ביקורת טלוויזיה הפכה עם עידן השפע המופרז של תוכן טלוויזיוני, לסוג של יעוץ ניהול זמן. האם סדרה מסוימת שווה את הזמן שלכם, או שאת אותו זמן יקר עדיף לכם להשקיע בסדרה מוצלחת יותר או אפילו, רחמנא ליצלן, בתחביב אחר שאינו טלוויזיה כלל? כי השפע הזה, שאינו מרחם על אף אחד מאיתנו, מציע כל כך הרבה סדרות לבחור מהן ורובן, מה לעשות, ממוקמות אי שם במרכז הפושר של סקאלת האיכות, כלומר לא באמת שוות הזמן שלכם. אלו לא סדרות איומות. לפעמים הן מופקות היטב ומלוהקות בקפידה, לפעמים הן מבוססות על רעיון לא רע, אבל בעולם של גורמה, למה שתבזבזו את התיאבון ונפח הקיבה שלכם על מזון סתמי שלא יאתגר במאום את בלוטות הטעם שלכם?
ולעניין אחר לגמרי, המותחן המקסיקני "טריפטיכון" עלה לאוויר בנטפליקס, וכבר טיפס למקום טוב בצמרת מצעד הצפיות של העם בציון. כן, המותחנים הדרום אמריקניים הטובים והמוכרים, אלה שהכול יכול לקרות בהם ולרוב לא קורה בהם כלום. המקום שבו הכול מתיישר לפי צו התסריט, כולם יפים, כולם תיאטרליים וכולם מטופחים להדהים. אלא שהפעם במופרכות של המוצר יש רק אשמה אחת: המציאות עצמה. העלילה עוקבת אחרי רבקה, חוקרת זיהוי פלילי שמגיעה ערב אחד לזירת אירוע, ומוצאת שם חשודה בניסיון רצח כשהיא גוססת. למרבה תדהמתה הגוססת נראית כמוה בדיוק, והיא אפילו מזהה אותה בשמה.
לביקורות טלוויזיה נוספות:
רבקה נרעשת מאוד מהגילוי וגם מסדרת חזיונות מוחשיים שמציפה אותה שוב ושוב מאז המקרה. היא מנסה להתחקות אחרי התאומה המוזרה, אליידה, אבל זו נעלמת מבית החולים. בסוף הפרק הראשון אנחנו מגלים שלא מדובר בשתי נשים זהות אלא בשלוש! (כשאת שלושתן מגלמת השחקנית והזמרת המקסיקנית, מייטה פורני). וכאן נפתח מסען המסחרר והמשעמם במידה של רבקה, אליידה והאחות השלישית, תמרה, לחשיפת מוצאן והסוד הגדול והנורא שעומד מאחוריו, מסע שנפרש, כמיטב המסורת בנטפליקס, על פני שמונה פרקים. ואם ראיתם פעם את סרט הדוקו "שלושה זרים זהים", על שלושה גברים זהים שנפגשו בגיל 19, אתם יכולים לנחש לאן "טריפטיכון" לוקחת אתכם מכאן.
"טריפטיכון" חוטאת בכל הליקויים של סדרות מתח דרום אמריקניות. היא מוגזמת ופומפוזית, בעיקר בשליש האחרון של העונה, עד שהיא הופכת למגוחכת. היא מסרבת להתמסר לז'אנר אחד ונעה בין מדע בדיוני למותחן אירוטי או סתם קיטש. היא מספקת אינפורמציה על העבר באמצעות דיאלוגים מאולצים או פלאשבקים מגושמים, ואפילו את הגילוי המפתיע שהיא שאלה מהמציאות, זה שמעלה שאלות על אתיקה והתנהגות אנושית, היא מצליחה לפספס כשהיא הופכת אותו לטלנובלי או משרבבת אליו מוטיבציה של נקמה מטופשת.
אל תצפו פה לשום היגיון או הבנה בנפש האדם, או אפילו סתם לדמויות מובחנות ועגולות. מדובר במותחן מהסוג שיחליק לכם בגרון ולא ישאיר אחריו אף סימן, למעט ערכו הקלורי והשעות האבודות על השעון שלכם. אם יש לכם מחסור בראשונות ועודף באחרונות, אתם בהחלט מוזמנים. בתיאבון!