כשצ'ן בואו (המתהדר בשם הבמה סי.בי יי), במאי סיני שגדל בווינה, נסע ללמוד קולנוע בבייג'ינג, הוא גילה שחלק מחבריו ללימודים מצאו דרך מפתיעה לקושש מזומנים ולשרוד בבירה הסינית. "היו לי כמה חברים שחקנים שרצו להפוך לכוכבים - אבל מאחר ולא כולם יכולים להרשות לעצמם לממן את שכר הלימוד, חלקם מצאו להם שוגר דדי או שוגר מאם, שיממנו אותם", סיפר סי.בי יי כשנפגשנו בחודש שעבר בפסטיבל קאן. "אימו של אחד מחבריי באותה תקופה הייתה חולה והוא מצא לו שוגר דדי כדי לממן לה את הטיפול הרפואי. כשגיליתי זאת ממש בכיתי, זה מאוד נגע בי והרשים אותי. התברר לי שיותר ויותר גברים צעירים עושים את זה - או שיש להם שוגר/מאמי דדי או שיש להם לקוחות מתחלפים".
סי.בי יי (45) החליט תחילה לעשות סרט תיעודי על התופעה, אבל בסוף העדיף ליצור סרט עלילתי. לקח לו שמונה שנים, עד שסרט הביכורים שלו "גברים בתשלום" הושלם והגיע ל"מבט מסוים", המסגרת השנייה בחשיבותה של פסטיבל קאן. "למה לקח לי כל כך הרבה זמן? בגלל שהסרט עוסק בזנות והיה קשה למצוא תקציבים".
נתקלת בקשיים מצד שלטונות סין - מדינה שבה תוכן להט"בי עדיין מצונזר, כולל ברשתות החברתיות?
"החל משנות ה-90 הומוסקסואליות בסין היא כבר לא בעיה גדולה, ולא רואים בה מחלה. בבייג'ינג או בערים גדולות אחרות נתקלים בלא מעט הומואים ולסביות - רואים הרבה בחורות שמחזיקות ידיים עם בנות, וגם הרבה בחורים שמחזיקים ידיים עם בנים, ועל חלקם רואים במובהק שמדובר בזוג. להבדיל מסין, יש מדינות באמת הומופוביות, באפריקה למשל, בהן הומוסקסואליות אפילו אסורה בתכלית. ההומוסקסואליות בסין אינה אסורה או לא חוקית, מה שלא חוקי זו הזנות - והיא אסורה גם במדינות רבות אחרות. אבל אני חושב שחלק מהבעיה היא שפוליטיקאים רבים מסיטים את תשומת הלב להומוסקסואליות והופכים אותה לבעיה, כדי שלא יצטרכו להתמודד עם פערים ובעיות חברתיות אחרות. כמו בפולין למשל, שיש בה בעיות גדולות, אבל מתעסקים בהומוסקסואליות".
אם סי.בי יי היה מצלם את "גברים בתשלום" בסין, הוא היה צריך להעביר את התסריט לידי הצנזורים ולכן הוא בחר לצלם בטאיפיי, בירת טאיוואן. "זוהי מדינה שמאוד מתקדמת בכלל מה שקשור לזכויות להט"בים ומאפשרת נישואין חד-מיניים ושם קיבלתי מימון ותמיכה לא קטנה מהממסד הקולנועי. ברור שאם הייתי מצלם בסין, זה היה נראה סרט אחר לגמרי. אבל לא עשיתי סרט ריאליסטי לגמרי. אם ריאליזם היה מעניין אותי הייתי עושה סרט תיעודי על הנושא. את הליהוק העדפתי לעשות בסין, ואחרי שנתיים של חיפוש ואודישנים ליהקתי שחקנים סיניים מפורסמים וגם כאלה שלא".
והם הומואים?
"לא. אולי אחד או שניים. הנושא ההומואי לא היה אישיו עבור השחקנים. הרבה שחקנים שמאוד התעניינו בתסריט חשבו שהוא מרגש ולא היה להם אכפת מהמיניות של הדמויות - גם לא להטרוסקסואלים. מבחינתם האמנות היא בלהפוך להיות אדם אחר, וזה מה שחשוב להם. סיבה נוספת שהם רצו להופיע בסרט שלי - הרצון לתמוך בקהילה הלהט"בית".
"גברים בתשלום" יוצג בפסטיבל הקולנוע ירושלים, שייפתח בשבוע הבא ומומלץ לצפות בו. העלילה עוקבת אחר פיי, צעיר מצודד שעוקר לעיר הגדולה ומתחיל לממן את עצמו מעבודתו בזנות. יום אחד, המאהב שלו מחליט לנקום בלקוח אלים, מה שמסבך את השניים עם רשויות החוק. פיי נאלץ להיעלם ובסופו של דבר עובר לעיר אחרת. כשפיי כבר מבוסס כלכלית ומנהיג מערך לקוחות מסודר, הוא נוסע לבקר את משפחתו ואז מתברר לו שהשמועות על מקור פרנסתו הגיעו לכפר, מה שיוצר עימותים לא פשוטים. "יש כל כך הרבה אנשים צעירים מאזורי הכפר העניים בסין שעוברים לעיר כדי לעבוד בבנייה או במלצרות. הם מקבלים מעט כסף או שהם מנוצלים וגרים בתנאים נוראיים ובכל זאת שולחים כסף חזרה הביתה, כדי לתמוך במשפחות. אחרי שהצעירים נשברים מהתנאים ומהמשכורות הזעומות הם בוחרים לעבוד בזנות. המשפחות בדרך כלל לא יודעות מה מקור הכספים ושמחות בחלקן, אבל לפעמים נודע למשפחות מה מקור הכסף.
