מאז עלייתה לשידור ברשת HBO, "משחקי הכס" ניסחה מחדש את חוויית הצפייה שלנו בטלוויזיה. העיבוד לספריו של ג'ורג' ר. ר. מרטין, "שיר של קרח ואש", היה לתופעה יוצאת דופן עם הצלחה עולמית חסרת תקדים - וכנראה גם חד-פעמית - אך זה לא מנע מאחרים לנסות לחקות אותה מאז ירדה משידור בתום שמונה עונות במאי 2019. בעוד שבוע, ויותר משלוש שנים אחרי פרק הסיום, HBO תחזיר אותנו למרחבים הבדיוניים בסדרת הפריקוול "בית הדרקון", שמביאה למסך את ההיסטוריה של סיפור המקור, אולם למרות הקשר העלילתי והסגנוני המובהק ל"משחקי הכס" - בהפקה החדשה מקפידים להדגיש כי מדובר בסדרה נפרדת לחלוטין מקודמתה. הם אומנם נאחזים בהצלחתה של סדרת האם, אבל כנראה גם חוששים שהם, כמו רבים וטובים אחרים, לא יעמדו בשיאיה המדהימים. "אנחנו לא בתחרות איתה", קובעים אמה ד'ארסי, מכוכבי "בית הדרקון" (המגדירים עצמם כלא-בינאריים), בריאיון ל-ynet.
"בית הדרקון" – טריילר
לקראת פרק פתיחת העונה הראשונה של "בית הדרקון" (שתעלה ב-22 באוגוסט ב-yes, HOT וסלקום tv), אפשר להרגיש במתח קל מצד ד'ארסי וחברתה אוליביה קוק, וכן בקרב יתר השחקנים המובילים בסדרה כמו מאט סמית' ופאדי קונסידיין, וכמובן ראיין קונדל שתפס את מקומם של דיוויד בניוף ודי.בי ווייס כתסריטאי ראשי. המעמד מחייב, מודה קוק בת ה-28. "היה לחץ שהגיע מבחוץ בתחילת הדרך, ועכשיו כשאנחנו בסופה אני מרגישה אותו שוב. כשקיבלתי את התפקיד הייתי מודעת לכך שמגיעה איתו אחריות עצומה. למזלנו עבדנו בדלתיים סגורות במשך 11 חודשים, הרחק מכל הרעש. זה אפשר אינטימיות לא אופיינית בהתחשב בממדים של ההפקה. אבל עכשיו אנחנו פותחים את הדלתות ומזמינים אנשים להיכנס. אולי בעוד כמה חודשים אבין מה המשמעות של זה".
עלילת "בית הדרקון", שמבוססת על ספרו של מרטין "אש ודם", חוזרת לווסטרוז כ-150 שנה לפני ההתרחשויות ב"משחקי הכס" ומתרכזת בתככים ובמזימות בבית המלוכה של שושלת טארגאריין. המלך וייסריז טארגאריין (קונסידיין) מבקש להבטיח את אילן היוחסין, אך ציפיותיו לבן זכר שיירש את כיסאו בעתיד מתבדות, מה שמניע אותו לייעד את התפקיד בלית ברירה לבתו ראינירה (ד'ארסי), שמנהלת קשר קרוב עם הדרקונים, אותן מפלצות רבות-עוצמה שמזוהות עם המשפחה. יורשת עצר אישה היא תקדים מטלטל בחצרו של וייסריז, ורבים בתוכו מביעים חשש להמשך היציבות השלטונית אחרי לכתו של המלך, ויש להם סיבות מוצדקות: דיימון טארגאריין (מאט סמית', "הכתר"), אחיו הפרוע והנבזי של וייסריז, טוען בעצמו לכתר, ומעמדת הכוח הצבאי שהופקדה בידיו כראש המשמר הוא ממתין לרגע הנכון להסתער על כס המלכות. כך מתגבש לו מסלול התנגשות בין ראינירה העצמאית והנועזת ש"חסרונה" העיקרי הוא היותה אישה, לבין דיימון הבריוני והערמומי שאכזריותו ועוינותו הנודעת יצרה לו אויבים רבים בזירה הפוליטית וגם בזירת הלחימה.
