אירועי 11 בספטמבר היוו, על פניו, מכה קשה גם למוסלמים בארצות הברית. אסלאמופוביה והחשדנות גאו וחייהם הפכו לקשים יותר, אבל במקביל התפתחה גם תופעה אחרת: סקרנות ועניין באסלאם מצד אמריקאים בני דתות אחרות, שביקשו להכיר את האידיאולוגיה שהניעה את מבצעי הפיגועים, והקוראן הפך לרב-מכר. "במובן מסוים, אירועי 11 בספטמבר היו הפרסומת הגדולה בעולם לאסלאם, וכך גרמו להפצתו בכל העולם", מסביר אלעד בן דוד, מומחה לאסלאם בארצות הברית. כדי לחזק את הקהילה המוסלמית ולהפחית את העוינות, השקיעו מובילי דעת קהל מוסלמים מאמצים רבים בהוקעת הפיגועים ומיתוג האסלאם כדת שוחרת שלום ולא ככזאת שחיה על חרבה. כמה שנים מאוחר יותר החלה נסיקת הרשתות החברתיות, ודרשנים מוסלמים מצאו בהן את הבית המושלם: מרחב אידיאלי להפצת דתם באמצעות מסרים מקוונים באנגלית קולחת, ולהצגת האסלאם בצורה חיובית, אקטואלית ושוחרת שלום.
בשבועות האחרונים טיקטוק הוצפה בסרטונים של צעירים אמריקאים (בעיקר צעירות, יש לומר) שפצחו בקריאה עליזה של הקוראן והתפעלו כל כך מהתכנים שלו, עד שחלקם גם החליטו לקחת על עצמם את עול דתו של מוחמד ולהתאסלם (Revert). הלחימה הישראלית בעזה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר והאימג'ים שמציגים את סבלם של אזרחי הרצועה העניקו דחיפה משמעותית לעניין האמריקני בקוראן ובאסלאם, והפעם נמצא גם קהל היעד המושלם: צעירים פרוגרסיביים בני דור ה-Z, שמצאו בכתבי הקוראן ובכתבים הנלווים אליו נקודות השקה לתפיסת העולם שלהם, והחליטו שהם עולים על הרכבת.
לכתבות נוספות בנושא:
נציגה בולטת של הקבוצה הזאת היא מייגן רייס, צעירה אפרו-אמריקאית שלפני חודש העלתה פוסט בטיקטוק שבו הביעה את התפעלותה מחוסנו ומאמונתו של העם הפלסטיני. חלק מהמגיבים המליצו לה לקרוא את הקוראן כדי להבין את מקור האמונה והחוסן, ורייס לא בזבזה רגע. היא החלה בקריאה מקוונת של הסורות, פרקי הקוראן ושל הפרשנויות שלו (החדית'), הקימה את "מועדון קוראי ספרי הדת העולמי", שבו גולשים חסרי רקע יכלו ללמוד את הקוראן במקביל אליה, ותוך כמה שבועות רייס החלה לעטות חיג'אב והמירה את דתה לאסלאם.
והיא ממש לא היחידה. רייס היא חלק מטרנד טיקטוק שמתפשט במהירות, במסגרתו צעירי דור Z, הזומרים, מגלים מחדש את הקוראן והאסלאם ומוצאים בו ביטוי לכל מה שהם מאמינים בו - ערכים מתקדמים של חופש, סוציאליזם, סולידריות חברתית, התנגדות לעולם רודף בצע ונצלני וכן, גם אמצעי יעיל להתרסה נגד הממסד ומרד בכל מה שלדורות הקודמים יש להציע. לא פעם, במיוחד עבור עיניים ישראליות שמכירות את האסלאם דרך עיני התרבות המזרח תיכונית, התופעה נושקת לקצוות מגוחכים - כך בסרטון שהפך ויראלי בשבוע האחרון מופיעה יוצרת התוכן הקווירית, אורורה בירד, שמספרת על ההתגלות שחוותה בשעה שקראה בקוראן לראשונה. אז מה בתכנים של הקוראן גרם לזומרים להתאהב בו ובאסלאם ומה הופך דווקא את הדור הפרוגרסיבי הזה למשתמשי קצה אידיאלים לדת שאנחנו תופסים כאלימה ומדכאת?
