פעם, כשעוד הגדירו פה זמרים לפי סגנונות, גלי עטרי נחשבה לזמרת אמצע הדרך. לא היה בתואר הזה שום רצון להפחית מכבודה או ניסיון לצמצם את השדות המוזיקליים שבהם היא פועלת. להיפך, לאורך שנות ה-80, עטרי, לצמד זמרות נוספת ומצליחות ובהן ירדנה ארזי, עפרה חזה, אילנית וריטה, ידעו להגיש פופ עברי נהדר לכל המשפחה. כזה שנותן כבוד למילה - ועטרי עבדה עם טובות וטובי הכותבים והכותבות; טיפלה ברגישות בלחן ובהפקה - וגם פה עטרי נעזרה בבכירים שפעלו אז, ובעיקר יצרה מהז'אנר שמוגש בנועם וחף מהתרסה. היה פה פעם פופ שכזה, קצת יותר תמים ושמרני למראה ולמשמע, לא תמיד פורץ דרך, אך לבטח מעניין מוזיקלית, שחלק לא מבוטל ממנו גם עמד יפה במבחן הזמן. לעטרי יש זכויות רבות בימי הפופ היפים ההם, ולרגל יום הולדתה ה-70 שחל היום (ו'), חזרנו לכמה מהרגעים הגדולים בדרך הארוכה שהיא עשתה עד היום.
נסיך החלומות (ולנטינו) (1978)
לקח לעטרי לא מעט זמן עד שהשלימה את "נסיך החלומות", אלבום הבכורה שלה מ-1978. היא סימנה לעצמה את המסלול בגיל צעיר. בכל זאת, בת הזקונים של משפחת עטרי הביטה על אחיותיה הגדולות, הזמרת והשחקנית יונה ושדרנית הרדיו שוש, והתלבטה באיזה נתיב לבחור. חלום הרדיו נגוז עוד בשלהי התיכון, והיא החלה את צעדיה בשוק ההקלטות. בגיל 17 כבר היה לה שיר ראשון ביד, ועוד כזה שייצג את ישראל בתחרות מוזיקה בינלאומית - "יש לך שמש", שביצעה בפסטיבל המוזיקה של טוקיו. השיר שיככב לקראת סוף אותו העשור באלבומה הראשון, הפך כבר ב-1971 ללהיט בארץ השמש העולה, ועטרי אף הקליטה עבורו גרסה ביפנית. ההצלחה הזו סימנה את הקו שלה לאורך שנות ה-70, של גם פה וגם שם. היא השתתפה בתחרויות מוזיקה ביפן ובפורטו ריקו ושרה במועדונים בניו יורק, הקליטה עם זמרים שונים בארץ, הופיעה בתוכנית הטלוויזיה המוזיקלית "ראש כרוב" והשתתפה בפסטיבל הזמר והפזמון ובפסטיבל הזמר החסידי.
8 צפייה בגלריה
חלום הרדיו נגוז עוד בשלהי התיכון, וגלי החלה את צעדיה בשוק ההקלטות. גלי עטרי (מימין), אחיה יוסי ושוש ונעמי אימה (למעלה)
(צילום: שלום בר טל)
והיא גם הגיעה לקולנוע - ל"הלהקה", סרט הביכורים של אבי נשר. ואגב קולנוע, באותם ימים היא גם ניהלה רומן קצרצר עם רוברט דה נירו. למרות שעטרי זכתה לביקורות טובות על תפקידה ב"הלהקה", היא לא ראתה בעצמה שחקנית, שהלכה לעבוד כדיילת באל-על, ואפילו השיבה בשלילה כשדני סנדרסון שאל אותה אם תרצה להיות הזמרת של להקת גזוז. ממרחק הזמן אולי נראה שעטרי ירתה לכל עבר בראשית דרכה, אך ב-1978 הדברים החלו להסתדר.
"נסיך החלומות - (ולנטינו)" לא היה הלהיט היחיד שיצא מאלבום הבכורה של עטרי. השיר המאוד אירוויזיוני הזה שכתבו מירית שם אור וקובי אשרת יועד בכלל לאילנית, שתכננה לבצע אותו בפסטיבל הזמר והפזמון של 1977, אך הוא נפסל מכיוון שהיה "לועזי מדי". שנה אחרי, עטרי ביצעה אותו באותה התחרות בדיוק וסיימה במקום השלישי, מה שעיכב את חלומה לייצג את ישראל בתחרות הזמר של איגוד השידור האירופי בשנה נוספת. "נסיך החלומות" הושפע מקדחת הדיסקו שהגיעה אז ארצה וגם יתר השירים באלבום נעטפו בעיבודים חמים, עם תיפוף קצבי וכלי נשיפה מרימים כמו למשל ב-"One Night איתו" וב"אי שם (בלב הים התיכון)" עם נגיעות הסול. עוד הופיעו שם: קאבר חביב עם אלי מגן לסטיבי וונדר ("את קרן שמש") ו"יש לך שמש" המתוק.
