בעולם שבו הרשתות החברתיות הפכו כבר מזמן לחזות הכול וכמעט לאף אחד אין סבלנות לשבת יותר מדי זמן במקום אחד, פסטיבל תיאטרון קצר שנפתח ביום חמישי באולם צוותא בתל אביב ומסתיים היום (שבת) הוא אחד המייצגים המרעננים. הוא כולל שני מקצרונים של ארבע הצגות בנות עשרים דקות, שכשהן במיטבן (וגם כשלא) הן שיר הלל לפרינג', הוכחה שהתיאטרון יכול להיות חי ובועט ולמשוך אליו קהל צעיר. לא קל לספר סיפור גדול בזמן קצר, אבל אם עושים זאת בצורה טובה - וחלק מההצגות עמדו במשימה בהצלחה גדולה – זה נהדר.
גלריית הדמויות בפסטיבל כוללת בין השאר את הביטלס, זוג שושבינות, ד"ר למטאורולוגיה, רווקה מקוללת, להקת כוכבי פרינג', חוקרת משטרה, רוצח סדרתי ושלמה ארצי. באולם צוותא 1, תחת הכותרת "עסק משפחתי" הוצגו ארבע הצגות, לא כולן אחידות ברמתן. גור קורן, מחזאי הבית של הקאמרי, כתב את "אבי רואד" ובו הסיפור שמעולם לא סופר על להקת החיפושיות. מחזה מצחיק, מבריק ופרוע. לא הרבה יודעים, אבל אחרי שפול מקרטני מת - ג'ון לנון, ג'ורג' הריסון ורינגו סטאר הצליחו למצוא לו מחליף. קוראים לו אבי, ובמקור הוא בכלל מראשון לציון. למרות שאבי מביא שירים ממש טובים, נבקעים מתחים מתחת לפני השטח. האם ג'ון יצליח לקבל את אבי כבן משפחה ומה טבעם של היחסים האמיתיים בין לנון ומקרטני? כדאי לכם לנסות להשיג כרטיסים להערב. אלה תמרי ביימה וארבעת השחקנים - בן אדם, בן פרי, עמרי רווה, ורועי סער הם בהחלט רביעייה מנצחת.
"גרסת הבמאי" של עמרי הכהן ואור בוטבול, עושה צחוק מהצורך המעצבן של התיאטראות הרפרטואריים לביית את הפרינג' ולמסחר אותו. לא רק אותו – כל חלקה טובה בתיאטרון. הדרמה המשפחתית "הצוואה של אבא" הייתה סנסציית פרינג' לוהטת. עכשיו, כשהיא מגיעה לתיאטרון הרפרטוארי, היא צריכה לספוג כמה שינויים והתאמות. למזלם הרע של השחקנים והיוצרים, שייקה ספיר (אלון נוימן הנהדר), מלך הרפרטואר של ישראל, מגיע לעזור להם לתווך את החומר האליטיסטי לקהל המנויים. זה קורע מצחוק, אבל למרבה התוגה זה גם די נכון. יעל טל ביימה וכשלצד אלון נוימן מצטיינים גם נילי צרויה, אורי סעדה, רון ריכטר ונועה גולדברג.
שתי ההצגות האחרות בלטו פחות אבל גם הן זכו למחיאות כפיים יפות. את "את בדיוק כמו אמא שלך" כתבו עדי דרורי ושני צברי (עדי גילת ביימה), ומשתתפים בה ענת ברזילי, שי כהן נאמן, עומר שימשוני ואלי וילצ'יק. לרוני, גיבורת ההצגה, יש סוד: בגלל קללה איומה שהוטלה עליה בלידתה, בלילות של ירח מלא היא הופכת להיות אמא שלה. גיא, בן זוגה האוהב, מגלה את הסוד הנורא וכעת הוא ועינב, אחותה התאומה, חייבים להציל אותה. אבל כמו באגדות – רק אהבת אמת תנצח את הקללה.
ב"הוריקן", שכתב תומר בן עמרם, נמאס למטאורולוג, האלמן הטרי אסא בריד, מהכול. גם בנו היזם הכושל, שלא יוצא מהבית, לא עוזר לשלוות נפשו. אבל הפעם שניהם חייבים לשתף פעולה כדי למנוע מהסבתא להשמיד את מדינת ישראל. אדי קבטנר ביים וערן בן זאב, אורה מאירסון וגיא כהן משתוללים על הבמה.
במסגרת "קצר במשרד" הועלתה בחדרו של מנהל צוותא, ההצגה "פגישה אישית" - תזכורת מצמררת על הגבולות הפרומים ביחסים בין המורים ומנהלי בתי ספר למשחק לתלמידיהם. שיעור משחק פרטי של סטודנטית צעירה ושאפתנית אצל מורה דגול ובעל שם, חושף בפנינו כרוניקה של מפגש עם סוף (כמעט) ידוע מראש. פגישה אישית הוא כל הסיפורים שקרו באמת בין כותלי בתי הספר למשחק ועד היום ישבו בסבלנות מאחורי הקלעים וחיכו שיקראו להם לעלות לבמה. מיכל טופרק הנהדרת היא הסטודנטית השאפתנית למשחק, אבי גרייניק הוא המורה הדגול, מאיה קורן כתבה ויעל גולדברג ביימה.
בצוותא 2 מוצג מקצרון של הצגות אימה ומסתורין, וגם בחוץ לא משעמם. הסטודנטיות והסטודנטים משנה ב' בבית הספר למשחק גודמן בבאר שבע השתלטו על המרחב הציבורי של צוותא – מהמעלית למסדרון דרך השירותים ועד החניון והביאו את קיצור תולדות התיאטרון (הישראלי), ובחינם. שיתוף הפעולה השני הוא בערב ״קצרצרים״ שבו הועלו עשרה מחזות קצרצרים (בני 7-5 דקות) בבימויים של בוגרים טריים של מסלול הבימוי בסמינר הקיבוצים, שזוהי עבודתם הראשונה בעולם האמיתי. ועוד משהו לזכותו של הפסטיבל: המנהלות האמנותיות שלו – תמר קינן ונועה שכטר.
