בוקר טוב, חתלתולי האלווין שכמוכם. אמש ב"הישרדות VIP" נפרדנו סופית מהנרי דוד, שללא ספק סבל מתסמונת הבקתה, כלומר היה לו הרבה יותר מדי זמן להרהר ופחות מדי במה להרהר. את התוצאה קיבלנו אמש בספיץ' הקיומי שלו על הסיבה שבגללה מגיעים אנשים להישרדות, כלומר פרסום וכסף. עוד על כך תוכלו לקרוא בספרו החדש, "המובן מאליו והרפתקאות נוספות בפיליפינים".
תרבות – הישרדות VIP הדחה 31.10.21
(באדיבות רשת)
מי שקבר סופית את דוד מחוץ למשחק היו השבט שלו לשעבר, שכנראה לא עפו על תפיסת המציאות המפוכחת שלו, בסיוע ההפקה שלא עפה על הרעיון להרים עוד דו קרב והוציאה מהבוידעם את המאזניים הישנים והטובים והשאירה את האחריות בידי ליבולן. הפרידה מהנרי נסבלת בעיקר כי הוא כבר היה עם אונה אחת מחוץ למשחק. אפשר היה לראות את זה במפגש הנלהב שלו עם פאני בבקתה, לקראת המועצה ("תגידי לי מה את רוצה שאני אעשה"), מפגש שלא היה בו בדל של ניסיון להבין את יחסי הכוחות בשבט במטרה להשפיע על המשחק עם הכוח שקיבל. היה שלום, הנרי, אולי תחזור באחת העונות הבאות על תקן זוהר שטראוס, אלוהים יודע שיש לך עוד הרבה מה לתת.
את מקומו של הנרי בבוטקה של שומר הבקתה תפסה פאני בר מוחה, אשה מתעתעת מעט, שלא הצלחתי לגבש עליה דעה ממש עד לרגע האחרון – לרגעים אישה שקולה ואסטרטגית ולרגעים ג'קי אזולאי בהתקף טורט. אומנם היא עשתה את המהלך האסטרטגי המתבקש וניסתה לשכנע את שאר חברי השבט שלה להעיף את ורד במקומה, אבל תנוחת 'אני בתולת ים על סלע' שלה עבדה בעיקר על דןדן, ודןדן הוא איש שהצהיר שהדרך שלו להתקדם במשחק היא לא לעשות ברית עם אף אחד, לא לדבר עם אף אחד על אסטרטגיה, לא ליצור קשר עין עם אף שחקן אחר ולהטמין בכד ההצבעות לטאות קטנות במקום פתק. לא בדיוק האיש שלך במבצע ההצלה. אם אני צריכה להמר, ימיה של ורד במשחק ממילא לא ארוכים. בפחות מעשרה פרקים היא הציפה לפחות שלושה סיפורים מעוררי אמפתיה ואני בספק אם נשארו לה עוד בקנה.
פאני היא לא האבידה הגדולה ביותר לליבולן וצריך לזכור שהיא ואודליה לא רצו להגיע לשבט הזה מלכתחילה. אפשר להעריך את הנטייה של אודליה להניח הכל על השולחן ולתהות בקול למה חברי השבט שלה פחות מתחברים אליה, אבל אולי אפשר להעריך את זה יותר בפורמט אחר, לא מהסוג שמצריך מהלכים מתחת לפני השטח כדי להתקדם. נגיד, טיפול פסיכולוגי או תחקיר על שחיתות. אני מבינה את התוגה ותחושת הכישלון של אודליה ופאני כשהן מגלות שהן הילדות הפחות מקובלות בליבולן אבל לשאלה "למה אתם אוהבים אותנו פחות" אין באמת תשובה קבילה. אי אפשר לגרום למישהו לחבב אותך בכוח וגם לא צריך. הבעיה מתחילה כשאתה נמצא במשחק שבו היעדר החיבוב מהמעגל הקרוב עולה לך במקום שלך במשחק. "הישרדות" היא לא המקום להביא אליו את האמת שלך אלא את האינטרסים שלך, וכן, לפעמים כדי לזכות בממתק אתה צריך לעשות ברדק. הכנות המופלגת בגרסה הישראלית היא האלמנט הראשון שצריך למגר, אבל קשה לעשות את זה כשהמנחה הזחוח מלבה את האש במועצת החומוס-צ'יפס-סלט הקטנה שלו בתחילת כל משימה.
אזהרת תזונה לאלרגים לדרמות: פרק ההדחה עדיין הכיל שרידים של שוד הברזנט הגדול. מה יש בו בברזנט שהוא מוציא מאנשים את האוגלבו שבהם? לא משנה בכמה אחים היא טיפלה וכמה סירים היא העמידה (כן, ספרו לי עוד על אנשים שמביאים המון ילדים ומצליחים להקדיש לכל אחד מהם את הזמן), ג'קי אזולאי הפסידה ביושר את הטיקט שלה כאישה החזקה ששועטת קדימה, וספק אם תרוויח אותו חזרה. אם הבחירות היו נערכות עכשיו היא כנראה לא הייתה עוברת את אחוז החסימה. הז'יטונים עברו אל גדי, שמצליח ללהטט באופן מרשים מאוד בין אינטליגנציה רגשית אמינה והבנה אינטואיטיבית שמדובר בסופו של דבר במשחק, מסוג ההפתעות הנעימות שסיפק גם בעונה שלו ב"אח הגדול". ג'קי צלעה חזרה לנישה שלה ובישלה אורז לבן. לבנבן, אשכנזי ותפל, כמו שדודו אוואט הכי אוהב.
אישית אשמח שלמועצת השבט הבאה יגיע שבט אפולאקי כדי לדלל קצת את השורות ולקבע את מערכי הבריתות. הדרך שלי לדעת כמה רחוק הגיעו השורדים במשחק היא לבדוק כמה הם ירדו במשקל כשהם חזרו לארץ. כמו שזה נראה ההפקה החליטה דווקא להחזיר לאפולאקי שחקנים, כלומר אוהד בוזגלו שחוזר לטנף על השבט שלו, מן הסתם לזמן מוגבל. למה? נטו כדי לזהם את המסך בעוד אשפה טלוויזיונית מהאיש ששילמנו לו כסף כדי לייצר אקשן, ועכשיו הוא מתבטל בבקתה. המלצת המדור: מיוט. עד אז, תהיו חזקים.
