"עפר שכטר מתחתן!" צוהלות הכותרות במדורי הרכילות בעקבות התמסדותו של הידוען בגילו המופלג, 41. אז נכון, אם שכטר היה אשה הוא היה זוכה להרבה יותר הרמות גבות וצקצוקים, בכל זאת, אשה לא מחותנת היא סוג של משבר ואילו גבר לא נשוי הוא פשוט "רווק נצחי". אבל גם בהתחשב בפערי המגדר לא כדאי לכם ולכן להישאר לבד בגיל מתקדם - זה המסר שאנחנו גדלים עליו. חתונה ומחויבות פירושם הצלחה, ואם לא תאתרו את התואם שלכם עד שנות ה-40 לחייכם אתה מופקרים לתחושת הכישלון, אירועים משפחתיים מעיקים, שינה באלכסון ומלהקות של "חתונה ממבט ראשון".
"בלאדי מורי", שעלתה אתמול (ה') ב-yes, מגדירה את עצמה כסדרה שעוסקת בתלאות הנלוות לרווקות מאוחרת, אבל בתכלס היא דרמה קומית על בדידות וכמיהה לאהבה. מורי (נעמי לבוב במשחק כובש) היא בחורה בשנות ה-30 המאוחרות שלה, תסריטאית ומרצה. היא גרה בדירת שותפות עם הבסטי שלה, דנה (רותם סלע), רופאה גניקולוגית. שתיהן רווקות, כל אחת מסיבותיה. דנה ויתרה על מערכת יחסים כי הקדישה את זמנה ללימודי רפואה. מורי יוצאת לדייטים משעממים אבל מביאה אותם לבר של האקס שלה, גור (עומר עציון, "הטבח"), רק כדי להתמזמז איתו בשירותים בזמן שהם מחכים לה בשולחן. מורי וגור עדיין מאוהבים אבל נפרדו אחרי שהוא הבהיר שהוא לא בשל למגורים משותפים. הפרידה נכשלה כשלון חרוץ - מורי לא מצליחה להרפות וגור משתף איתה פעולה.
המאורע המכונן של הקומדיה הרומנטית הוא תאונת דרכים שמורי מעורבת בה – היא מתנגשת ברכב אספנות ששייך לבחור בשם ליאור (שלומי טפיארו). היא נמלטת מזירת האירוע אבל ליאור מאתר את דירת הרווקות שלה. הוא מגיע ופוגש שם את דנה, מה שהופך לסיפור אהבה, ואם אפשר להכניס עוד אלמנט רומנטי-פנטסטי למשוואה אז למה לא – ליאור הוא גם נצר למשפחת מיליונרים ומרעיף על דנה פינוקים רומנטיים כמו טיסות לוונציה ושרשראות בארבעת אלפים שקלים. בחמשת הפרקים (מתוך תשעה בסך הכול) שנשלחו לביקורת מסתמן שהאתגר המרכזי של דנה הוא הצורך לחלק את זמנה בין מערכת יחסים זוגית לעבודה ומשמרות של 26 שעות בבית החולים. במקביל האתגר של מורי הוא למצוא את הפורמט שיאפשר לה ולגור להמשיך את מערכת היחסים שלהם מבלי שאף אחד מהם ירגיש כלוא או מנוצל.
באתגר אחד "בלאדי מורי" עומדת בכבוד: היא מביאה למסך קומדיה רומנטית חכמה, מבדרת ומעוררת הזדהות, שניזונה ממנטליות ישראלית לחלוטין. למרות שמדובר בסוגיה רוחבית שלא מבדילה בין דת גזע ומין, תחום היחסים הרומנטיים והזוגיות הקלילה נזנח בדרך כלל למלתעות הריאליטי, בזמן שהיוצרים הישראלים מעדיפים לרעות בעולמות הדרמה הכבדה יותר. אם אין בסדרה ישראלית כמה לוחמי מוסד, חרדים או אנשים קשי יום, אין לה זכות קיום. יכול להיות שקומדיה רומנטית נתפסת פה כמוצר נחות ולא עמוק, אבל האמת היא שכשהיא עשויה היטב, כשהיא לא נוסחתית מידי וכשהדמויות שמרכיבות אותה מנומקות ואינן עולבות בצופה, קומדיה רומנטית היא אחת מאבות המזון של הטלוויזיה. סתיו אידיסיס, היוצרת (ואחותה של דנה אידיסיס, האישה שמאחורי "על הספקטרום", אחת הסדרות הטובות שנעשו בארץ), הצליחה להעניק לז'אנר את הכבוד המגיע לו.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
"בלאדי מורי", שקטפה גם את פרס הקומדיה הטובה ביותר בפסטיבל "סירייס מאניה" השנה בהחלט ניחנה בתסריט ראוי, אבל מה שמצעיד אותה לחזית הוא ללא ספק הליהוק. בראש ובראשונה לבוב, שהדמות שהיא מגלמת היא לב ליבה של הסדרה. מורי היא לא הגיבורה הקלאסית של קומדיה רומנטית – היא לובשת את הרגשות שלה על השרוול, היא אגוצנטרית, ילדותית וחסרת מודעות עצמית. היא מטיפה להגשמה עצמי על חשבון זוגיות אבל כל הקיום שלה מנוקז להשבתו של האקס שלה לחייה. ללבוב יש מימיקה שמצליחה להחצין את כל המסילות הרגשיות שהיא דוהרת בהן, בייאוש ובעונג, באופן שקצת מזכיר את התפקיד שגילמה ב"על הספקטרום". רותם סלע (שוב) מוכיחה את עצמה כשחקנית טבעית ועושה קסמים גם כשהדמות שלה מתמודדת עם דילמות קצת פחות מורכבות. הגברים במשוואה הזאת פחות קריטיים ויותר סטריאוטיפיים, אבל שניהם (עציון וטפיארו) משחקים היטב.
בפרק מתקדם יותר, כשמורי פוגשת את עפר שכטר, שמשחק בסדרה בתפקיד עצמו, היא זוכה להתפכחות מרעננת על הפער בין הדימוי שהיא מחזיקה בראשה בנוגע לזוגיות לבין המציאות. זה מונולוג לא פשוט ואין ספק שזה אחד הרגעים שבהם אידיסיס הרשתה לעצמה לפרוק את התסכול שלה לתוך התסריט. אך גם רגע כזה לא מכביד על הסדרה ולא מושך אותה למטה, אלא נוצץ כמו שהוא אמור לנצוץ - רגע נוגע ללב בקומדיה מקסימה. וכמו שהבטיח הבחור שישב מולה, מכאן מתחילים הסיפורים הכי מעניינים.