הללויה (1979)
רגע לפני סיום העשור עטרי שבה פעם נוספת לפסטיבל הזמר והפזמון, כשהפעם הובטח לזוכה כבוד כפול: לא רק לייצג את ישראל באירוויזיון, אלא לעשות זאת בבית - בירושלים. בקרב חובבי האירוויזיונים - לפחות במתכונתה הקלאסית של התחרות, באירופה טרום נפילת מסך הברזל - האחת שנערכה בארץ הקודש היא מהיותר משובחות, אם לא הטובה שבהן. עטרי, עם להקת חלב ודבש, הייתה הכוכבת הראשית בערב ההוא. "הללויה" של שמרית אור וקובי אשרת, הצמד מ"נסיך החלומות (ולנטינו)", העניקו לעטרי ולשלישייה הגברית שליוותה אותה שיר שאי אפשר להפסיד איתו. והיא ניצחה, הכי בענק שאפשר.
ההצלחה העצומה של "הללויה" הובילה להקלטה המהירה של אלבום הבכורה של חלב ודבש. לצד השיר הזוכה הופיעו שם להיטים כ"גלגל ענק" ו"שמש אדומה" הדיסקואי. חציו השני של האלבום היה באנגלית, במטרה למנף את הבאזז סביב של עטרי בעקבות האירוויזיון. בהאזנה מחודשת קשה להכתיר שירים כ-Grand Prix או Lonely in the Night כיצירות מופת, אך חובבי הדיסקו ישמחו לגלות את שני אלו גם היום.
"הללויה" הפך את עטרי לכוכבת גם מחוץ לגבולות ישראל. השיר הוקלט במספר שפות והסינגל נמכר בארבעה וחצי מיליון עותקים. עטרי וחלב ודבש הופיעו ברחבי אירופה וכיכבו בתוכניות פופ בטלוויזיה לצד מייקל ג'קסון ואלטון ג'ון. הניסיון לתרגם את הזכייה באירוויזיון לכיבוש השוק המוזיקה האירופי לא האריך ימים. במהלך העבודה על האלבום השני של ההרכב עטרי פרשה ממנו בעקבות סכסוך עם אמרגנה דאז, שלמה צח, במטרה להתמקד בקריירת סולו. בדרך אליה היא עברה פעם נוספת בקולנוע.
דרך ארוכה (1979)
כמעט בכל פעם ש"דיזנגוף 99" מוקרן באחד מערוצי הטלוויזיה ביום העצמאות, הנטייה של חלק לא מבוטל מהצופים היא לשוב לסצנה המשולשת שבה כיכבה עטרי לצד גידי גוב וענת עצמון. קצת חבל שהפריימים ההם מאפילים על יתר הסרט, ובעיקר על הפסקול הנהדר שלו, שיצא לאחרונה במהדורה חדשה על גבי תקליט ויניל משולש. פסקול שעטרי הייתה אחת מכוכבותיו עם "דרך ארוכה" שכתבו לה תלמה אליגון רוז וקובי אשרת.
ב"דיזנגוף 99" נשר לא תפקד רק כבמאי, אלא גם כעורך הפסקול. למעשה, הוא ציין בחוברת המושקעת המצורפת למהדורה החדשה, שהוא החל לצלם את הסרט רק לאחר ש-12 שירי הפסקול הושלמו. בסרטו המוזיקלי השני נשר הצליח ללכוד בקפסולת זמן יוצרים ומבצעים שיגיעו במהלך העשור הבא ללב המיינסטרים. כשקושרים בין שני הסרטים המוזיקליים של נשר ניתן לראות שיקוף לשינוי שעבר אז הפופ המקומי: בעוד ש"הלהקה" מ-1978 עסק בריבים על סולואים בלהקה הצבאית, "דיזנגוף 99" הילל את שאיפות האינדיבידואל הצעיר לכבוש את העיר הגדולה. במובן הזה, "דרך ארוכה" האינטימי - והעדיין מעולה - של עטרי (שגילמה בסרט מוזיקאית צעירה) תיפקד כרמז מטרים לדרך המוזיקלית שבה היא תתנהל לאורך שנות ה-80, העשור הכי מצליח ופורה שלה.