אבל למרות כל הקנוניות הפוליטיות, סצנות הלחימה ותעופת הדרקונים, הלב של "בית הדרקון", לפחות לפי ד'ארסי, יהיה סיפור ההעצמה הנשית של ראינירה והחברות האדוקה שלה עם בת לווייתה אליסנט הייטאוור (קוק), בתו של יד המלך. "אנחנו זוכרים שכבר בתחילת השיחות שלנו הובהר שהכוונה היא לבנות את הסדרה סביב שתי נשים, והאתגר היה איך לספר את הסיפור מנקודת המבט שלהן בעולם שאין בו מרחב נשי, ואיך להמחיש את התשוקה ואת המחויבות האישית שלהן. היוצרים היו מאוד קשובים ונדיבים. הם הכירו בכך שמכיוון שהם לא נשים, כדאי לאפשר לנו את החופש לבחון את הדמויות שלנו". עם זאת, למרות שד'ארסי (30) רואים עצמם כלא-בינאריים מבחינה מגדרית, להיבטים מורכבים אלה באוריינטציה המינית שלהם לא נמצא מקום בסדרה, שמתרחשת בסביבה שמדמה את ימי הביניים. "ראינירה מרגישה לא בנוח עם המגדר שלה, אבל זוהי תוצאה של אי-התאמה בין המעמד רב-העוצמה שלה לבין אפשרויות המימוש שלה. כתוצאה מכך, היא מפתחת תודעה מיוחדת לאפשרויות שניתנות לגברים. יש לה תשוקה לגבריות כי היא והדוד שלה דיימון מאוד דומים. הם חולקים את אותן כוונות, אבל הכללים מתייחסים לשניהם באופן שונה ולכן היא ערנית מאוד ליחסי הכוח המגדריים".
איך זה משליך על יחסי המגדר בימינו?
"העובדה שהסדרה חוקרת במכוון את הפטריארכליות והמיזוגיניות מאפשרת העצמה נשית. זו הסיבה ששמחנו להצטרף להפקה. כבר בהתחלה יש תיאור של מצב שבו נשים מופלות לרעה. יש לך נסיכה שאמורה להיות הטוענת לכתר, אולם הוא נלקח ממנה לטובת גבר צעיר יותר. הנשיות נקשרת לאימהות תוך שלילת האופציה של להיות מנהיגה מיומנת ומחויבת למטרה. זו אחת השאלות שהסדרה שואלת - איך להתחיל לשנות דעות קדומות, ואם את אישה בעלת תפקיד איך את יכולה להשפיע על הבוחרים שלך, ולשנות את תפיסת הגברים סביבך כשהסטיגמה שלך לא תואמת את מי שאת. ובכנות, אני חושבת שבשבילנו זוהי השאלה החשובה ביותר מכיוון שהיא מתנגשת עם תפיסת חלקים גדולים בקהל העכשווי, שממשיך לבחור במנהיגים גברים ב-2022".
על השימוש במתאמות אינטימיות בסצנות סקס: "זה מרגיש כמו קטע ריקוד"
נקודת המבט הנשית ששורה על "בית הדרקון" לפי ד'ארסי וקוק היא היבט נוסף שצפוי להרחיקה מקודמתה. העונות הראשונות של "משחקי הכס" התאפיינו בסצנות מין בוטות שבהן השחקניות המובילות, אמיליה קלארק (דאינריז טארגאריין) ולנה הידי (המלכה סרסיי לאניסטר), נראו על המסך כשהן מתעלסות, מוכרות את גופן או נאנסות. מעונה לעונה ניתן היה להבחין בירידה של רף המיניות - בין השאר בגלל תנאים חדשים שהציבו הכוכבות - אולם הרוח הגברית נותרה, ויש שיאמרו שאחת הסיבות לשגשוגה של הסדרה היא השילוב הבלתי מתפשר בין סקס לאלימות שהעניקה לצופיה. עם זאת, ד'ארסי מבקשים להזכיר שלמרות שהעלילה מתחוללת בסביבה שמזכירה את ימי הביניים, הסדרה עצמה משודרת ב-2022, באווירה חברתית שונה לגמרי. "אי אפשר להתכחש לכך שהאקלים השתנה ואני לא חושבת שאפשר לעשות היום את 'משחקי הכס' באותו אופן כמו בעבר. יצרנו סדרה שונה, ולו בגלל שהיא בנויה סביב שתי דמויות נשיות שמספרות את הסיפור מנקודת מבטן. זה הבדל מהותי, נקודת פתיחה שונה לגמרי".
