ברכות לכל מי שהשחיז את השלט, מירק את הספה, הוריד מהגז את המנה המיוחדת שהוא טרח עליה - פסטה בלי כלום - וצפה בפרק הראשון בעונה העשירית של "מאסטר שף", ששודר אמש (ד') בקשת. עונה עשירית, מי היה מאמין? ובכן, כנראה שאתם ואני, וזה לא שהשאירו לנו יותר מדי ברירות. עשר עונות זה לא צחוק והעובדה הזאת נחגגת בפתיחת הפרק בכל הפאר שמחלקת התפאורה הצליחה להניח עליו את היד, וגם בקצת עינוג עצמי - כצפוי. אחרי לקט קצר מעונות קודמות ופור-פליי מתבקש, הכריז אייל שני על עשר מנות מהעונות הקודמות כעל מנות האודישן של העונה הנוכחית. "עשר המנות שישנו את חייכם!", הוא בישר, ומיכל אנסקי השוותה והעלתה עם "עשר המנות האיקוניות של העשור". רגוע, בלי הגזמות ובלי סופרלטיבים מיותרים. ככה קשת אוהבים את זה. לא ציפינו לפחות מזה.
מתוך "מאסטר שף" עונת העשור
(באדיבות קשת)
תשע עונות מאחורינו ונדמה ש"מאסטר שף" התייצבה על דופק קבוע שעובד והשינויים הם מינוריים. כדי לאזן מגדרית את צוות השופטים, צורפה לפאנל רותי ברודו, ככל הנראה המענה הכי קרוב שמצאה ההפקה לרותי רוסו שמופיעה במתחרה "המסעדה הבאה". תוך חמש דקות מכניסתה לאולפן אני למדה שברודו הייתה בכלא ומכירה חדרי עינויים מבפנים, כי היא מנתניה. מה זה אומר לגבי השיפוט שלה בפורמט שאינו מזכיר את MKR - אין לי מושג. ברודו, הידועה כאישה נטולת הבעות, עוד לא הנפיקה דבר שיפוט בעל ערך יוצא דופן בפרק הראשון, אבל אולי ככל שיתקדם הבישול האיטי של העונה הזאת - יגיע גם הג'וס.
3 צפייה בגלריה
במקום סיפורים קורעי לב רגילים, אנחנו מקבלים סיפורים קורעי לב על הייטקיסטים שהלב שלהם נמצא במטבח. "מאסטר שף", עונת העשור
(צילום: באדיבות קשת)
הפורמט נותר אותו פורמט: טעימה עיוורת ואחריה טעימה רואה, אבל הפעם, רוב לא יספיק כדי להעביר מתמודד. הבשלנים יזדקקו לקולות של כל השופטים כדי להמשיך הלאה, ולכל שופט יש הזדמנות אחת בעונה להשאיר מתמודד שקיבל רק ארבעה קולות. בהנחה שהעונה כבר צולמה, אני שולחת מפה תחינה לעורכים: מסתמן שבכל פעם שמתמודד יקבל רק ארבעה קולות, ייפתח מחדש הדיון בהעברתו, והפעם בחסות השאלה מי מהשופטים יעניק לו את הווטו. בבקשה, שחררו אותנו מזה. פשוט תנו את זכות ההחלטה האחרונה לישראל אהרוני, האדם הענייני והזריז ביותר על הסט.
כיאה לתוכנית עממית המתמודדים באודישנים מייצגים נאמנה את הרכב האוכלוסייה, והפעם במקום סיפורים קורעי לב רגילים אנחנו מקבלים סיפורים קורעי לב על הייטקיסטים שהבינו שהלב שלהם נמצא בעצם במטבח, אבל למזלם הם גילו את זה אחרי האקזיט. לשמחתי הרבה, הרגע הכי עצוב בינתיים היה בחור צעיר שהגיע משלומי לתל אביב ("איך בחור צעיר מגיע משלומי לתל אביב?", תוהה חיים כהן. בהתחשב בתדירות תנועת הרכבות ובמצב התחבורה הציבורית, התהייה אכן במקומה), ואייל שני שנזעק מולו: "היית עני ועכשיו אתה עשיר! ספר לי על זה", ונענה ב"אבל לא הייתי עני".
השופטים המכובדים, שמנהלים סוכנות הימורים קטנה משלהם לגבי זהות המתמודדים מאחורי מנת הטעימה העיוורת, כבר הבינו שאם הם יגידו "הייטקיסט", רוב הסיכויים שהם גם יצדקו. הייטקיסטים זילניאלים כובשים את המטבח. הם לא מכינים מפרום חריף-אש, את המתכונים של סבתא שלהם הם העבירו QA ופיתחו בינה מלאכותית שתשב במקומם על השיש או תעמוד לידה על שרפרף כשהיא מבשלת. עכשיו הם באים לדגום את "מאסטר שף" וכמו שאמר אחד מהם, "לא יתאים, נחפש קריירה אחרת".
3 צפייה בגלריה
פשוט תנו את זכות ההחלטה האחרונה לישראל אהרוני, האדם הענייני ביותר על הסט. "מאסטר שף", עונת העשור
(צילום: באדיבות קשת)
בהתחשב בפיאסקו של "המסעדה הבאה", ובהיעדרה של "משחקי השף" או כל תוכנית בישולים אחרת שתפנה אל כל בלוטות הגוף שלנו במקביל, "מאסטר שף" היא בהחלט אופציה מספקת. משופשפת, מתוקתקת, עם המינון הנכון של הקנטות בפאנל השופטים ויד על ברז ההתפייטות של אייל שני - היא בהחלט מספקת את הסחורה שלשמה הגענו עד הלום. "זה נהיה אמיתי, כמו בטלוויזיה", אומרת אחת המתמודדות וזה ככה, אמיתי כמו בטלוויזיה. משפט חסר הגיון על פניו, אלא אם כן החיים האמיתיים מתרחשים בטלוויזיה, וכידוע, עבור חלקנו זה אכן כך. בברכת "בואו נקווה שזה לא גל קורונה חדש אלא רק אודישן של מוטציית אומיקרון שלא תעבור לשלב הבא" חמה, ניפגש שוב בנקודת היציאה.