דואט פרידה - עם מני בגר (1981)
תעשיית הפופ תמיד מחפשת את הטרנד הבא, ובראשית שנות ה-80, ולאחר ששכחה קדחת הדיסקו, גילו פה את הרוק, בדגש על הפן האמריקאי והבומבסטי שלו. האיש שנבחר למשימת התרגום היה המפיק המוזיקלי ירוסלב יעקבוביץ' שהיה מעורב בשלושה אלבומים עבריים עם אפיל אמריקאי מובהק שהופיעו ב-1981: "חתונה לבנה" של שלום חנוך, "רוק תל-אביב" של מני בגר ו"קח אותי הביתה" של גלי עטרי.
במקביל לאלבום עטרי ביצעה אז שיר נוסף באווירה דומה - "טירוף במה" של אריק איינשטיין ויצחק קלפטר. האנרגיות היחסית מכוסחות האלו, אפיינו גם את הסאונד של "קח אותי הביתה". למרות התדמית שחברת התקליטים ביקשה לייצר לזמרת שכונתה "הגל החדש של גלי" האלבום נכשל. באופן לא מפתיע, שני השירים ששרדו מתוכו היו הקטעים השקטים יחסית: "עד שנשיב" ו"דואט פרידה" - בלדת הפאוור המאוד אייטיזית עם בגר והסקסופון של יעקוביץ'.
עוד יום (1984)
בעוד שבאלבום הבכורה שלה עטרי בחרה בדיסקו, ובשני ביקשה לקרוץ לחובבי הרוק, ב"ממריאה ברוח", השלישי שלה שהופיע ב-1984, היה נדמה שהיא מצאה את הנתיב שבו תצעד בהמשך העשור, ולמעשה לאורך מרבית הקריירה שלה. לתפקיד המפיק נבחר אחד מאנשי המוזיקה העסוקים בארץ באותם ימים - מתי כספי, שמשך חלק מהלחנים והעיבודים של שירי האלבום למחוזות הfאנק, אך הקפיד לפזר לאורכו גם שירים "מתונים" יותר כמו "עוד יום" הנהדר שכתבה רחל שפירא, "מחר יהיה יום יפה" שהגיע מקורין אלאל ו"הייתי אומרת" שכתבה עידית חכמוביץ'. "ממריאה ברוח" היה צעד נבון של עטרי בדרך אל המיינסטרים, והוא שווה ביקור חוזר בזכות רגעים טובים, גם אם פחות מוכרים - כמו "אולי זה ככה". האלבום היפה הזה מזכיר שפעם יצרו כאן פופ עם כוונות מסחריות, אך גם כזה שמכבד את המוזיקאים שהשתתפו ביצירתו.
אין לי ארץ אחרת (1986)
קצת אחרי שהשתתפה בסרט מוזיקלי נוסף של נשר ("שוברים", שבו שרה בין היתר את "איך לאהוב אותך" עם יזהר אשדות), עטרי הקליטה את אחד מהחשובים שבאלבומיה - "אמצע ספטמבר" - שכמה משיריו נכתבו בעקבות טבח סברה ושתילה במלחמת לבנון הראשונה. על אף האווירה בו לא הייתה אופטימית, האלבום נמכר ביותר מ-30 אלף עותקים. לא פחות משישה משירי האלבום המנחם הזה, ובהם "הכל עומד במקום" המעולה שכתבו וירצברג וגלעד, "סוף העונה" של רוני ערן ויצחק קלפטר, "אסמרלדה" המזרחי-משהו של רחל שפירא ואריאל זילבר, "סתיו ישראלי" המקסים של גלעד וצוף פילוסוף, החידוש ל"תני לו פרח" של לאה נאור ומשה וילנסקי, ובעיקר "אין לי ארץ אחרת" של אהוד מנור וקורין אלאל, צעדו במקומות גבוהים במצעד.
"אין לי ארץ אחרת" הוא מגדולי השירים של עטרי, וב-37 השנים שחלפו מאז שהוקלט מעמדו רק עלה. בעבר הוא נבחר למקום הראשון במצעד שיריו של מנור, ומוקדם יותר השנה הוא הוכתר על ידי קוראי "ידיעות אחרונות" וגולשי ynet ל"שיר של המדינה". ו"אין לי ארץ אחרת" אכן כזה, ולו רק בגלל שלאורך השנים כל צד במפה הפוליטית חשב שהוא נכתב למידתו. בהתנתקות - את אנשי הימין ששמחו על היציאה מגוש קטיף, וכעבור כמה שנים, השורה "לא אשתוק כי ארצי שינתה את פניה", שימשה את מחנה השמאל כנגד ממשלת נתניהו.
