אתמול (ד') נחתה בישראל אגדת היאבקות - קווין ואן אריק, אחד המתאבקים המיתולוגיים של שנות ה-80 הגיע לביקור בישראל בדיוק בזמן לבכורת הסרט החדש שמגולל את הסיפור המשפחתי של האחים ואן אריק - "המתאבקים", כשאת דמותו מגלם לא אחר מזאק אפרון, ולצידו משחקים גם ג'רמי אלן ווייט, האריס דיקינסון, לילי ג'יימס, מאורה טיירני ועוד. אבל לוואן אריק יש מטרה חשובה לא פחות בהגעה הנוכחית ארצה: זוהי הבעת תמיכה בישראל, כשהוא עתיד להיפגש עם משפחות החטופים ועם הילדים המפונים מיישוביי עוטף עזה.
זו הפעם החמישית שוואן אריק מבקר בארץ, כשאת הביקור הראשון הוא ערך בשנת 1985, לפני כמעט 40 שנים. בריאיון ל-ynet מ-2017 סיפר ואן אריק על התחושות שהיו לו בעת ביקורו הראשון וכן על ההחלטה לערוך את הקרב האחרון בקריירה שלו דווקא בישראל: "אהבתי את ישראל, אנשים היו כל כך חמים. איבדתי אח רק כמה חודשים לפני כן, ואולי זה קשור. אבל הייתה לזה השפעה כל כך גדולה עליי, רציתי שהבנים שלי יבואו לראות את המדינה, אז החלטתי שאעשה מה שאפשר בשביל לקיים עוד קרב אחד".
המתאבקים - טריילר
(צילום: באדיבות בתי קולנוע לב)
בשנות ה-80, כשבישראל עוד קלטו את שידורי ה-WCW באמצעות אנטנות מתחנות הטלוויזיה של לבנון, דחף מתאבק העבר פריץ ואן אריק את בניו לזירת ההיאבקות המקצועית העולמית. חלומו הגדול היה שהבנים, או לפחות אחד מהם, יצליחו היכן שהוא נכשל - זכייה בתואר העולמי ובחגורת האליפות, ועל הדרך להוכיח לענף - שאותו עזר לבסס ושאכזב אותו כל חייו ושדד אותו לטענתו מתארים שהגיעו לו - שמשפחתו היא הטובה ביותר בתחום. הטיפוס בסולם הדרגות של עולם ההיאבקות המקצוענית וההצלחה שלה זכו במשך שני עשורים האחים קווין, דייויד, קרי, מייק וכריס, גררו איתם טרגדיות נוראיות. דייויד, קרי, מייק וכריס מתו בגיל צעיר. שלושה מהם התאבדו. בני הזוג דוריס ופריץ ואן אריק איבדו חמישה בנים מתוך שישה (הבן הבכור נהרג כתוצאה מהתחשמלות כשהיה בן שש), כך שקווין בן ה-66 הוא היחיד שנותר בחיים.
שון דורקין ("הקן", "מרתה מרסי מיי מרלין"), שבילדותו היה מעריץ גדול של הוואן אריקים, כתב וביים ברגישות ואהבה את הסרט "המתאבקים", המבוסס על חייהם. הסרט, שעולה לאקרנים בארץ היום (ה'), מביא למסך הגדול את הצבעוניות, הראוותניות והדרמה של עולם ההיאבקות המקצוענית ואת המחיר הכבד שהעולם הזה גובה, אך הוא גם חוקר את הנושאים של גבריות, הורות, דינמיקה של משפחה לא מתקפדת, והכאב האישי שהיה מנת חלקה.
לתספורות הנוראיות ולתחתוני הלטקס של האחים ואן אריק נכנסו כאמור אפרון (קווין), ג'רמי אלן ווייט (קרי), האריס דיקינסון (דייויד) וסטנלי סימונס (מייק). דורקין החליט שלא להתעסק באח הצעיר ביותר, כריס, וזאת על מנת לשמור על המבנה העלילתי המהודק של העלילה.