"ובמקרה של פיי, יש הרבה סיבות שאפשרו לתושבי הכפר לגלות שהוא עובד בזנות. נתתי לכך כמה רמזים בסרט: למשל, אחד מצעירי הכפר נוסע לעיר לחפש את פיי. בדרך כלל כשאתה נמצא בעיר ואתה יודע שיש מישהו מהכפר שלך ששולח הרבה כסף להורים, אתה חושב לעצמך שכדאי ליצור קשר עם הבנאדם, כדי שיעזור לך למצוא עבודה. וככה אותו צעיר מהכפר פוגש את פיי ומגלה את האמת".
סי.בי. יי ביסס את התסריט של "גברים בתשלום" על תחקיר מקיף שערך. "פגשתי חוקר ואקטיביסט סיני הומו מוצהר, שראיין אלפיים עובדי מין גברים בסין במסגרת מחקר, שמטרתו הייתה להבין איך עובדי המין מגינים על עצמם ושומרים על בריאותם, איך הם מגיעים לתחום ולמה, איך העבודה משפיעה על חיי המשפחה שלהם. אותו חוקר כתב על הנושא ספר שמאוד ריגש אותי. החוקר הציג אותי בפני כמה מהגברים בזנות והמפגש הזה עזר לי בכתיבה. שמעתי מהם הרבה סיפורים מוזרים, שהעשירו את התסריט שלי".
מהי עמדתך כלפי הסוגייה האתית סביב נושא הזנות? אתה שיפוטי?
"מהתחקיר שערכתי גיליתי כאמור שרוב האנשים שעובדים בזנות מרוויחים כסף כדי לתמוך במשפחה שלהם. מבחינתי הם גיבורים. זו גם הסיבה שרציתי לספר את הסיפור שלהם. וגם הפרויקט הבא שלי עוסק בנושא - גברים סינים צעירים שעובדים בזנות, הפעם הם שוכבים עם נשים. מה שקורה עם הנשים לא שונה בהרבה, נראה לי שכשיש לך כסף אתה יכול לעשות הכול. לדעתי לעבוד במפעל או להיות שוטר שעומד ברחוב, גם זה כרוך בלמכור את הגוף. וכשמישהו או מישהי נשוי לאדם עשיר רק בגלל הכסף, גם זה סוג של זנות. אפשר להסתכל על הכול ככה – בכל המקרים מדובר בעסקת חליפין של כסף בתמורה לגוף".
אז אין לך בעיה עם זנות.
"לא, כמישהו צריך את הכסף, זה בסדר מבחינתי. חשוב לי שהצופים יאהבו את הדמויות שלי, ושיהיה להם את האומץ להיות מאושרים. אתה צריך לאהוב ולקבל את עצמך מלכתחילה, על מנת שתוכל לתת אהבה וכבוד לאחרים בתמורה. אם אנשים אינם בריאים פיזית ונפשית, הם לא יוכלו לעזור לאחרים. יתר על כן, עלינו ללמוד כיצד להשאיר את העבר מאחור. אנשים לא צריכים לחיות בבושה כל החיים".
כשסי.בי.יי היה בן 13 הוא עבר לווינה עם הוריו, ושם גיבש את זהותו, האישית והמקצועית (בין היתר הוא למד אצל היוצר הנודע מיכאל האנקה) והתפרנס מכתיבת תסריטים. על היציאה מהארון וחייו הפרטים הוא מקמץ במילים ונזהר בלשונו, גם כדי לא לפגוע בקרובי משפחתו שעדיין חיים בסין וגם כדי לא לקלקל את סיכויו לחזור למולדתו. זאת גם הסיבה שבחר לייצור תחת פסבדון. "אני רוצה שהסרט שלי יוצג בסין. יש לי רגשות כלפי המדינה שלי. אני רוצה לעשות את הדברים הנכונים ולכבד את כולם שם, אבל אני גם אמן, ורוצה לעשות את הדבר הנכון כאמן. אני מודע למה שקרה לקלואי ז'או, הבמאית של 'ארץ נוודים', שסרטיה מוחרמים בסין באופן לא רשמי, למרות שהם לא עוסקים בכלל בסין, אבל אני לא חושב שמשהו כזה יקרה לי, בגלל שהפוליטיקה בסרט שלי היא על מערכות יחסים, על לגרום לאנשים להזדהות עם אנשים אחרים, שבדרך כלל הם לא היו מזדהים איתם".
ההורים שלך כבר ראו את הסרט?
"טרם. אמא שלי מתה לפני שנתיים ואבא יודע במה הסרט שלי עוסק, אבל מעדיף לא לדבר על זה. זו השיטה הסינית - הומואיות זה לא דבר אסור, היא לא לא חוקית, אבל זה טאבו. לא מדברים על זה. במובן הזה אני חושב שגם הנטייה המינית שלי לא רלוונטית לסרט שלי".
אבל אתה הומו מוצהר?
"סוג של, אבל אני לא אומר את זה לכולם. יש לי בן זוג שהגיע איתי לקאן. הוא מפולין - מתמטיקאי שעובד בחברה גדולה".