"זה אחד האתגרים של האסלאם המודרני - איך מתנערים מפסוקים שיש בהם הצדקה להרג"
מגמת ההצטרפות לאסלאם בארצות הברית (שמתקיימת במקביל למגמה הפוכה, נטישה של הדת על ידי צעירים שנולדו לתוכה), היא לא עניין חדש, כאמור. "אנחנו, הישראלים, חשופים בעיקר למציאות במזרח התיכון, ופחות רואים את התמונה היותר הרחבה של האסלאם העולמי", מבהיר בן דוד, שמשמש גם כעמית מחקר בפורום לחשיבה אזורית. "אחרי פיגועי 11 בספטמבר המסרים של המוסלמים לציבור האמריקני עודנו במטרה לעשות סוג של אמריקניזציה לאסלאם, להתאים אותו לחיים במדינה חילונית ומערבית.
"לדוגמה, מטיפים מוסלמים בכירים התחילו להופיע בלבוש מערבי ושמו דגש על פטריוטיות אמריקנית. הם עודדו מאמינים להיות מעורבים יותר בחברה ולתרום לה, מתוך ההבנה שזה חלק בלתי נפרד מהציווי של האסלאם, והבליטו את היתרונות של מגורים במדינה כמו ארצות הברית, כמו חירות, מעמד כלכלי, חופש דת ועוד. יש הוגים מוסלמים אמריקאיים שטענו אפילו שרק במקומות כמו ארצות הברית - עם חופש דת וחוקה ודמוקרטיה - רק שם האסלאם יכול לפרוח ולשגשג".
איך אתה מסביר את הפער בין איך שאנחנו תופסים את האסלאם, לבין איך שהצעירים האלה תופסים אותו?
"האסלאם רחוק מלהיות דת של מקשה אחת, כפי שנהוג וקל לצייר אותו במחוזותינו. אנחנו מכירים אסלאם שנוכח במקומות כמו אפגניסטן עם שלטון הטליבאן, שמדכא נשים, ובאמת חלק מהנשים בחברה הערבית במזרח התיכון הן לא במעמד דומה לנשים מוסלמיות בחברה האמריקנית או המערבית. לדעתי, בחלק לא מבוטל מהמקומות באזור שלנו התרבות הערבית משחקת לא פעם תפקיד יותר בולט מאשר הדת, מה שפחות בולט בארצות הברית, כי כור ההיתוך והתרבות שחלק מאותם מהגרים הביאו מארצות המוצא כבר פחות רלוונטיים לדור השני השלישי. שם שמים דגש בעיקר על אסלאם כדת ופחות על תרבות ערבית. מה גם שרוב המוסלמים באמריקה, הם לא ערבים בזהות האתנית שלהם".
הצד האלים של האסלאם - זה משהו שקיים או שמדובר בסוג של פרשנות?
"יש פסוקים בקוראן שאפשר לפרש אותם בצורה קיצונית, כמו שאנחנו רואים שעשו אל-קאעידה ודאעש, זה אחד האתגרים של האסלאם המודרני - איך אנחנו מתנערים מפסוקים שלכאורה יש בהם סוג של הצדקה להרג. דרשנים בארצות הברית מנסים לפרש אותם בצורה יותר פרגמטית ומתונה ולהרחיק את הנוער מתפיסות כאלה. בסופו של דבר זה תלוי הקשר. לפני 1,000 שנה האסלאם היה במלחמות, אז היה לו עניין של שייכות. אבל היום, בעיקר במדינות מערביות עם חוק ושלטון, כשאין לנו את החליפות שרק לו יש את הסמכות להורות על ג'יהאד, זה פחות רלוונטי".
הטרנד של קריאה בקוראן ברשתות החברתיות כמעט תמיד מחובר להזדהות עם הפלסטינים. המוסלמים המודרניים מתייחסים גם למעשים של החמאס?