7 צפייה בגלריה
הסרט מול המציאות - מימין כוכבי "המתאבקים", משמאל משפחת ואן אריק האמיתית
(צילום: באדיבות קולנוע לב)
בריאיון משותף ל-ynet עם כוכבי הסרט ווייט ואפרון, השניים סיפרו שטרם תחילת העבודה עליו הם לא היו מודעים למורשת והמורכבות מאחורי הסיפור המשפחתי, ולכך שמדובר בתערובת לא-רגילה של טרגדיה ענקית ובלתי נתפסת, שמהולה בחוסן אישי ואחוות אחים חזקה. "מה שנגע בי מאוד הוא הרצון בהכרה ובהתמודדות עם הפסדים", מספר אפרון. "לדעתי, מדובר בנושא מאוד אנושי ואוניברסלי וגם נושא שלא היה פשוט להתמודד איתו כשחקנים. בזמן הצילומים עסקנו בכל הדברים האלה וניסינו ללכת על החבל הדק של תחרות בענף, אבל גם התחרות המעין שקטה והיריבות בין האחים שלוותה בהמון אהבה ותמיכה".
ווייט מסכים ומוסיף כי הסיפור האנושי בסרט אכן לא פשוט, ומסביר כי מה שעזר לו היה לראות את אותם אנשים בכל יום עבודה. "כך הרגשתי קרוב אליהם. לא הכרתי את התחושה של קרבת האחים והתחרותיות ביניהם (לווייט אחות אחת שצעירה ממנו, ש"ג), אבל הקרבה שנבנתה עם שאר השחקנים עזרה לי להיכנס למקום של התבוננות, הבנה והתמודדות עם התפקיד".
7 צפייה בגלריה
"מה שנגע בי הוא הרצון בהכרה וההתמודדות עם הפסדים". מתוך "המתאבקים"
(צילום: באדיבות קולנוע לב)
באחת מהסצנות בסרט, סביב שולחן ארוחת הבוקר, אומר אבא ואן אריק לבנים: "המועדף עליי הוא קרי. אחר כך קווין, דייויד ומייק. אבל אתם כולכם יודעים שהדירוג הזה יכול להשתנות, אז תעבדו בשבילו". הוא דרש מהאחים השקעה טוטאלית והתמדה, שיש שיטענו מנציחה ומעודדת גבריות רעילה. "זה נושא מאוד מעניין", מסביר אפרון. "אני חושב שהחבר'ה האלה מונעים על ידי אביהם באופן שתלטני, שגם משתלט על היבטים אחרים בחייהם. אף על פי שזה הוביל אותם לגדולה בהיאבקות ולמוסר עבודה, זו ללא ספק לא הייתה הדרך הקלה והמושלמת להתבגר. קווין היה במצב שבו הוא היה צריך ללמוד דברים בעצמו, ללמוד לשבור את התבנית שהוא מכיר ורגיל אליה, וזה מה שהוא נלחם לעשות במהלך חייו".
ווייט מוסיף כי לדעתו לא להראות חולשה או פגיעות בספורט זה עניין הכרחי ברמה מסוימת. "אם אותה טוטאליות מתחילה לדמם ולזלוג לתוך החיים האישיים שלך - זה הופך לבעייתי, וזה מה שקרה לאחים. לא היו להם את השפה או את כישורי התקשורת לנשום כמו שצריך, או להיות פגיעים אחד מול השני לגבי מה שקורה בחייהם מחוץ לזירה ובתוך המשפחה. זה מה שהוביל לשברים הגדולים, וזו אחת השאלות שהסרט נוגע בהן - מה צריך לעשות בשביל להצליח? ומה מעניק את היכולת להתמיד ולשבור תבניות, כמו שעשה קווין בשביל להמשיך הלאה, לחיות ולגדל משפחה".
"לפעמים צריך לוודא שאתה לא מקריב יותר מדי"
על פניו, היאבקות מקצוענית היא מופע לכל דבר, אך לצד זאת יש לה צד אפל והיא ידועה כתחום ספורט קשוח שגובה מחיר פיזי ונפשי. חלק גדול מהמתאבקים מתמודדים עם דיכאונות ובעיות נפשיות, אחרים עם התמכרויות לסמים או למשככי כאבים, שנובעות ברבים מהמקרים מהפציעות שהגוף שלהם סופג, וחלק סובלים משני הדברים יחד. קרי, דייויד ומייק התמודדו עם בעיות גופניות - דייויד נפטר מהתקף לב, שנבע מדלקת קשה במעי הדק ומת בזמן סיבוב הופעות ביפן; רגלו של קרי נקטעה אחרי שעבר תאונת אופנוע; ומייקל סבל מפגיעה מוחית אחרי שלקה בסינדרום שוק רעלי בזמן ניתוח בכתף. לצד זאת, כפי שסיפר קווין בראיונות רבים לאורך השנים, קרי ומייק התמודדו גם עם התמכרות לסמים.
