכנהוג אצלנו גם באופן מחופף…", הטיח. "כמה זמן ייקח לדעתכם מהרגע שהחוקים האלה יאושרו ועד הרגע שסיבובי ההופעות הבינלאומיים של אלה שמייצגים את התרבות הישראלית בעולם - הפילהרמונית, להקת בת שבע, נועה קירל - ייעצרו? כמה זמן ייקח עד שתקציבי האיחוד האירופי, קרנות תרבות בחו"ל ושאר כסף בינלאומי שמושקע בתרבות ישראלית ייעלמו להם? ואצלנו בבית - כמה זמן לדעתכם ייקח מהרגע שתושלם החקיקה הזו ועד שיישלל מימון או אפילו תיאסר הפקה של סרט קולנוע, הצגת תיאטרון, תערוכה או אפילו ספר שלא יבואו טוב בעיניים לאיזשהו נבחר ציבור ולא יהיה בג"צ שיעצור את זה? ואז מה? 'תסמכו עלינו, נגן עליכם'. וואלה?... כל אחד ואחת מאנשי ונשות התרבות שנמצאים פה לכולנו דעות פוליטיות שונות, אבל כאן אנחנו נלחמים יחד על מה שנותר מהממלכתיות שלנו, מניקיון הכפיים הציבורי, מחופש הביטוי והיצירה, מזכויות הפרט וזכויות המיעוטים. אנחנו נלחמים על הדמוקרטיה שלנו. זה לא פוליטי - זה קיומי".
השחקן דרור קרן התייחס בדבריו להימנעות של חלק מאנשי התרבות מנקיטת עמדה בנושא המהפכה המשפטית ושלל השלכותיה בארץ, ואמר: "בימים בהם אנחנו בדרך לשופטים שיהיו שפוטים של פוליטיקאים, שחוקים זה משהו שמכופפים אותו על פי אינטרסים של שלטון - להגדיל עוולות, להכשיר אפרטהייד בשטחים, לשלוט באנשים ולשלול מהם זכויות אדם בסיסיות; בימים שמחאה וזעקת ההמונים של אזרחי ישראל, נמכרת בשם השלטון כניסיון הפיכה של אנרכיסטים - עלינו לעצור את ההצגה. להיראות על במות אחרות, להיות פנים ופה למחאה. לקרוא לדברים בשמם. חברות וחברים, עלינו לדרוש מעצמנו יותר".
אחינועם ניני והנגן גיל דור עלו על הבמה לתשואות הקהל. "אני מזדהה עם כל מה שנאמר פה ואנסה לא לחזור", אמרה ניני. "המחאה המרגשת והמדהימה שמוציאה אנשים לרחובות היא חשובה. התרגשתי לשמוע את הנשיא. קראתי את מתווה העם, הוא לא מושלם - זה נכון, אבל הוא אמר דברים חשובים לכולנו. עשה דבר אמיץ וטוב". עם סיום השיר שביצעו, הוסיפה ואמרה כי "אמנים תמיד מחפשים את העומק מאחורי הדברים. זה הכוח שלנו, יש כאן כאב של הרבה אנשים" - והתייחסה לשלט שהניפה מישהי בקהל, שעליו כתוב "אחינועם ניני, תתביישי לך" - ככל הנראה בשל תמיכתה בתו הירוק בתקופת הקורונה. "תפסיקו לכעוס כל כך", ביקשה, "גם לי היה כאב של אובדן פרנסה, אני מבינה גם את הכאב שלך, גם אם לא מזדהה איתו".
מוקדם יותר הבוקר, קרא רן דנקר לחבריו האמנים להשתתף במחאה. "די להסתתר", כתב בסטורי בחשבון האינסטגרם שלו, "זה הזמן להתאחד מול הציניות והאלימות שהממשלה שלנו מובילה. רוצים לקרוע אותנו אחד מהשני, רוצים להשתיק אותנו, רוצים לרמוס לנו את החופש להיות חופשיים בארצנו. די!".
רק לפני יומיים עשרות אנשי ונשות תרבות פנו לשגרירי בריטניה וגרמניה בבקשה לבטל את ביקורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בשתי המדינות. "מדינת ישראל נמצאת כעת במשבר חריף ביותר, החמור בתולדותיה, בתהליך מואץ ומסוכן של הפיכתה מדמוקרטיה משגשגת לדיקטטורה תיאוקרטית", נכתב בעצומה שנשלחה לשגריר גרמניה סטפן זייברט ולשגריר בריטניה ניל ויגאן. "מהלך הרסני זה מובל בידי ראש ממשלת ישראל, הנאשם בשוחד, במרמה ובהפרת אימונים, אשר על מנת למלט נפשו מאימת הדין קשר קשר יחד עם גורמים אנטי-ציונים, פונדמנטליסטים ומשיחיים, המקדמים אג'נדות גזעניות, הומופוביות ואנטי דמוקרטיות".
ההפגנה היום גם היא המשך ישיר למספר מחאות של עולם התרבות והאמנות הישראלי נגד המהפכה המשפטית, כשבין היתר התקיימה בחודש שעבר מחאת סופרים, שהתארגנה בעקבות מטרת שר החינוך יואב קיש להעביר את "חוק הספרייה הלאומית", שיכפיף את מינוי חברי הדירקטריון של הספרייה הלאומית אליו, ובכך יוכל גם להדיח את הרקטור המכהן שי ניצן.
כבר בחודש ינואר החלו מחאות מצד מוזיקאים, שחקנים ואמנים נוספים על כוונת שר התקשורת שלמה קרעי לקצץ בתקציב תאגיד השידור, ובכך להביא לסגירתו הבלתי נמנעת. מאז התקיימו מספר הפגנות בנושא, כולל חתימה על מכתב מחאה של שלל אנשי תרבות.