"יצא לי לשמוע גם שייחים ואימאמים שדיברו על מה שקרה בעזה. הייתה אכזבה מכך שהם לא גינו בפה מלא אבל הם תמיד אומרים, ואמרו גם על פיגועים אחרים, שרצח אזרחים נוגד את האסלאם בצורה מפורשת. הייתה את הפסיקה של השייח' יוסוף עבדאללה אל-קרדאווי, אחד הבכירים באסלאם, והוא היה בין הבודדים שהצדיקו פעולות טרור נגד ישראלים. רוב הדרשנים בארצות הברית ובמערב רואים את זה כפסיקה שלא שייכת למציאות היום, ואומרים בצורה מפורשת שפיגועי טרור נוגדים את האסלאם. בארץ אנחנו חשופים יותר לאסלאם של חמאס וחיזבאללה, אנשים שצריך לזכור שהם נמצאים בשוליים. רוב המוסלמים האמריקאיים בקושי נגועים בתופעות של מעשי טרור. בסקר שנעשה בעשור הקודם, לדוגמה, רק אחוז אחד מהם תמך בפיגועי התאבדות נגד אזרחים, ולכן רובם המכריע מתנער מדוקטורינת הטרור של ארגונים אלו, לדעתי".
אבל מלחמת הקודש, הג'יהאד, הוא מושג שקיים באסלאם.
"נכון, אבל כאמור זה תקף למצבים שמתקיפים אותך, במקרים של הגנה עצמית. אני שמעתי דרשן בארצות הברית שאמר שלדעתו ג'יהאד אלים זה היה משהו שהיה ראוי לעשות בתקופת מלחמת העולם השנייה כדי לעצור את היטלר. הם לא אומרים שהם פציפיסטים אבל הם כן מדגישים את ההקשר. נניח שיש אמריקאי שרוצה לחבור לאסלאם בעקבות המכתב של בן לאדן, טרנד שגם עובר ברשתות החברתיות, אני לא חושב שדרשנים בארצות הברית יראו את זה בעין יפה כי הם עצמם יצאו נחרצות נגד המעשים של בן לאדן. הדבר האחרון שהם רוצים זה איזה תפוח רקוב שיפיץ הערצה לטרוריסטים ויקלקל את הרושם שהם מנסים ליצור. הם עדיין לא מרגישים בטוחים לגמרי".
"אנחנו חיים בעולם שהאמת חסרת משמעות לחלוטין"
לא פשוט להבין, בטח לא דרך עיניים ישראליות, מה עומד בבסיס ההיקסמות של הזומרים הפרוגרסיביים מהקוראן. ההסברים המעורפלים למדי שמספקים צעירי הטיקטוק נעים בין התפעמות מהמלצות של הקוראן כמו "להתחבר אל הלב", ועד התרשמות עמוקה מהעובדה שהקוראן מצווה על גברים מוסלמים "לשלם את החשבונות של הנשים שלהן ולתת להן קצבה", ומהעובדה שגבר שלא מסוגל לנהוג באופן צודק ושווה בכל נשותיו, צריך להסתפק במספר נשים נמוך. חלקם מגיעים גם עם טרגדיה אישית כלשהי הקשורה לילדות, ומסבירים שבקוראן הם מצאו חום, סובלנות ואמפתיה שמנוגדים לסביבה הספרטנית הנוצרית בה גדלו. לדברי ד"ר לירז מרגלית, חוקרת התנהגות בעידן הדיגיטלי ובעלת חברה העוסקת במחקר התנהגותי, התשובה לא טמונה בתכני האסלאם עצמם אלא דווקא במה שהעיסוק בו מסמל עבורם בנקודת הזמן הנוכחית.
"בני הדור הזה, ואני יודעת שזה נשמע נורא, עוסקים בעיקר במה שנמצא על פני השטח", היא מבהירה. "כשמה שמנחה אותם הוא חיפוש אחרי מזהה שישים אותם על המפה, שיצדיק את קיומם ויעניק להם תחושת חיות. יש המון צעירים פרוגרסיביים, אפילו מליגת הקיסוס (התאגדות שמונה האוניברסיטאות היוקרתיות במזרח ארצות הברית, ס"ש) שבאים ומפגינים בעניין הסכסוך מול החמאס. וגם שם מסתבר שלהרבה מהם אין מושג איפה ישראל על המפה, או מה הכוונה 'בין הים לנהר', על איזה נהר מדובר? לטענתם ישראל מפלה, אבל אין להם מושג באיזה אופן, בסוף מה שהצלחנו להוציא מהם זה שיש לוחיות רישוי בצבע אחר. אז למה זו אפליה? יש גמגום ושתיקה מצד אחד ומצד שני את רואה שיש בהם רעב עצום להשתייך למשהו גדול.
