לפחות על הנייר, לשבת כרגע בפריז נשמע קצת יותר קוסם מלהעביר עוד יום בארץ. אבל המוזיקאית שלי ארצ'ר, שנמצאת שם כרגע, מבקשת להרגיע את דחף הקנאה שלכם. "אני כבר שבוע כאן ובדיוק סיימנו חזרות", היא מספרת בשיחת טלפון ל-ynet בשעת בוקר מוקדמת מעיר האורות, "אבל למרות שהערבים היו פנויים, וכמעט בכל יום אמרנו לעצמנו שהערב נצא, בסוף הלכנו לישון מרוב עייפות. חוץ מזה מזג האוויר לא משהו, וגם כרגע, כשיש לי קצת זמן לפני שאנחנו טסים לגרמניה, אני עסוקה בסשנים בשלט רחוק לאי.פי שלי. זה לא שאני אצא תיכף לסיבוב בשאנז-אליזה".
החזרות הן לרגל סיבוב ההופעות אליו היא יוצאת בקרוב עם אסף אבידן והסיבה לשיחה היא Lovebird, השיר הראשון והיפה שיוצא היום מאי.פי הבכורה שלה שיגיע במאי. ארצ'ר (לוי במקור), 27, החלה ליצור מוזיקה בגיל מאוד צעיר. "היה לנו פסנתר בבית ובאופן טבעי ניגשתי אליו. הלכתי לשיעורי נגינה כי רציתי, אבל מעולם לא דחפו אותי לזה". ו"בדחפו" – הכוונה גם לאמא שלה – הזמרת שרון ליפשיץ. "למדתי לנגן על פסנתר ובגיל 9-8 כבר התחלתי לכתוב שירים באנגלית, למרות שידעתי רק כמה מילים. בגיל 14 התחלתי לכתוב שירים כמו שאני כותבת היום, ואני חושבת שמשם זה הכתיב מעצמו את הדרך. לא היו לי ספקות – פשוט עשיתי פרויקט והייתי באינרציה שלו וזה הוביל אותי למקומות מדהימים שלא חשבתי עליהם כשיצרתי את המוזיקה".
וכשאת מתחילה מוקדם, גם ההספק שלך יפה. בתיכון כבר הייתה לצד רותם פרימר בצמד "שלי ורותם", שהוציאו ב-2013 את האי.פי הראשון שלהם Shores Between, והחלו להופיע בארץ ובחו"ל. כשאני שואל אותה על ההשפעות שלה היא מתקשה למצוא הגדרות. "הרגשנו שהשיר החדש יצא מאוד אולד סקול, ואני חושבת שהכתיבה שלי מושפעת גם מיוצרים משנות ה-60 וה-70 כמו ג'וני מיטשל וניל יאנג, שממש התבאסתי שהם כבר לא בספוטיפיי (צוחקת), אבל אני גם מאוד אוהבת דברים עכשוויים כמו למשל את השירים שאדריאן לנקר, הסולנית של ביג תי'ף, כותבת".
ההורים אולי לא דחפו (גם האב הוא מוזיקאי) אבל כשהיה צריך, הם תמכו. "הייתה בבית קצת אווירה של מוזיקה, אבל ההורים אמרו לי שזה לא מקצוע כל כך טוב ושהוא קשוח, ושאולי אני עדינה מדי בשבילו. בתיכון, כשלמדתי במגמת מוזיקה ועשיתי חזרות עם הרכבים וזה הפך לחיים שלי, הם מאוד תמכו".
את אוהבת את המוזיקה של אמא שלך?
"אמא שלי אף פעם לא עשתה מזה עניין והייתי צריכה לגלות את האלבומים שלה בעצמי. הקשבתי לה בסקרנות רק בגיל ההתבגרות, ולדעתי היא עשתה מוזיקה מדהימה ומאוד חדשנית לתקופתה. השירה שלה לא הייתה לא אופיינית לישראל של אז".
היא משתדלת להימנע מהשוואות לאימה – גם להצלחה הגדולה באלבום הראשון, וגם לפחותה שאפיינה את שני אלבומיה הבאים, "גם כי זו תקופה אחרת וגם כי אנחנו לא אותו בנאדם ואנחנו לא עושות את אותה המוזיקה", מסבירה ארצ'ר. "אני לא יודעת לצפות איך המוזיקה שלי תתקבל, אבל אני מקווה שבטווח הארוך אוכל לעשות מה שמעניין אותי ושתהיה לי יריעה מספיק רחבה כדי ליצור. עליות וירידות בקריירה לא תלויות רק בך, ואני יכולה לעשות רק את מה שאני מאמינה בו".
עד שהמיני אלבום שלה ייצא היא עסוקה בסיבוב ההופעות האירופאי של אבידן. "כבר עשיתי טור אחד בקיץ עם אסף וכל הלהקה (שבה היא מנגנת על קלידים - א"ש) שמורכבת מישראלים, וזה היה ממש כיף", היא אומרת.
