בני משפחה, חברים וקרובים ליוו היום (ג') בדרכו האחרונה את יהושע "ג'קי" ג'קסון, שהלך לעולמו בגיל 86, בטקס הלוויה שנערך בבית העלמין גני אסתר בראשון לציון. כ-150 איש הגיעו כדי לחלוק לו כבוד אחרון, בהם חברים למקצוע כמו אורי פינק, מישל קישקה, נוסקו, טל אביב, יובל כספי ואמיר דורי, וקולגות שעבדו עימו לאורך השנים ב"ידיעות אחרונות".
עם פתיחת הטקס, ספד לו אחיו יוסף (ג'קסי): "קשה לדבר על האח שהיה עבורי מגדלור. הייתה ביננו חברות אמיתית. ראיתי בו מורה דרך. יום לפני פטירתו עוד אחזתי בידו. דורות של ילדים גדלו על ברכי 'הציור לילד', הוא יהיה חסר לי כמו לרבבות הקוראים. ג'קי חי חיים מלאים וטובים, הוקדשו לו תערוכות והוא זכה בצדק למחוות והוקרות. נקווה שבעולם הבא מחכה לו עולם שכולו טוב ושגם שם הוא ימשיך לצייר את הציור השבועי לילד".
גם המאייר אורי פינק נשא דברי פרידה: "זאת הלוויה הכי מחויכת שהייתי בה," פתח את דבריו, "תמיד היה נדמה שהילד בציור השבועי לילד הוא ג'קי. היה לו הישג מקצועי מדהים. מעבר לזה שהוא עשה זאת 60 שנה ברצף, המדור שלו חצה מגזרים וגילים, אני לא מכיר בארץ ובעולם מדור שמקבל כל כך הרבה אהבה. דורות שלמים מחפשים את הנעלם. שאלו אותי, 'מה סוד הקסם של המדור?', ואני אומר שיש בו משהו תמים, לא יומרני, מלא קסם - ממש כמו ג'קי. נתגעגע אליך, נוח על משכבך בשלום".
אמנון פאר, שדרן רדיו וחברו הטוב של ג'קסון, נפרד: "מהיום נצטרך לחפש את ג'קי. הוא נעלם לנו בגוף אבל לא בלב. אני חושב שלאיש הגדול הזה מגיעות מחיאות כפיים", אמר והנוכחים פצחו במחיאות כפיים רמות.
"הוא היה דוד מיוחד ואהוב", ספדה לו אחייניתו אילנה. "ילד שאפשר להתחבר אליו, גם כשהיינו קטנים. פעם אחת ביקשתי מג'קי ציור לילד על אברה מנגיסטו, 'איפה אברה'. והוא עשה את זה כל כך יפה. כמו בהרבה דברים שהוא עשה, הציור היה מקום להתאחד סביבו ולהזדהות. כשהוא הגיש את הציור למשפחת מנגיסטו בין כל הצער שהיה להם היה גם רגע של אור. הוא יחסר לנו מאוד".
ג'קסון התפרסם בזכות מדורו "הציור השבועי לילד", שהחל להתפרסם ב"ידיעות אחרונות" ב-1963 וממשיך כך עד היום. פרט לכך, במהלך שנות ה-60 עסק גם בעיצוב גרפי מסוגים שונים - כולל, בין היתר, עבור תיאטרון "הבימה", ומספר עטיפות אלבומים, בהן של יהורם גאון, שושנה דמארי וצמד העופרים. לאורך הקריירה הארוכה שלו הציג במספר תערוכות.