3 צפייה בגלריה
התשובה לא טמונה בתכני האסלאם עצמם אלא דווקא במה שהעיסוק בו מסמל עבורם בנקודת הזמן הנוכחית. קוראן
(צילום: שאטרסטוק)
"בתקופת השיא של גרטה טונברי, כשאנשים יצאו לרחובות על משבר האקלים או כשהם התנגדו לטראמפ, אנשים הגיעו למסקנה שהדור הזה הרבה יותר ערכי ואידיאולוגי. אבל כשאת נכנסת לקרביים ושואלת אותם מה אתם יודעים על משבר האקלים, על הפחמן, או מה דעותיו הפוליטיות של טראמפ - אין להם מושג. אני לא רוצה להפוך אותם לשטחיים", היא מסייגת, "אלא לאנשים שמחפשים משמעות, ויש הבדל. לצאת ולהפגין ולהיות חלק ממשהו הרבה יותר גדול, מהשבט ומהקהילה, זה משהו שמאוד חסר להם".
זה שילוב קטלני בין רעב לשייכות ומניע רגשי ולא מודע, ומצד שני הנטייה שלהם לשטחיות.
"הם לא רוצים להעמיק. יש לנו אזור במוח, הקורטקסט הפרה-פרונטלי, ומה שאנחנו יודעים עליו זה שזה האזור הכי גמיש שיש. שאר האזורים גדלים כמו שהם, אבל האזור הזה מאוד מושפע מהסביבה. אז כשאת גדלה עם אייפון ולומדת לדפדף ולגבש את הידע שלך מקליק-בייטים, את מאבדת את המידע. אנשים לא קוראים יותר מהכותרת והם לא רוצים יותר כי ככה הם גדלו והשאר לא מעניין אותם. הם יזכרו כמה מילות מפתח ויחזרו עליהן, ואלה מובילי הדעה של הדור הזה".
והשטחיות מאפשרת להם לגשר על פערים כמו היחס של האסלאם ללהט"בים מול התמיכה של הדור הזה בלהט"בים?
"כן, זה לא עושה להם קצר שם. זה מסתדר להם מצוין כי מידע שלא הולם את מה שהם מאמינים בו כרגע, לא מחלחל. הם לא מטרידים את עצמם עם עובדות כאלו. אנחנו באמת בעולם שהאמת היא חסרת משמעות לחלוטין. מה שמשמעותי זה מה כרגע משרת אותי, גוזרים את הקופון הרגשי וממשיכים הלאה".
לדברי ד"ר מרגלית טרנד הקריאה בקוראן מאפיין תהליכים שבאים לידי ביטוי מזה שנים לא מעטות ברשתות החברתיות. "הקוראן הוא סוג של פרובוקציה שמושכת תשומת לב. אותו הסיפור גם עם הלבוש המסורתי והמלל בערבית שהן משלבות בסרטונים. בתגובות הנגד של הפוסטים האלה תמצאי נשים שכותבות להן שלנשים באסלאם אין מעמד, אין מקום, בניגוד לדתות אחרות. ביהדות נשים מקבלות מקום מסוים, באסלאם היא לגמרי בשליטת האבא ואז הגבר. אין שום צד רציונאלי במה שנעשה, ועדיין יש צורך לייצר משמעות ו'אני' ייחודי".
אז פשוט מדובר בדרך לבדל את עצמם מהדור הקודם? להיות אנטי כלפי מה שיש עכשיו?
"כן, זה המרד בממסד שכל כך מאפיין אותם. הם רוצים מאוד להיות השונים, אלה שלא הולכים בתלם. לא משנה כנגד מי ומה. הדור הזה גדל כשכל האפשרויות פתוחות וזה משתק כי אתה חייב לבחור את המושלם, ואין דבר כזה, ואתה משתוקק למשהו מוחלט וחד-משמעי. איך אפשר להבין מי אתה כשהכל פתוח ואין גבולות? במחקר שעשינו עולה שאחד המאפיינים העיקריים של הדור הזה הוא חוסר יכולת להתחייב למשהו משמעותי. כשאת מסתכלת על אחוזי הנשירה מתואר ראשון, הם הכי גדולים אי פעם. אחוז גבוה יחסית לא מעוניין להיכנס להתחייבות של משפחה וילדים, ובאופן אירוני, ואני יודעת שאני נשמעת כמו מישהי בת 200, אבל זה שיש לך מסגרת ומסלול ברור, זה מאוד משחרר".
