היו יותר מדי סיבות לבכות ביום השנה ל-7 באוקטובר, אבל התרעת דמעות חריגה במיוחד נרשמה ברגע שבו עלתה אגם בוחבוט לבמה של טקס הזיכרון הלאומי בפארק ומוססה לבבות עם ביצוע פנומנלי של "מינהאר לי משיתי", ("יא מאמא"). בריאיון ל"7 לילות" שיתפרסם בשישי, מספרת הזמרת על חוויותיה בהופעה שהפכה את המעמד שלה מכוכבת הדור החדש לזמרת ממלכתית כבר בגיל 21. "אף אחד כמעט לא יודע שכל השיר נאבקתי בעצמי כדי לא לקרוס", היא משתפת.
"המעמד הזה, שלום חנוך ובועז שרעבי איתי מאחורי הקלעים. ומאז המלחמה הרבה ילדים ובני נוער נשארו גם בלי אמא וגם בלי אבא. המחשבה לייצג משהו כזה באמצעות השיר, נתנה לי תחושה שיש לי הרבה אחריות על הכתפיים. לאורך כל הנאמבר, שלוש דקות, אני מחזיקה בגרון את הבכי. כשירדתי מהבמה, אז כבר נתתי לעצמי להתפרק. לא הפסקתי לחשוב על גלי וזיוי ברמן, התאומים שחטופים, חברים שלי. זה היה אירוע. הרגשתי שעמדתי על הבמה בסוף בשביל החטופים, כדי להזכיר אותם, כי אני חושבת שאת הדבר הזה חייבים כל הזמן להשאיר במודעות".
3 צפייה בגלריה
"עמדתי על הבמה בסוף בשביל החטופים" אגם בוחבוט מופיעה בטקס הזיכרון הלאומי
(צילום: דנה קופל)
בריאיון מספרת בוחבוט גם על ההחלטה להוציא עם החבר הטוב, שחר טבוך, את הלהיט המשמח "נאדי באדי", בתקופה כל כך קשה. "זה התחיל לפני המלחמה. השיר היה מוכן, היינו אמורים לצלם את הקליפ ב-8 באוקטובר ולצאת לדרך אחר כך. זה לא קרה כמובן. לא ידענו מה לעשות, השיר כבר היה אצל הרבה חברים שביקשו לשמוע ולשמוח לשלוש דקות. עצרנו הכול, אבל הרגשנו שיש לנו שיר טוב ביד, כי יש בו אמת, החברות שלי ושל שחר. אנחנו חברים שמונה שנים והוא החבר החצוף שלי, שיהיה שם בשבילי ברגע של משבר, גם אם אני רוצה לגזור את הפוני במראה, הוא יגיד אני פה, אל תעשי את זה. זה מה שגרם לאנשים להתחבר לשיר".
חוץ מזה היא גם משתפת בחוויה הלא נעימה שעברה ביוני בהופעה בתיכון בבאר טוביה. "עמדתי לסיים את ההופעה, נער מכיתה י"ב התפרץ לבמה, לא ראיתי אותו עולה, כי הייתי עם הגב. ואז הוא בא וסובב אותי אולי לסלפי. המאבטח הגיע, משך אותו, ואותו בחור מעד ומשך בשיער שלי, כנראה ניסה לתפוס בו כדי לא ליפול. זו סיטואציה לא נעימה, חדירה למרחב הפרטי שלי בתור אישה ובתור מישהי שעומדת על במה ובאה לשמח. נשר לי שיער, וגם כאב אחרי מהמשיכה במשך כמה ימים, אבל זה שטויות. בסוף כל הסיטואציה היא יותר משפילה. להיות אישה ולעמוד על במה, לפעמים מול אלפים, זה מעמד כשלעצמו, יש עלייך מלא עיניים. מושכים לך בשיער, ושיער לאישה זה דבר, וכשאתה נופל על הבמה וכל המדינה רואה זה משפיל ומביך".
צולם במלון אלקונין, מלון יוקרה בתל אביב, סטיילינג: ראובן כהן.
מעיל: מייקל קורס, חגורה וטבעות: רונן חן.
טי שרט לבנה וסריג: דיפרטנט נמל, תכשיטים: סברובסקי, גרביון: ג׳ק קובה.
ע. סטיילינג: ניב אהרוני
איפור: אורטל אלימלך
שיער: לירז אגם