עד כמה הקורונה היא סיוט למוזיקאים בטור - בידודים, טיסות, מעבר בין מדינות עם הגבלות שונות?
"בקיץ היה לנו טור שכלל המון טיסות ובכל פעם לפני שחזרנו לארץ היינו צריכים לעשות בדיקות. באירופה הם יותר קלים והם עושים את הדברים טיפה אחרת". והיו גם סיטואציות מצחיקות. "פעם אחת לפני הופעה דחפו לנו מטוש לאף וכולנו התעטשנו בטירוף, רגע לפני שהיינו צריכים לעלות", היא צוחקת. "אבל הקהל מאוד מעריך את זה. זה נכון שיש יותר התעסקות, אבל האמת היא שבשלב הזה – פרט לכך שאנשים עם מסכות - זה לא מאוד מורגש".
לעבודה עם אבידן היא הגיעה לפני הקורונה. "ב-2019 הוא חיפש קלידנית והמליצו לו עליי. הוא היה אז בארץ, נפגשנו כדי לנגן וזהו בעצם. היה ברור שזה יחייב אותי לחיות על הקו למרות שכל מה שתוכנן אז נדחה בשנתיים. בדיוק חתמתי אז על חוזה להוצאת האי.פי שלי, ופחדתי שזה יתנגש. אבל כשחשבתי על זה קצת הבנתי שזה רק יתמוך אחד בשני".
גם ההפסקה שהקורונה יצרה עזרה. "הייתי רגילה להיות מאוד עסוקה - בפרויקטים של אחרים (למשל באלבום של עומר מושקוביץ, א"ש) ובהופעות, והייתי במין אינרציה מאז שהשתחררתי מהצבא, ופתאום היה לי קשה כי איבדתי לרגע את ההגדרה העצמית שלי. אבל מהר מאוד התחלתי ליהנות מהזמן שהתפנה והיה לי רגע לעצור ולחשוב וזה עזר גם לעבודה על האי.פי. עבדתי עליו עם בן זוגי, דניאל אנגליסטר, שהפיק אותו, ועשינו את זה בלי לחץ. גם כשרצינו להזמין מוזיקאים – כולם היו פתאום פנויים, גם האנשים הכי עסוקים. לא יצרנו מתוך מחשבה שחייבים לסיים את הכל ברגע, ויכול להיות שמשהו מהשקט של התקופה ההיא גם ניכר בתוצאה".
ואיך זה לעבוד עם בן הזוג שלך?
"זה לא קל, אבל יש לזה הרבה יתרונות. אהבתי את העבודה שלו עוד לפני שהכרתי אותו וזכיתי לעבוד איתו, הייתה לנו המון גמישות גם בצורת העבודה, למשל מבחינת שעות האולפן, וזה גם נתן לנו מטרה משותפת".
כמי שיוצרת באנגלית, וכבר הופיעה מעבר לים, ארצ'ר מכוונת לחו"ל. "מאוד אשמח שהמוזיקה שלי תהדהד בארץ, אבל באופן טבעי יש פה קצת פחות קהל למוזיקה באנגלית, והעולם הוא גדול. הייתי תקופה שכתבתי בעברית והופעתי עם השירים האלו לצד החומרים באנגלית, אבל אין לי מספיק שירים בעברית כדי למלא אלבום".
אחרי כמה שיתופי פעולה, זו בעצם הפעם הראשונה שאת לבד בפרונט. זה מלחיץ?
"יש משהו קצת מוזר בלקחת את השירים שלי - שהם מאוד חשופים מבחינת הדברים שאני אומרת בהם ושהם נכתבו ממקום פנימי כדי לפתור דברים עם עצמי - ולחלוק את זה. אבל אני יודעת איך זה לשמוע שיר אישי של מישהו אחר ולהתחבר אליו, ואני יודעת שזה עובד. אם מישהו ישמע את השירים שלי והם יגידו לו משהו על החיים שלו, זה מאוד ישמח אותי".
Lovebird הוא הסנונית הראשונה מהאי.פי המתקרב. יש תכנון לאלבום שלם או שבעיניך הפורמט הזה פחות רלוונטי לימינו?
"היו לי מספיק שירים לאלבום אבל היה לי רצון לצאת יחסית מהר – אלבום היה לוקח לי חמש שנים, ועד שהדברים היו יוצאים הם היו פחות טריים, ועכשיו הוא ייקח פחות זמן. יש משהו ביצירת ביכורים - ואני רואה את זה אצל חברים שיוצרים – שאחריה אני מקווה שהכתיבה תהיה יותר זורמת".
אבל יש לא מעט אלבומים גדולים שנכתבו והוקלטו תוך כמה שבועות.