"בקוראן יש לשון שוויונית בחלק מהמקרים. זה לא קיים בברית החדשה או בתנ"ך"
יתכן שסיפורו של הנביא מוחמד, שההתגלויות האלוהיות שחווה במשך 23 שנים מרכיבות את הקוראן, מדבר במיוחד אל הזומרים האמריקאים, למרות שהוא מתרחש במאה השביעית במדינה זרה לחלוטין. כשהכול התחיל התקבצה סביב מוחמד קהילה קטנה וצנועה בעיר מכה. בתקופה ההיא הדגיש מוחמד בנבואות, שתועדו מאוחר יותר בסורות - פרקי הקוראן, שהוא אינו מחדש דבר ולמעשה הוא ממשיך דרכו של אברהם אבינו, כשהמסר העיקרי שלו הוא אמונה באל אחד. בתקופה ההיא, כשהמוסלמים היו קהילה קטנה ונרדפת בעיר של עובדי אלילים, התמקדו המסרים בשלום, מתינות, אחווה, צניעות, והמלצות חמות על עשיית צדקה, עזרה לעניים ושמירה על הטבע.
אלא שבהמשך המצב משתנה, כשהנביא והקהילה שלו מגורשים ממכה ועוברים לעיר מדינה. פרופ' ליבנת הולצמן, מומחית לאסלאם מהמחלקה לערבית, אוניברסיטת בר-אילן, מסבירה שהסיבה לגירוש הייתה המסר של מוחמד על קיומו של אל אחד, רעיון שלא היה מקובל בזמנו בקרב הערבים. "במדינה האסלאם הופך להיות דת לוחמנית", היא מספרת, "זאת הייתה קהילה שהייתה צריכה לכלכל את עצמה, וזה התבצע במעשי ביזה, רצח ושוד. בעיר הזאת אגב חיו בשלווה עקרונית יהודים וערבים שלא הייתה להם דת מוגדרת, אבל כשהנביא מגיע לשם הוא משתלט על העיר, בונה חוזה עם התושבים הערבים של העיר ומנסה לכפות על היהודים להתאסלם. בהתחלה בשכנועים, וכשזה לא עובד בכוח המילה, זה הולך בכוח הזרוע. היו שם שלושה שבטים יהודים, הוא מגרש שניים ואת השלישי הוא טובח. זה בעצם מסר: אתם לא מקבלים אותי ככה - קבלו אותי בכוח החרב".
אז התכנים הפרוגרסיביים שמושכים את הזומרים פנימה הם בעצם הגרסה המוקדמת מאוד של הקוראן שהשתנו בהמשך?
"תראי, הקוראן עצמו כתוב בערבית מאוד קשה, ואנחנו יודעים את זה כי אפילו החברים של הנביא שאלו אותו למה הוא מתכוון כשהוא אמר את הפסוקים. אז כשצעיר אמריקאי אומר מה הוא קרא בקוראן רוב הסיכויים שהוא רואה תמונה חלקית מאוד ומוטה. הקוראן הוא ברובו תמרורים חידתיים מאוד ורק החדית' יכול לפרש אותם. למעשה, את יכולה למצוא שם מה שאת רוצה, לכן את הקוראן אי אפשר לקרוא כלשעצמו, אלא רק עם המעטפת הפרשנית, שהיא ספרות החדית'.
"כמו כל הטקסטים העתיקים, אפשר למצוא בו המון דברים יפים שיתכתבו עם תפיסת העולם שלך, אבל ברגע שנכנסים לשביל הזה מתחילים להגיע הפונדמנטליסטים והג'יהאדיסטים, ואת מוצאת את עצמך עם אידיאולוגיות נוספות שאין להן שום דבר עם הקוראן".
מה לגבי נושאים כמו תרבות הצריכה, פמיניזם, סוציאליזם?