5 צפייה בגלריה
סצנות המין הבוטות יקבלו ביטוי שונה בסדרה החדשה. מתוך העונה השמינית של "משחקי הכס"
(צילום: HELEN SLOAN/HBO)
קוק לעומת זאת מבטיחה שלמרות שינוי הכיוון העלילתי, גם הסדרה החדשה תעמוד במדדי הטסטוסטרון של צופיה. "אני מבינה את המעריצים האדוקים ואת הציפיות שלהם לתכנים אלימים ומיניים בוטים שהורגלו אליהם ב'משחקי הכס', כי הם כל כך טבעיים לעולם שבו העלילה מתרחשת. מה שאני יכולה להגיד זה שהם לא יתאכזבו גם בסדרה שלנו. יש הרבה מזה. כל עוד המיניות על המסך לא פוגעת בנו, אני בעדה, כל עוד זה משרת את הסדרה. אני חושבת שמין הוא חלק כל כך חשוב מהחוויה האנושית שלנו, ואם הוא מקבל המחשה נכונה, זה משהו יפהפה להציג על המסך. וכן, יש משהו מועצם בביטוי שלו, אבל אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו חווים את זה גם במציאות שלנו".
הפרק הראשון כולל סצנת מין בודדה וצנועה יחסית, כשמאט סמית' מתנה אהבים באגרסיביות יתרה. כעת, ברגע של כנות, הוא מגלה כי התוצאה לא משביעת רצון מבחינתו. "אני חייב להגיד שלא אהבתי את הסצנה הזו. לא אהבתי את איך שהיא נראית, לא אהבתי את הדרך שבה הם עשו סקס. עבדנו עם מתאמי אינטימיות בצילומים אבל הדרך שבה הסצנה עוצבה לא הרגישה לי נכונה וחשבתי שיש דרכים עמוקות יותר לספר את הסיפור הגופני. אבל זו הייתה ההחלטה שלהם", אומר השחקן בן ה-39. "לא הייתי מודאג מכך שהסצנות גרפיות מדי בגלל שזה העולם של הסדרה שאנחנו מייצגים. כשחקן כל מה שאתה יכול לעשות זה לייצג את החומרים שניתנים לך בצורה אמינה. לא פעם קורה שיש סצנות שאתה לא רוצה לעשות כי הן נראות לך מיותרות וחסרות סיבה, אבל המין הבוטה הוא חלק מהעולם הזה של ימי הביניים, שנודעו כאכזריים ואלימים".
השימוש במתאמי אינטימיות, אנשי צוות שממונים לתווך בין השחקנים לבין הבמאים על הסט ולסייע בהתנהלות תקינה של סצנות מיניות, הפך למעין תקן חדש בהפקות הוליוודיות, וכך כאמור גם בצילומי "בית הדרקון". מי שיצא בביקורת נגד המגמה החדשה הוא השחקן הבריטי שון בין, המוכר כנד סטארק, מלך הצפון מ"משחקי הכס". בריאיון שהעניק לאחרונה למגזין "טיימס אוף לונדון", אמר בין כי מתאמי האינטימיות פוגעים בספונטניות של הסצנות. "אני חושב שהדרך הטבעית שבה אנשים מאוהבים מתנהגים נפגעת על ידי מי שממונה על הדרכה טכנית. זה מרסן אותי כי זה מעביר את תשומת הלב לדברים אחרים". הדברים הללו התקבלו בתגובות ביקורתיות מצד כמה שחקניות. קוק מבחינתה סבורה שיש לממלאי התפקיד הללו חשיבות גדולה: "אני חושבת שנדרשת מודעות למה שקורה סביבנו. זה חשוב ששחקנים זוכים להגנה בסיטואציות הללו ולכן זה מדהים שיש אפשרות להשתמש במתאמי אינטימיות שמעניקים תחושת הגנה בצילומים. את לא צריכה לגבש כוריאוגרפיה בכוחות עצמך, או ללמד את השותף שלך לסצנה מה צריך לעשות. בסופו של דבר זה מרגיש כמו קטע ריקוד".
