בוקר טוב, סרדינים עזי נפש שכמוכם. שבוע שבו הצלחנו לשחרר לעולם שכולו וילה את הליידי סמדג'ה לא יכול להיות שבוע רע. שאפו לעורכים המוזיקלים על פתיחת הפרק אתמול (שבת) עם ביורק, מבחינתי הצדקתם את ה-750 שקל שלכם, לכו תחגגו רק אל תפוצצו הכל בפלייליסט אחד. אני רוצה לשלוח תודות גם לידידי הטוב, מרקיורי, על הסיוע והתמיכה, ובהדמנות זאת גם לקרוא לו להפסיק את הנסיגות החד צדדיות ולשלב ידיים במאבק המשותף בהמשך הדרך, ואריה דרעי סיפר לי שהדרך עוד ארוכה. סמדג'ה עומדת לצוץ גם במועצות השבט הבאות וההפקה, שכל העונה הזאת חגגה על רחבת הריקודים הלא נכונה והרימה לה באופן נטול פרופורציות, לא הולכת לוותר על התרנגולת הזאת כל כך מהר. אני לא אתפלא אם מעכשיו תכיפות השידורים מהווילה תהיה גבוהה מזו של הפרקים על האי.
אבל את הגשר הזה נשרוף כשנגיע אליו. בפרק האחרון נקלענו לסיטואציה מטרידה לא פחות – בני ברוכים, האיש שנשלח אל האי כדי שחגית תוכל לנוח, כמו שאנשים שולחים את הילדים שלהם לשחק בבתים של חברים, האיש הכי עקבי בעונה הזאת, שביסס נרטיב שלם על לוזריות (לדעתי בחלק מהמקרים בכוונה), שבחיים בחוץ הוא אריה אבל בג'ט לג הוא הפך לחתלתול. האיש שהצביע על הדיסוננס בחברות בין ליטל לאלינה אבל לא הצליח לאבחן את הדבשת של עצמו – לא מצליח להתברג באמת באף שבט. לא בין מלחכי הפנכה של איטונג ולא בין אנשי הרוח של קפרה.
אני לא לגמרי מצליחה לפענח את ברוכים, נדמה שכל מה שחשוב לו במשחק זה לשחרר אחת לכמה זמן פאנץ' ממוצע כדי שמשרדי ממשלה ימשיכו להזמין אותו להופעות עם סיום העונה. אם יש מתחת לכל זה זעם על ההזנחה של בני הברית שלו, הוא יוצא החוצה רק כשמשהו נסדק ואז קורה לו הדבר המסוכן מכול - הוא עובר לדבר על עצמו בגוף שלישי. זה האיש שעכשיו עומד להחזיק בכוח גדול ולהפוך ללשון מאזניים. עם כוח גדול באה אחריות גדולה ואני לא צריכה להזכיר לכם מה קורה כשאחריות גדולה ובני ברוכים נפגשים. היזהר, בני. כבר היו דברים מעולם בהיסטוריה של הפורמט, שמתמודדים שמשכו את החבל קצת יותר מדי מצאו את עצמם מכבים את הלפיד במועצת השבט שהגיעה אחר כך.
אבל אני לא רוצה לדבר על בני ברוכים. אני רוצה לדבר על טים ג'רבי, ולהתחנן בפניהם שלא יעשו את הטעות שנרמזה בעריכה ולא יזניחו את ברוכים בצד, אפילו לא למראית עין. עידן חביב כבר הוכיח שהוא אדם נבון ורגיש באופן שבו הזליג את אלינה אל הברית שלהם ובנאום הפיוס היפה שלו לבני במועצת השבט האחרונה. הוא וירדן חייבים למשוך אותו חזרה לשטעטל שלהם ולא לאפשר לו לצאת מתחום המושב. לא צריך להשקיע הרבה כדי לתת לבני הרגשה טובה. אני בספק אם הוא בכלל רוצה לקחת חלק בדיוני אסטרטגיה או בכל מה שקשור בקבלת החלטות. הוא רק רוצה להשקיט את הקול הזה שבתוך הראש שלו, ושכרגע אסי מדברר אותו (בכישרון רב יש להודות) ולוחש לו שלוקחים אותו כמובן מאליו.
ואני רוצה להפנות את תשומת לב הצופים לאלינה, שמסתמן שהיא האדם שאחראי סלש מעורב בהכי הרבה מהלכים משני משחק. היא הצילה את עצמה מהדחה (במחיר מחיקת העצמי שלה); הובילה את ההדחה של סמיון (תוך כדי שהשליכה את עדי ביטי מתחת לאוטובוס); ועכשיו שינתה את מערך הכוחות והדיחה את החברה הכי טובה שלה במשחק, זאת שרצתה לשחות כל בוקר בתודעה שלה או משהו - כשחברה לקומץ האנרכיסטים של קפרה (כשהיא נאחזת בקש הקלוש שלפיו לא הרגישה שהיא מקובלת בשבט. והפעם אני חייבת לצדד לצערי באיטונג המופתעים, אם לא הרגשת שם טוב, זה לא ניכר). אני לא אומרת שזאת הייתה דרך יפה אבל לבחורה יהיה מה להציג ברזומה אם היא תגיע למועצת השבט האחרונה.
ולסיום מסר קטן להפקה: כל הסבונים שבעולם לא יצליחו להפוך את החיבור המבעית בין ישראל לאלה לסקסי או אפילו לנסבל. נדמה לי שמצאנו את הבחורה היחידה שאפילו יעקב אחימאיר לא היה רוצה לראות בביקיני. הייתי צריכה לדעת שאין ואקום בעולם – הלכה ליטל ובאה אלה, שנטלה לעצמה עשרה קבין של כסילות ולא השאירה כלום לאף אחד. אני לא יכולה לחכות למועצת השבט שבה ליטל תגלה שישראל (שוב!) לא לקח רגע להתאבל עליה ושעט כדרכו אל הקיסם הלא מחודד הבא. בפרק הבא: בני דורש שימטירו עליו כסף ממסוק. תהיו חזקים.