20 שנה עברו מאז מותה של עפרה חזה, הנכס הלאומי, הליידי די של כולנו, בתחילת העשור החמישי לחייה. ולמרות שסיפורי חיים מהסוג שלה נוטים להתבהר עם השנים, כשהמחסומים של הבושה, הנורמות החברתיות והקרבה בזמן מוסרים, דווקא במקרה של חזה נדמה שאנחנו הולכים ומתרחקים ממידע חדש. וזאת הבעיה המרכזית (ולא היחידה) של הסדרה החדשה של דני דותן ודליה מבורך, "עפרה", שעלתה אתמול בערוץ HOT8. היעדר עובדות, היעדר אינפורמציה, היעדר מרואיינים. מבורך ודותן קיבצו יחד אנשים וחומרי ארכיון ויצרו שמיכת טלאים שמנסה לכסות את הדמות האניגמטית של חזה אבל מגיעה עם יותר מדי חורים.
מתוך "עפרה"
(באדיבות HOT8)
לא בהכרח באשמתם – חזה עצמה מתה, בן הזוג הרשמי היחיד שלה מת, ובצלאל אלוני, דמות המפתח הראשית של הסדרה, לא הסכים לדבר. המארג מורכב מקרובי משפחה במעגל הלא קרוב (למעט אחיה), אנשים שפגשו אותה פעם ונותנים עליה עדות אופי מפורטת להפליא (צלם), חברות ילדות מהיסודי, בחורה שעבדה איתה ביפן ובניו יורק, מרואיינים יד שנייה ושלישית ואביהו מדינה, שכתב לה אלבום. כולם יחד תומכים בנרטיב ברור אחד: בצלאל אלוני בודד את חזה מאז שהייתה מתבגרת, שלט בה באופן טוטלי תוך התמסרות שלה, ורק בסוף שנות ה-40 שלה היא מרדה ועברה לגבר אחר - דורון אשכנזי - שהכתיב לה מערכת חוקים משלו. בין לבין הסדרה גם דנה בשאלות הצהובות שהטרידו ומטרידות לא מעט מהצופים שהמיתוס של חזה ליווה את ההתבגרות שלהם - איך היא נדבקה באיידס, האם היו לה יחסים רומנטיים לפני שהכירה את אשכנזי והאם היא ואלוני ניהלו רומן.
"עפרה" לא עונה על אף אחת מהשאלות האלו, אגב. ולא, אני לא מחשיבה את העדות המנומקת של אביהו מדינה, "מישהו סיפר לי שהיה לה רומן עם גיטריסט שאני לא מכיר, ושמת אחר כך מאיידס" כמידע שראוי להיקרא תחקיר. לא בגלל הגוון הרכילותי שלו אלא פשוט כי מדובר בשמועה שאין לה שמץ של ביסוס. גם על אופי היחסים הלא בריאים - זאת כנראה שנת ההתעללות הנפשית - בין חזה לאלוני, שעל פי דותן ומבורך זרעו את מה שהפך למותה בטרם עת, אין לנו שום עדות מבפנים. רק השערות וקטעי מידע, שרובם המכריע כבר הופיע בשלל כתבות, סרטים, סדרות ותחקירים על חייה ומותה של חזה.
מנגד מוטלים פנימה לקלחת רמיזות שנקטמות לפני שהן מצליחות להמריא – דיווחים על המצוקה הנפשית של חזה בתקופה בה חיה תחת אלוני, עדויות ש"היא הייתה צורחת". מישהו מזכיר בתחילת הסדרה שאשכנזי היה נשא איידס שבע שנים כשהכיר את חזה
- אבל הפרט הזה נעלם כלעומת שבא. הסרט "נערת הפרברים" של פשנל, שבו הופיעה חזה אחרי "שלאגר", גם הוא נמחק מהביוגרפיה שלה. היציאה שלה מהחסות של אלוני בפרק השלישי והיחסים שלה עם אשכנזי לא בהירים, ומתוארים באופן רזה וחסר, כאילו מישהו שם כבר התעייף והחליט להקדיש לתקופה הזאת את המינימום ההכרחי. המרד הגדול של חזה, שאמור להיות השיא של חייה, נמסר כלאחר יד.
מבורך ודותן, שכבר הרימו כמה סדרות דוקו על גיבורים מוזיקליים (זוהר ארגוב, אריס סאן וגם על דותן עצמו ולהקת "הקליק"), יודעים איך לייצר סדרה מושכת וקלה לצפייה. כישרון האריגה שלהם הופך את "עפרה" למוצר מפתה, זורם ומעורר רגשית, אבל מפוספס מבחינת אמירה או פיצוח. במובן הזה הוא מתאים יותר לערוץ הבידור של HOT מאשר לערוץ 8. מה גם שבסוף שלושת הפרקים התחושה המתקבלת היא שהדמות המרכזית בסדרה היא לא חזה, שצוירה באופן חד ממדי כאישה מוכשרת מאוד, כנועה וצייתנית, שכל חייה חיפשה גבר שינהל אותה, אלא בצלאל אלוני.
מי הוא האיש הזה? מה היו השאיפות שלו? איך אשתו התברגה בסיפור המוזר הזה? לתהיות הללו אין מענה בסדרה. 20 שנה עברו מאז מותה של חזה ונדמה שהניסיונות לפצח את אופיה - האם יש שם מה לפצח? לא כל אמן מוכשר בהכרח מכיל גם אישיות מורכבת - הולכים ודועכים. בצלאל אלוני עוד חי, אני אצביע לאיש שיצליח להביא ממנו את הסיפור המלא.