בנוסף לשבחים שקוק חולקת למתאמי האינטימיות והתודות שסמית' נותן לכפילים ולאחראים לכוריאוגרפיות הקרב בסצנות האקשן, נראה שכל השחקנים אחידים בדעתם שהמפגש עם המלבישים בכל בוקר היה רגע לא פשוט. "השמלות הכבדות, לובשים אותן 11 חודשים במהלך הצילומים וזה מאוד מגביל, ממש כמו היחס של בית המלוכה לנשים", אומרים ד'ארסי ומסבירים שלפחות התהליך המייגע הזה עזר להם להיכנס לדמות. סמית' לעומת זאת ראה בכך מטרד שיש להשלים עימו בלית ברירה: "החלק המאתגר ביותר עבורי היה לבישת השריון. אני אדם חסר סבלנות והשגרה הזו הייתה קשה עבורי, זה חזר על עצמו כל בוקר וזה משעמם".
5 צפייה בגלריה
"כל עוד המיניות על המסך לא פוגעת בנו, אני בעדה". אוליביה קוק
(צילום: Stuart C. Wilson/Getty Images for BFI)
סמית', בעל תווי הפנים החדים, הופיע מוקדם יותר השנה כנבל בסרט מארוול המושמץ "מורביוס", אך הוא זכור לטוב דווקא מ"הכתר" (שם גילם את הנסיך פיליפ) ומהופעתו בסדרה הבריטית "דוקטור הו", שבה גילם את הגרסה מספר 11 של הנוסע בזמן בין השנים 2014-2010. כשהוא נשאל אם הוא מוצא קווי דמיון בין דוקטור הו לדיימון טארגאריין, הוא עונה: "הלוואי שדיימון היה שנון כמו דוקטור הו, וניסיתי לדחוף לשם. אבל אם יש דמיון בין הדמויות הוא נוגע לכך ששניהם בעלי תושייה וחסרי פשרות. אפשר להגיד ששניהם זרים לסביבות שלהם, אבל בבסיס הם מאוד שונים כי דוקטור הו הוא פציפיסט שמטרתו טובה, בעוד דיימון הוא סוכן של כאוס שלכוד בעולם האפל של עצמו. אני עדיין מנסה לפתוח את הדלתות לדמות של דיימון. מה שחשוב לי זה שהוא לא יהיה דמות ליניארית. זה היה קל מדי אם זה היה המצב, וזה מה שמשמר את העניין שלי בו".
ומה עם דמותה של ראינירה? מלבד הקשר האישי לדרקונים ושיער הפלטינה המזוהה עם שושלת טארגאריין, נראה שיש הבדלים מהותיים בינה לבין קרובת משפחתה דאינריז, שעתידה לבוא לעולם יותר ממאה שנה לאחר מכן. ולמרות זאת, גם ד'ארסי חייבים להודות שבלעדיה ל"בית הדרקון" לא הייתה זכות קיום. "לכל אורך 'משחקי הכס' כולנו היינו סקרנים לגבי מי אלה בני משפחת טארגאריין", אומרים ד'ארסי, "דאינריז היא דמות כל כך חזקה ומרגשת, והקשר הטבעי שלה עם הדרקונים המיתיים האלה הוא סימן לתקופה עתיקה שלא הכרנו. היא עצמה מהווה כר פורה לפיתוח הסדרה הזאת ולבחינת קורות בית טארגאריין ועלייתו לגדולה לפני הקריסה שאנחנו מכירים".
