איך הזמן טס כשנהנים. שנתיים אחרי שבילי התייצבה בבית של בראד בשמלה מזעזעת, נפוחת-שרוולים, והציעה לו להתעלס איתה, חוזרים הצופים המתוחים לעונה השניה של "סקס/לייף" בנטפליקס, כדי לגלות אם הוא נענה להזמנה. ההנחה הטבעית הייתה שבראד יקפוץ על ההזדמנות. רק לפני שישה חודשים (בזמן הסדרה) הוא הגיע אל בילי עם טבעת ורצה את כל הפאקט – נישואים, אהבה, כמה סקס שהיא רוצה עם בחור שהעולם עצר את נשימתו מול סצנת העירום הפרונטלית שלו בעונה הקודמת. אבל ל"סקס/לייף" יש עוד עונה שלמה לרוץ, כלומר המרדף חייב להמשיך. בראד, כך מסתבר בפתיחת העונה הנוכחית, סירב להצעה של בילי. הוא המשיך הלאה ועכשיו הוא במערכת יחסים עם דוגמנית (בילי מגלגלת עיניים ובצדק) - והיא בהריון. מכיוון שברור לכולם ששני אלה נועדו להיות יחד ולהזדווג עד קץ האנושות, זאת גם יריית הפתיחה לסיבוב נוסף של ייסורים הורמונליים עד שהאיחוד אכן יתרחש.
את "סקס/לייף" אני מדמיינת כסדרה עם שני חדרי כותבים. האחד לעלילה והשני לסצנות הסקס, ושניהם נאבקים זה בזה ללא הרף. צוות העלילה מנסה לשלב בסדרה תובנות מעמיקות על נישואים, פחד ממחויבות, מאבק בשדים הפנימיים, מיניות נשית, ובעונה הזאת אפילו הורות. צוות הסקס פשוט מעוניין שכמה שיותר דמויות בסדרה יעשו כמה שיותר סקס פר פרק, ושייראו טוב תוך כדי - שיער, איפור, מלתחה, תנוחות, גניחות, כל השבאנג. התוצאה היא טלנובלת משגלים מלודרמטית שמתפרשת על פני ששה פרקים, שהדמויות שלה נעות בין רעב בלתי ניתן להשבעה לקיים יחסי מין ובין ניסיון לתרץ את הרעב הזה ולהצמיד לו סיבות נפשיות מעוררות אמפתיה. מה שמשותף לסקס ולדרמה של "סקס/לייף" הוא ששניהם אמינים באותה מידה, כלומר לא אמינים כלל.
תשמחו לדעת שהעונה הזאת מעמידה את המשולש בילי-קופר-בראד בפני אתגרים הרבה יותר בוגרים. חצי שנה אחרי הביקור העגום של בילי (שרה שאהי) אצל בראד (אדם דמוס) אנחנו למדים שהיא התגרשה מקופר (מייק ווגל), השומרוני הטוב, ועכשיו היא גרה בדירה בניו יורק, כששלושה ימים בשבוע היא נמצאת עם שני הילדים שלה בקונטיקט. בפעם הראשונה שהיא וסאשה, ה-BFF שלה, יוצאות לבלות על תקן רווקות, היא פוגשת בחור בשם מג'יד - בעלים של מסעדה. גם הפעם הדאוס אקס מכינה פועל בשירות העלילה, ומסתבר שאחד המשקיעים במסעדה של מג'יד הוא כמובן בראד. בגדול, קו העלילה של בילי בעונה הזאת מורכב ממערכת יחסים עם מג'יד ואינספור סצנות שבמהלכן בראד צץ לפתע, בילי פעורת-הפה שואלת אותו "מה אתה עושה פה?", ולעולם אינה שואלת את עצמה איך הגורל הפגיש ביניהם שוב, עד הסוף הטוב.
3 צפייה בגלריה
הסקס והדרמה אמינים באותה מידה. כאילו, הם לא אמינים בכלל. מתוך "סקס/לייף"
(צילום: באדיבות נטפליקס)
העלילות המקבילות לאלו של בילי - כלומר של קופר הגרוש ושל סאשה, האשה החזקה - נאלצות להשלים את ליטרת התובנות והטרגדיות שבילי מתחמקת מהן בשיטתיות. אבל זה לא אומר שהם קיבלו הקלה במספר סצנות הסקס שהם צריכים לתרום לסדרה, הו לא. קופר האומלל מתקשה להתגבר על הפרידה ונקלע למעגל הרס עצמי שכולל סמים, אלכוהול וכמובן מין מזדמן וחסר-משמעות בלוקיישנים דוחים.
הסיפור של סאשה (מרגרט אודט) הוא לפחות הפוגה מבורכת מחיי האהבה של בילי. היא הופכת לגורו העצמה נשית בעקבות ספר שכתבה, "הדרך השלישית", שבגדול מטיף לנשים לא להתחייב לעולם לשום מערכת יחסים. עד שמגיע אקס מיתולוגי שלה בשם קאם. הם כמובן מתענגים אחד בחברת השנייה, אבל קאם הוא מנהל של מלכ"ר שקר כלשהו ולכן הוא צריך לעזוב לסינגפור או הונולולו או עפולה, ומזמין אותה להצטרף אליו. היא כמעט מוותרת, כי למה תמיד נשים צריכות לוותר על הקריירה שלהן בשביל הגבר (מישהו בנטפליקס מסמן בפנקס שלו וי על metoo#), אבל בסוף מוותרת על הכל בשביל האהבה, רק בשביל לגלות שהאהבה ויתרה על הכל בשבילה.
למען האמת, העלילה הדלילה להפליא של "סקס/לייף" הייתה עשויה להתאים לקומדיה רומנטית מהבילה של שעה וחצי במקום שישה פרקים של כמעט שעה, ואולי אפילו אחת סבירה יחסית במגבלות הז'אנר. שם קל יותר לסלוח על דמויות שמשתנות בהתאם לצרכי התסריטאי (לבראד של העונה הזאת, למשל, אין שום קשר לבראד הילדותי והשרוט עם התקפי הזעם מהעונה הקודמת. הפעם הוא סתם בחור טוב שרוצה לעשות את הדבר הנכון), צצות בלי סיבה בכל מקום, מתייחסות לילדים שלהן כאל אביזר, בוגדות זו בזו כל הזמן ומנהלות דיאלוגים לא הגיוניים (בשלב מסוים בילי פוגשת את אמא שלה ומתלוננת שאין לה מספיק סקס! אחותי, תקראי את חדר המיטות), עם נגיעות בוטות (תאונת פין שלא תרצו לדעת עליה). אבל בפועל קיבלנו עונה שלמה, מקוצרת ועדיין ארוכה מדי, של פורנו רך המתיימר להיות נועז ועדכני, אבל נותר מיושן ושמרני, במיוחד כשחלופות אירוטיות טובות יותר נמצאות במרחק לחיצת כפתור אחת משם.
