ברשימת 75 השירים של המדינה - היצירות הגדולות והאהובות בתולדות ישראל שתתפרסם מחר (ד') במוסף החג של "ידיעות אחרונות" - מופיעים עשרות זמרים וזמרות, יוצרים ויוצרות, מבצעים ומבצעות. שירים ותיקים רבים, גם כמה שירים חדשים יחסית - וכמובן נכסי צאן ברזל שהפכו לחלק מפסקול חיינו.
2 צפייה בגלריה
זוהר ארגוב, אריק איינשטיין, שלמה ארצי, שרית חדד, חוה אלברשטיין
(צילום: עדי אורני, מיכאל קרמר, קובי קואנקס, אפי שריר, ענת מוסברג)
כעת אנחנו מפרסמים בפעם הראשונה את השירים שהגיעו לעשרת המקומות הראשונים בטבלה. המיקום של כל אחד מהם - והרשימה המלאה של 75 השירים של המדינה - ייחשפו מחר.
העשירייה הפותחת, לפי סדר א'-ב':
"אין לי ארץ אחרת" של גלי עטרי
"אפר ואבק" של יהודה פוליקר
"טיפת מזל" של זהבה בן
"ים של דמעות" של זוהר ארגוב
"ירח" של שלמה ארצי
"יש לי סיכוי" של אביתר בנאי
"מחכים למשיח" של שלום חנוך
"ניצחת איתי הכל" של עמיר בניון
"עטור מצחך" של אריק אינשטיין, יחד עם יהודית רביץ וקורין אלאל
"צלצולי פעמונים" של אהובה עוזרי
אז איך נבחרה הרשימה?
עשרות אלפי שירים נכתבו בשפה העברית. לדרג אותם, ולבחור מתוכם את 75 הגדולים ביותר לרגל שנת ה-75 לישראל, זו כמעט משימה בלתי אפשרית. לכן גייסנו צוות שופטים: אנשי מוזיקה, מנהלי תחנות רדיו, עורכים מוזיקליים, אנשי רוח ותרבות וגם שרי תרבות בעבר ובהווה. יחד עם בכירי העיתונאים של "ידיעות אחרונות", הם גיבשו את הטבלה העדכנית שמדרגת את "ליגת העל" של המוזיקה הישראלית. ההצבעה הייתה אנונימית, מתוך מאגר של מאות שירים. כל שיר שהציע שופט כלשהו ולא היה ברשימה במקור נכנס גם הוא לספירת הקולות.
אמנים צעירים יחסית ומצליחים מאוד כמו נועה קירל, ישי ריבו או אפילו חנן בן ארי לא נכנסו לרשימה. קשה לשירים עם ותק של שנים בודדות למצוא את מקומם בתוך דירוג שכזה, שמשקף במידה רבה גם נוכחות "היסטורית".
דרמות גדולות היו בתוך העשירייה עצמה במהלך קליטת הנתונים, אבל בסופו של דבר - יש רשימה סגורה, חתומה ומגובשת, שתפורסם במלואה מחר.
שלמה ארצי הוא האמן היחיד שארבעה משיריו נכנסו לרשימת 75 הגדולים: "ירח", "חום יולי אוגוסט", "גבר הולך לאיבוד" ו"תרקוד". אבל לא רק שירים מביאים את ארצי לכותרות בימים אלה. החלטתו לוותר בשבוע שעבר על פרס ישראל, לאור השסע הגדול בעם, הייתה מאוד יוצאת דופן.
אתה שלם עם ההחלטה?
"לגמרי. לא היה לי איזה רגע של היסוס כשהחלטתי, וודאי שאין לי רגע של היסוס אחרי שהחלטתי. בעיניי זה היה מתבקש ברמה של ביני לביני. אני מודאג כמו כולם בימים אלה, מחפש לראות רחוק, לראות שקוף, כמו בשיר של קראוס".
הפתיע אותך החיבוק הגדול לצעד הזה?
"לא עשיתי חישובים כאלה ולא הסתכלתי על זה ככה, וכן, אני חושב שהופתעתי. לא ידעתי ולא עסקתי באיך זה יתקבל, רציתי להיות נאמן לעצמי וזה היה הדבר הכי חשוב לי".
הדירוג המלא: מחר במוסף החג של "ידיעות אחרונות"