מנור לא תכנן שזה יהיה שיר פוליטי, והוא בטח לא דמיין שמילותיו יוקראו בגבעת הקפיטול בוושינגטון לאחר הניסיון של תומכי טראמפ להשתלט עליה. כמו לא מעט שירים קאנוניים, גם "אין לי ארץ אחרת", נולד כמעט במקרה, ויועד לכתובת אחרת. בראשית שנות ה-80 אריק סיני חיפש שירים לאלבום ופנה לקורין אלאל שניגנה לו לחן נוגה על הגיטרה. עם המנגינה הזו הוא הגיע אל מנור שהצמיד לה מילים שביטאו את ייאושו ממלחמת לבנון הראשונה, מלחמה טרייה שהחזירה לו את הכאב על אחיו יהודה, שנפל במלחמת אחרת - מלחמת ההתשה. סיני לא הרגיש בנוח עם הטקסט ובחר לוותר על השיר. סולו יורמן, האיש ניהל אותו ואת עטרי אז, ומצא לו בית חדש.
עוד לפני ש"אין לי ארץ אחרת" הפך לכמעט המנון לאומי או לפחות לשיר של המדינה, הוא סייע בביסוס קריירת הסולו של עטרי באמצע האייטיז, ומיתג אותה כזמרת לכל המשפחה, היכולה לבצע שיר בעל אופי פוליטי ואפילו מחאתי, אך כזה שכל צד מסוגל להתחבר אליו. הצלחת השיר והאלבום "אמצע ספטמבר" סידרו לעטרי גם סיבוב הופעות ראשון כסולנית. ועדיין, זה היה רק הפרומו לטירוף שיתרחש סביב אלבומה הבא.
ארץ טירוף ונביאים (1988)
כשנתיים לאחר הופעת "אמצע ספטמבר" הגיע רב-המכר הגדול ביותר של עטרי – "צעד אחד לפני הנהר", שנמכר בלא פחות מ-80 אלף עותקים. נוסחת פופ אמצע הדרך שרקח עבורה המפיק וירצברג (כולל הקריצה המזרחית ב"קסמים") נגעה בשלמות, ושירי האלבום התנגנו בתדירות גבוהה ברדיו. וירצברג גם הלחין שלושה מהשירים פה (ב"עוד מעט" המעולה הוא גם חתום על הטקסט), ושידך לזמרת את שמעון גלבץ, שותפו מ"בציר טוב", לטובת הדואט "נ.ב. (כי איתך)".
לעטרי היו פה עוד כמה שותפים להצלחה, שעם חלקם עבדה קודם לכן ועם האחרים תאחד כוחות בהמשך. שותפים כשפירא וקלפטר ("רק אתמול"), זילבר ושוב שפירא ("נפאל") ואסתר שמיר ("מקדש האהבה" ושיר הנושא, ללחנים של וירצברג ושפי ישי, בהתאמה). שניים מהשירים החשובים באלבום הופיעו בסופו: "מקיץ אל החלום" שכתב פרידלנד ו"ארץ טירוף ונביאים", גם הוא של פרידלנד, ששודך ללחן יפיפה של קלפטר.
כרבים מאמני ישראל גם עטרי התגייסה במלחמה הנוכחית להופעות, ובמלאות שנה למותו של קלפטר חידשה את השיר בביצוע שנקרא "ארץ טירוף ונביאים 2023", ופרידלנד גם הוסיף לו טקסט חדש. וכך, השיר שנכתב בעקבות האינתיפאדה על הארץ שסערה אז ("דרך ארץ בעקבי הזמן / ארץ של יתמות ושכול / סלע מר וחוליות רכות / ומנגד ים כחול"), ביקש, 35 שנה אחרי, להביא קצת נחמה לאותה ארץ ששוב כואבת בגלל הסכסוך ("אם בלילה ינצנץ כוכב / על אדמת המריבה / זה סימן שעוד נותרה תקווה / יש סיכוי, לאהבה").
