ב-1964 עלתה בבריטניה סדרה דוקומנטרית בשם "14 אפ". ילדים בני שבע התראיינו אליה וסיפרו על חייהם ושאיפותיהם לעתיד. שבע שנים מאוחר יותר החליט היוצר מייקל אפטד לחזור אליהם ולבדוק מה נשתנה - והתוצאות היו מרתקות מספיק כדי שהתיעוד יימשך אחת לשבע שנים, כשהפרק האחרון בסדרה צולם ב-2019, כשגיבורים שלו הם בני 63 ומספקים מעין מבט לאחור על חיים שלמים.
מתוך "הופרדו בלידתם"
(באדיבות כאן)
יש במבט הזה משהו קוסם. הפרספקטיבה של תקופת חיים שלמה היא עגולה ומלאה, יש בה את כל החומר האנושי שעושה טלוויזיה טובה - תקוות, אכזבות, הפתעות, סיכומים, חרטה ולפעמים גם סיומים. אל הנישה הזאת מבקשת להיכנס הסדרה הדוקומנטרית החדשה של כאן, "הופרדו בלידתם", המבוססת על פורמט נורווגי בשם Born On. במקרה הזה לא הסתפקו היוצרים באותו השנתון ובחרו בכל פרק בשלושה אנשים שנולדו באותו תאריך ממש. אחד מפורסם, כי בכל זאת, את הצופים צריך למשוך באיזושהי חכה, ושניים אחרים אנונימיים ברמה כזאת או אחרת. בפרק הראשון ששודר אמש (ד'), למשל, השתתפו הזמר והשחקן יהורם גאון; שאול טל, פנסיונר של מפעלי ים המלח שנולד בעיראק ועלה לארץ כילד ורפאל פלד, בכיר בבנק הפועלים, שנפטר בתום צילומי הפרק.
אלא שהיריעה של "הופרדו בלידתם" כנראה קצרה מדי מכדי להיכנס לעומקם של שלושת הסיפורים שהיא מבקשת לתעד, והתוצאה היא סקירה שטחית למדי, שנתמכת בהצגת סיפור חסרת מעוף: ראשים מדברים על רקע חומרי ארכיון או רגעים מומחזים. הרעיון המקורי נשמע טוב על הנייר - כל אחד מהשלושה יתאר איך חווה, מהפינה האישית שבה התבגר, אירועים קולקטיביים שונים (ובישראל, אני מוכנה להמר, מדובר לרוב במלחמות או באסונות למיניהם). צירוף של כל החוויות הללו יחד יספק איזו תובנת-על או תמונה גדולה יותר על אותם אירועים. מלחמת יום כיפור, למשל, היא האירוע המכונן המשותף של הפרק הראשון.
אבל תובנת העל הזאת לא מגיעה. העניין, אם כבר יש כזה, נשאר ברמת הפרטים הקטנים והטריוויאליים, האישיים. המכנה המשותף לכולם, שאין לו קשר לתאריך הלידה שלהם אגב, הוא בחירות שהובילו לוויתורים על חשבון הקשר המשפחתי - אחד בשם הוורקוהוליות שלו (פלד), השני כתוצאה מאילוץ והצורך לפרנס את אותה משפחה שבחייה כמעט ולא נכח (טל) והשלישי כדי להגשים את הצורך שלו באהבת הקהל, בחירה שהוא לא מתחרט עליה גם היום (גאון).
למרות התעקשותו של הקומוניקט לפיה נקודת הפתיחה של התינוקות שנולדו באותו התאריך היא דומה, הפרק הראשון זועק סיפור אחר - אחד מהם נולד למשפחה ירושלמית ענייה וחלם להפוך לכוכב. השני נולד למשפחה שעלתה לארץ מעיראק והפכה ענייה אפילו יותר. החלום שלו היה הרבה יותר צנוע - השכלה ולימודים אקדמאיים. השלישי נולד כבן יחיד למשפחה יקית בצפון תל אביב והקדיש את חייו למשרות ניהול בנקאיות. נקודות הפתיחה שלהם לא היו יכולות להיות שונות יותר זו מזו, והאפשרויות וההזדמנויות שנגזרו ממנה רחוקות כמזרח ממערב.
הופרדו בלידתם היא פרי תחקיר מוכוון מסקנות - המסקנות שאליהן רוצים היוצרים להגיע מנהלות את התחקיר וקובעות את תוצאותיו. מצד אחד, יש למצוא את האנשים שחולקים תאריך לידה משותף. מצד שני, לקבץ דווקא את אלה שסיפור החיים שלהם שונה, כדי לא לספר את אותו הסיפור. ובמקרה כזה, מה המשמעות של תאריך הלידה מעבר לבחירה שרירותית של מכנה משותף בין האנשים האלה? פורמט מהסוג הזה יכולים להציל רק סיפורי חיים לא טריוויאליים שמצליחים לחרוג מתובנות שטחיות על הקיום האנושי מסוג "המשפחה זה הדבר הכי חשוב". למרות הכוונות הטובות של הסדרה והחיבור הנכון מבחינת התוכן לערוץ הציבורי, "הופרדו בלידתם" תצטרך להתאמץ קצת יותר כדי להחזיר את הצופים שלה גם לפרק הבא.