"הרעיון של התנגדות לצבירת עושר באמת מושרש מאוד בחדית', למשל האמירה שלא לקוחה מהקוראן לפיה 'כל השותה מכלי זהב וכסף, לוגם את הגיהנום אל קיבתו'. יקח את זה דרשן ויגיד שמדובר לא רק בכלי זהב וכסף אלא בכל מה שראוותני. אני לא רואה מישהו בערב הסעודית שמחליף את ידיות הזהב שלו בשירותים בגלל זה, אבל זאת המשנה.
"לגבי הפמיניזם, צריך לזכור שהקוראן צמח בחברה פטריארכלית ברובה אבל לא לחלוטין. לפני עליית האסלאם, הייתה תופעה של ריבוי בעלים דווקא, אישה אחת שהיו לה כמה בעלים. אישה חזקה, שיש לה כסף משלה, בתקופה שלפני עליית האסלאם, והבעל הולך למקום אחר אז בינתיים נכנס לבית מישהו אחר, וזה בסדר גמור. והיה גם ריבוי נשים, פוליגמיה. בקוראן ישנה הבהרה שלגבר יכולות להיות מקסימום ארבע נשים (למרות שלנביא עצמו היו תשע בבת אחת). כדי שהוא יוכל להתנהג איתן בצדק, שווה בשווה.
"מה שכן יש בקוראן, ועל זה רוכבים הרבה, זו לשון שוויונית בחלק מהמקרים, וזה באמת יוצא דופן, זה לא קיים בברית החדשה או בתנ"ך. למשל בסורת הנשים מופיע סיפור הבריאה שדי דומה לזה שביהדות, ובניגוד לסיפור הנפוץ יותר על זה שהאישה נוצרה מהצלע של הגבר, בקוראן הנשים והגברים נוצרו יחד. יש עוד פסוק, שדווקא מופיע בסורה שמצדיקה רציחה של מי שמתנגד לך, והסיסמאות של החמאס לקוחות ממנה, ובפסוק ההוא נאמר שהמאמינים והמאמינות מגינים זה על זה. אבל באותה סורה יש גם פסוק שמסביר שגבר שאשתו מורדת בו, מותר לו להכות אותה".
אחד האלמנטים התמוהים בנהייה אחרי האסלאם הוא הצמיחה שלו דווקא בקהילה הלהט"בית, בקבוצות כמו Queers for Palestine. "מצד אחד יש הוצאות להורג של הומוסקסואלים ושל נשים נואפות במדינות מוסלמיות", מסבירה פרופ' הולצמן, "אבל צריך לזכור שזה לא הקוראן כטקסט, אלא תרבויות שהקוראן הגיע אליהן והן משמרות את התרבות הזאת. למעשה בשום מקום בקוראן לא כתוב שמשכב זכר הוא חראם - אסור - חטא שדינו יכול להיות מוות. לא כתוב, בניגוד לשתיית יין למשל, שמוגדרת כחטא. קוויר מערבי שקורא בקוראן לא יראה את זה, אבל חכמי הלכה שהגיעו אחר כך החמירו בסוגיה הזאת.
3 צפייה בגלריה
"יש שלושה פסוקים שמדברים על הפקרות מינית, לסביות והומוסקסואליות, והם מופיעים בסורת הנשים". קוראן
(צילום: שאטרסטוק)
"יש שלושה פסוקים שמדברים על הפקרות מינית, לסביות והומוסקסואליות, והם מופיעים בסורת הנשים. כשנשים מבצעות מעשה הומוסקסואלי ויש עדים שרואים את זה, סוגרים אותן בבית עד שהן ימותו או עד שאללה ייתן להן מוצא. כלומר יש סיכוי שהן יחזרו בתשובה וזה יהיה בסדר. אם שני גברים מבצעים מעשה כזה, צריך לענות אותם והם צריכים לחזור בתשובה, לעבור המרה. אבל אם הם מתקנים את דרכיהם, זה ייסלח להם.
"חשוב להבין שלרוב המתאסלמים במערב, ובכלל בעולם, יש ידע מועט אם בכלל על הדת", מסכם ד"ר בן דוד. "המוטיבים של הזדהות עם החלש ופעילות של צדק חברתי הם מאוד בולטים היום באסלאם בארצות הברית. גם בקוראן מופיעים פסוקים שבהם אללה מצווה לשחרר את העבד ולהאכיל את בני המשפחה, היתומים והעניים, והמוסלמים מצווים לתת את מזונם לנזקקים, ליתומים ולשבויי המלחמה, בלי לצפות לתודה או לפרס כלשהו.