חזקה מהרוח (1992)
עטרי תמיד ידעה כיצד לבחור מבין החומרים שהוגשו לה, והמפיקים שליוו אותה באולפן דאגו לעטוף אותה בעיבודים ששיחקו יפה עם גבולות הגזרה שלה. אלו היו גם פני הדברים במחצית הראשונה של שנות ה-90 שבה הוציאה שני אלבומים ("ביום שאחרי" מ-1992 ו"סימנים" מ-1994). ב"ביום שאחרי" היו לא מעט דוגמאות כאלו שתרמו למכירות הנאות שלהן זכה האלבום, ובעיקר השיר "חזקה מרוח" שזיכה את עטרי בתואר "זמרת השנה" בפעם השישית. זהו שיר ניצחון-נשי משולש – שמיר על המילים, אלאל על הלחן ועטרי על הביצוע הרק לכאורה נונשלנטי. לצידן היה פה וירצברג, שהפיק את האלבום לצד אלאל. השילוב בין שני אלו סיפק לשירים מעטפת יותר רוקית, כמו למשל ב"אחת כמו כולם" היפיפה שהגיע מלאה שבת.
ב"ביום שאחרי" עטרי כבר לא הסתפקה רק בתפקיד המבצעת, אלא גם הלחינה שני שירים ("לו הייתי" ו"יש מנגינה"). המגמה הזו התאמצה באלבומה הבא - "סימנים", שבו הלחינה חמישה שירים. ב"סימנים" היא גם שבה לעבוד עם שבת, בלהיט "השיר שיביא לך אהבה".
מה שאת אוהבת (2003)
עטרי המשיכה להקליט גם במחצית השנייה של העשור, וב-1998 הוציאה את האלבום "גלידה". למרות שמצבת הכותבים כללה שמות כקובי אוז, שלום חנוך ואפרים ואסתר שמיר, "גלידה" לא זכה להצלחה ודי נשכח. ב-2000 היא השתתפה באלבום הכוכבים של דני סנדרסון "תולדות המים - שירים לאחרים", וכך, יותר מ-30 שנה לאחר שסירבה להצטרף לגזוז, היא ומנהיג הלהקה ההיא נפגשו בשיר "מהשתיל הזה".
ב-2003 עטרי חזרה עם האלבום שנדמה שהקהל שלה חיכה לו במשך כעשור - "חבק אותי לאט". את "מה שאתה אוהבת" - עוד שיר העצמה נשית, והלהיט הגדול מאלבום הקאמבק ההוא, כתב מאיר גולדברג. הלחן הגיע מקלפטר, שאם קראתם עד הנה, בטח כבר קלטתם עד כמה יש לו חלק מרכזי בקטלוג השירים של עטרי. ובונוס למתקדמים: מי שיאזין ל"חבק אותי לאט" יגלה בסופו את "גרגר אחד יכול" הנפרש על פני 12 ורבע שניות, שהוא לבטח אחת מהיציאות הכי פחות צפויות שהגיעו מכיוונה של עטרי.
מהמרחקים (2008)
מרבית מזמרות הפופ המצליחות בישראל של האייטיז התקשו לשמור על מעמדן בשנים האחרונות, לרוב לא באשמתן. הן אומנם המשיכו להקליט חומרים חדשים - גם אם בתדירות נמוכה מבעבר - אך שיטת הפלייליסט, והעורכים הצעירים ברדיו שבחרו להתמסר לכוחות החדשים, דחקו אותן בהדרגה הצידה. גם הקהל שלהן, העדיף מטבע הדברים להישאר עם הישן והמוכר. גם עטרי הושפעה מכך, אך ב-2008 היא חוותה הצלחה נוספת, שאף מדורגת בצמרת טבלת ההשמעות שלה בספוטיפיי - השיר "מהמרחקים" שהוזרם בשירות 1.82 מיליון פעם. "מהמרחקים" הוביל את האלבום "בין האש ובין המים" שעטרי הקדישה לאחותה שוש, שנפטרה באותה השנה. סגיב כהן, כותב ומלחין שירי האלבום, גם ביצע את הלהיט העדין היפה הזה בדואט עם עטרי.
8 צפייה בגלריה
לאורך יותר מארבעה עשורים עטרי שבה והדגימה עד כמה היא מבצעת נהדרת. גלי עטרי
(צילום: ענת מוסברג)
לאורך יותר מארבעה עשורים עטרי שבה והדגימה עד כמה היא מבצעת נהדרת. לכאורה בלי קול ענק ומניירות של דיווה, ובעיקר בלי לחרוג יותר מדי מהסגנון שאפיין אותה, למרות רוח הזמן. פשוט זמרת שרצה למרחקים ארוכים ויודעת שאחרי כל הצלחה עשויה להגיע נפילה, ולהפך. לפני כשמונה שנים היא גם הגיעה לאמפי קיסריה. לעטרי לקח לא מעט זמן לזכות במעמד הזה, אך הנוכחים באמפי באותו ערב הבינו לאורכו שהזמרת הנרגשת שעל הבמה נמצאת שם, בהיכל התהילה של המוזיקה הישראלית, בצדק.