האחים אהבו את מה שהם עושים, אבל ידעו שהם משלמים מחיר אישי כבד. זה משהו שאתם יכולים להזדהות איתו?
"יש פתגם ישן שאומר שככל שההקרבה גדולה יותר - כך התגמול גדול יותר, ואני מאמין בהיבטים מסוימים שלו", אומר אפרון. "אני נהנה להשאיר את הכול על המגרש, להתחייב ב-100 אחוז ותמיד גאה ביכולת הזאת. אבל לפעמים חשוב גם לקחת מרחק, לשבת ולעשות חשבון נפש. לוודא שאתה לא מקריב יותר מדי".
"כל כך הרבה שחקנים שאני מכיר ומעריץ מדברים על מחויבות ומשמעת כהכנה לעבודה, לפחות בסיפורים שגדלתי עליהם. אלה דברים שתמיד הערצתי", מוסיף ווייט. "אבל אני חושב שכן צריך להיזהר לא להזניח את עצמך או את שאריך חייך בתהליך. לפעמים זה מפתה, כך לפחות זה היה עבורי בעבר. אתה חייב להיות זהיר כי אתה צריך לדאוג לעצמך ולסובבים אותך".
כבר מהטריילר הראשון לסרט ניתן היה להבחין בשינוי הפיזי המשמעותי שהשחקנים עברו על מנת להיכנס לתפקיד. לא רק אביזרים כמו הפאות, תספורות מוזרות ובגדי היאבקות, אלא גם טרנספורמציה רצינית של הגוף - ניפוח מסת השריר וכניסה לכושר מטורף. אצל ווייט השינוי אף הביא תוצאות בדמות הובלת הקמפיין להלבשה תחתונה של קלווין קליין, שפורסם לאחרונה, ושהתמונות מתוכו של השחקן בתחתוני בוקסר לבנים וגוף חטוב להפליא שברו את האינטרנט.
"השינוי החיצוני עזר לי להתרחק מעצמי ולהתקרב לדמות של קרי", מספר ווייט. "התוספות שיער ששמו לי, המלתחה התקופתית והראוותנית והמשקל שהעליתי עזרו לי להפריד את עצמי מעצמי. כל האימונים ומשטר האוכל, וכל פעם שראיתי את עצמי בראי במשך השבועיים הראשונים לצילומים, לא תמיד הבנתי מה אני רואה", הוא צוחק. "אבל כן, אני חושב שכל הדברים האלה בהחלט הועילו לי".
"המחויבות והאימונים תלויים בך במידה רבה, זה משהו שאתה צריך לעשות ולסמוך על עצמך", מוסיף אפרון. "במובן מסוים זו הדרך הכי יעילה וטובה להתכונן לתפקידים כאלה. תמיד נהניתי לראות שחקנים שמחויבים לטרנספורמציות פיזיות מהסוג הזה, ותמיד תהיתי אם אני יכול לעשות את זה ברמה הזו. אז היה ממש נחמד לעבור את הדרך ולראות את התוצאה. התהליך היה קשה, אבל בסופו של יום הרבה יותר קל לחיות בדמות ולתת לדברים פשוט לשטוף אותך. כשאתה עם שחקנים טובים ועשית את ההכנה הפיזית, הדברים פשוט מסתדרים - אתה מרגיש כמו הדמות, אתה כואב כמוה, וזה כבר חלק גדול מהעבודה".
7 צפייה בגלריה
אימונים מפרכים ומשטר תזונה מחמיר. אפרון כקווין ב"המתאבקים" לצד תמונתו המקורית של ואן אריק
(צילום: באדיבות קולנוע לב)
"לא יודע אם אני ממש תחרותי, אני כן אובססיבי לפעמים"
יום לפני הריאיון קיבל אפרון כוכב משלו בשדרת הכוכבים ההוליוודית. שני החברים שבאו לכבד את השחקן ולנאום בטקס חשיפת הכוכב היו ווייט ומיילס טלר ("וויפלאש"). בנאום שנשא ווייט הוא שיבח את הענווה וטוב הלב של אפרון: "זה כאילו זאק אפרון לא יודע שהוא בעצם כוכב קולנוע. אנחנו כולנו פה היום על מנת להזכיר לו ולשים כוכב גדול על הקרקע עם השם שלו, על מנת שהוא לעולם לא ישכח".