"באסלאם יש מקורות שתומכים בצדק חברתי ובסוג של סוציאליזם. לכן אין להתפלא כשאותם צעירים אמריקאים פרוגרסיביים, במקביל לתמיכה העזה שלהם בפלסטינים, יתחברו לרעיונות כמו הזדהות עם החלש, התנגדות לממסד, רצון להפוך את העולם לצודק, כשדיכוטומיית 'הכובש והנכבש' בצד שלנו הן מאוד ברורות. התופעה הזו בלטה גם לאחר הריגתו של ג'ורג' פלויד, שחלק מאותם פרוגרסיביים היכו על חטא בעקבות היחס של הלבנים לאפרו-אמריקאים".
"קשה מאוד להתגייר אבל קל מאוד להתאסלם"
המסקנה של חוקרים לפיה ההתקרבות לאסלאם של הזומרים הפרוגרסיביים היא סוג של מרד בממסד ובתרבות המערב, יכולה להישען על מסקנות של חוקרי אסלאם כמו גם על ניתוחים פסיכולוגיים של דור ה-Z. הדור שאיבד את האמון בממסד, בניגוד לדורות הקודמים, זקוק לממלא מקום שיאפשר להם להגדיר את הזהות שלהם בעולם חסר גבולות. "אין להם ברירה אלא לבנות את עצמם על הלעומתיות", מסבירה ד"ר מרגלית. "ודור שגדל בצורה מעורערת ובודדה – בלי שבט, משפחה, בלי ערכים – מחפש בכח במה להאמין. הם צריכים אמצעי אחר שימסגר את הזהות שלהם.
"להיות אדם לבן פריווילגי בארצות הברית זה הדבר הכי גרוע שיכול לקרות למישהו, כי אלה האנשים המדכאים. מרגע שהערבים הצליחו למתג את עצמם תחת ההתקרבנות הזאת, אין בכלל שאלה - הם מתייצבים לצד החלשים. תחושת האשמה קיימת כי הם גדלו בצינורות של האדם המדכא ועכשיו הם צריכים להכות על חטא. הם רוצים להשתייך לצד הטוב של ההיסטוריה, לא משנה אם זה מצדיק מעשי רצח וטרור וזוועות".
ואם המרד בממסד מפתה כל כך את דור ה-Z, הסיפור של האסלאם הוא אגדה קלאסית עבורם. "זה סיפור של אנשים שמתנתקים מקהילות המוצא שלהם ומקימים קהילה חדשה, אין יותר מרידה בממסד מזה", מבארת פרופ' הולצמן. "המסר של האסלאם היה ששתי הדתות המרכזיות השחיתו את המסר המונותאיסטי, מבחינתם האסלאם זה לחזור בקו ישר לדת הנכונה. ובחדית' הגדילו ואמרו שבעצם כל תינוק שנולד, נולד מוסלמי, ואם איתרע מזלו והוא נולד להורים יהודים או נוצרים, הם משחיתים אותו. וזה היה בסיס לחטיפת תינוקות בתימן כדי להציל אותם מהיהדות. רק אל תמרוד בקהילה החדשה שלך, כי אז דינך מוות".
זה מוזר, כי רוב המעריצים החדשים של האסלאם מדברים על חום, על אלוהים סלחן, על אמונה שהיא ההיפך מהקשיחות הנוצרית.
"זה נכון, באסלאם יש המון תחושה של משפחתיות וקהילתיות. במערב ובעיקר בארצות הברית אין את המשפחתיות הזאת שיש אצלנו. בגיל 18 אתה עובר לקולג' במדינה אחרת והנצרות קשוחה ודוגמטית, ופתאום בא מישהו שמחבק אותך ומזמין אותך לאכול איתו איפטר ברמדאן, גם היהודים אלופים בזה, אבל לנו אין את הפטרו-דולרים. הרי כל המנגנון הזה ממומן על ידי הסעודים, שמממנים אגודות וחוגים בארצות הברית. מה גם שהיהדות היא לא דת מיסיונרית, קשה מאוד להתגייר אבל קל מאוד להתאסלם".
פורסם לראשונה: 22:33, 30.11.23