"דווקא בשנות ה-80 וה-90 כשזמן האולפן היה יקר עבדו מהר בגלל האילוצים. היום יש לי אפשרות למשוך את הזמן, וזה מתכתב לגמרי עם התקופה הזאת שמאופיינת בריבוי אפשרויות. זה שאתה יכול ליצור אלבום מדהים עם המחשב בבית זה גם מאוד מאיים. היה מעניין אותי לעבוד כמו פעם אם היו לי שירים שמרגישים ודורשים את זה. החלום לסיים אלבום בשבועיים מתאים רק לאמנים מאוד מסוימים".
בבחירה באינדי יש לא מעט הגבלות מבחינת הפוטנציאל המסחרי של המוזיקה, איפה היתרונות?
"בשבילי זה פרופר היתרון האמנותי - לא לחשוב מבחינה כלכלית ולהיטית כשאני כותבת שיר. אני שמחה שאני לא צריכה לערבב את העולמות האלו, למרות שאני מקווה שהמוזיקה שלי תגיע לקהל רחב ככל האפשר. יש סביבי בלייבל (אנובה מיוזיק, א"ש) אנשים ממש טובים, ואני מרגישה שהם נאמנים לאמת היצירתית ולא רודפים אחרי תהילה וכסף. לאינדי יש קהילה קטנה ותומכת - אנשים שמגיעים שוב ושוב לכל הופעה של מישהו בסצנה, והם עושים את זה בשביל המוזיקה. אבל יש עוד צדדים לאינדי. יש דברים שההצלחה שלהם מבוססת הייפ ושאנשים מגיעים להופעה בקטע של לראות ולהראות, אבל לפחות יש עניין תרבותי סביב הדבר הזה".
יש המון מוזיקאיות אינדי נהדרות בארץ – למשל עומר מושקוביץ, ששיתפת איתה פעולה – אבל הן לא זוכות להכרה מספיקה מהמיינסטרים, זה לא קצת מתסכל?
"אין לי איזה כעס על התקשרות. יש הרבה דברים שראויים לחשיפה שלא תמיד מגיעה, וזה כנראה גם על בסיס מגדרי. אבל ראיתי הרבה קריירות של מוזיקאים שמוגדרים כ'אינדי' שהצליחו לגעת בהרבה אנשים, ואנשים כותבים את המילים של שיר מסוים בגרפיטי על קירות למרות שהוא לא ברדיו".
אני מניח שאת חיה היטב בעולמות הסטרימינג, מה דעתך על התמלוגים הזעומים שמשלמים שם לאמנים?
"המצב מאוד בעייתי כי אלו באמת הפלטפורמות היחידות שרלוונטיות וכולם מוציאים בהן את המוזיקה שלהם. זה בעייתי ברמה הפרקטית כי גם אם אתה מאוד מצליח ומושמע אתה עדיין לא יכול ללכת עם זה למכולת. צריכת המוזיקה מאוד השתנתה, אבל לדעתי היא נמצאת היום במקום יותר טוב מאשר לפני שמונה שנים. אנשים חזרו לשמוע אלבומים, והם יכולים לשמוע סיפור ולקבל דבר עטוף כמו שהאמן התכוון. הפורמט הישן מת אבל עדיין אין פורמט חדש ומספיק טוב שיהיה גם נוח לקהל וגם יפרנס את האמנים".
ואיך את עם הפן השיווקי של הקריירה? נראה שהיום מוזיקאים יותר מעורבים בזה, בטח בהשוואה לדור הקודם.
"זה בהחלט משהו שהוא מאוד אינהרנטי לדור שלי, אבל אני לא צריכה לפתוח אינסטגרם כדי לעשות מוזיקה. למשל עכשיו בפריז, לא עשיתי אפילו סטורי אחד כי הייתי נוראה עסוקה, אבל אני נהנית מהשליטה איזה תוכן לפרסם כי זה מאפשר לי להיות הכי ישירה ובלי מסכות. פעם אמן היה תלוי רק בתקשורת ובאיזה פוסטר בחרו בשבילו ב'מעריב לנוער', והיום יש דרך יותר אישית שמאוד מאפשרת לך להיות עצמך. יש לי גם הרבה ביקורת על העולם הזה, ובמיקוד שלו סביב יופי שהוא לא ריאליסטי, אבל זה היה קיים גם קודם. בטיק טוק למשל, אני עוד לא נמצאת.
מה התוכניות שלך לחמש השנים הבאות?
"קודם כל להופיע. יש לי להקה וכבר עשינו חזרות לפני שטסתי, וכבר במאי נתחיל להופיע. חוץ מזה יש לי אלבום בכוונת, ואני מתרגשת מהמחשבה של ליצור עוד מוזיקה - לכתוב את השירים ולהקליט אותם בזמן יחסית סמוך ומיידי".