שני השחקנים מגלים כי למעשה לא הכירו לפני תחילת הצילומים לסרט. "החברות האמיצה שנוצרה בינינו הייתה הדבר הכי גדול עבור כולנו", משתף ווייט. "הערצתי את העבודה של זאק לפני, אז ברור שידעתי מי הוא, אבל נפגשנו רק לפני תחילת הצילומים כדי לעשות אימון גופני ואימוני כוריאוגרפיה לסצנות ההיאבקות בשטח. שם הכרנו באמת והתחלנו לעבור את התהליך הזה של ההתגבשות שמאוד קירב אותנו".
גם אפרון מסביר שידע מי הוא ווייט טרם הצילומים, ואף נמנה עם מעריצי הסדרה "חסרי בושה" בכיכובו, "אבל אי אפשר לדעת מי הבן אדם עד שאתה באמת פוגש אותו", הוא אומר. "כשעושים סרט מאוד פיזי כמו שלנו, כשעוברים ביחד שיעורי היאבקות, כשזורקים אותך לזירה עם שחקן אחר - אין לך באמת איפה להתחבא, אתם בזה ביחד. כשפגשתי את ג'רמי ואת האריס וסטנלי, הבנתי שהם אוהבים את מה שאנחנו עושים. הם היו מוכנים לשים את הגוף שלהם בסכנה, הם היו מוכנים ללכת עד הסוף עם הדבר הזה, כמוני, אז כולנו פשוט הפכנו לחברים ממש מהר. לא תמיד זה המצב ואני אסיר תודה על הזמן וההזדמנות שהייתה לי לעבוד איתם".
לווייט, שהפך לשם הלוהט בהוליווד בעקבות ההצלחה המסחררת והשבחים בגין גילום השף המתייסר והמופנם בשתי העונות של סדרת המופת "הדוב", שאף זיכתה אותו, בפעם השנייה ברציפות, בקטגוריית השחקן הראשי בסדרה קומית בטקס פרסי גלובוס הזהב שנערך בתחילת השבוע. את הטוטאליות הזו והמחויבות הוא מביא לכל תפקיד שלו - ולטענתו זו מעין אובססיה עבורו. "אני לא יודע אם אני ממש תחרותי", הוא מסביר. "אבל אני כן אובססיבי לפעמים. אני חושב שהאובססיה שלי היא בהחלט משהו שמשותף לי ולאחים ואן אריק".
לדבריו, אתה צריך להיות אובססיבי כדי להצליח בתעשיות מהסוג הזה. "בין אם מדובר במשחק, בישול או היאבקות מקצועית. וכן, לכרמי (דמותו ב"הדוב", ש"ג) יש את אותו הדבר, סוג של אובססיה. אני חושב שבספורט, במיוחד כמו היאבקות, אם אתה מתקרב לרמה כזאת - אתה צריך להרגיש שאתה הכי טוב. לקארי, ואני חושב שגם לשאר הבנים, זה היה דבר מאוד חשוב שהוטבע בהם על ידי אבא שלהם כבר מגיל צעיר".
בינתיים המציאות דופקת על הדלת, והסרט יוצא לאקרנים בארץ עמוק בתוך מלחמת חרבות ברזל. במקביל, ברחבי העולם האנטישמיות שוב מרימה את ראשה, ובמקומות רבים, בהם ניו יורק ולונדון, נערכות הפגנות אנטישמיות. עדות חיה לכך קיבלנו בקמפוסים של האוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית - מהרווארד ועד MIT - שם סטודנטים, מרצים ועובדים יהודים חוששים לשלומם עקב תקריות אלימות רבות שאירעו בקמפוסים. אפרון, בן לאב יהודי, הבהיר כי הוא אומנם לא קרוב לדת בשום צורה, אבל הוא מגדיר את עצמו כיהודי. כשהוא נשאל איך הוא מרגיש מול העלייה החדה באנטישמיות העולמית, הוא עונה מיד: "זה מרסק. עצוב לי שזה עדיין קורה בעולם של היום. אסור שזה יקרה".
